פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פנלופה קרוז הבריזה, נאכל לנגוסטין

      הביקור במדריד מתחיל באכזבה ממסיבה צולעת, נמשך עם חמון יוקרתי (כמובן) ומסתיים בחגיגה של פירות ים. ממשיכים לנשנש את אירופה

      עזבנו את החוף הים תיכוני למדריד בירת ספרד, והגענו בצהרי שבת לביתם של ורד ובעלה הטרי אנחל. הם התכוננו למסיבת יום הולדת בביתו של מפיק סרטים מקומי, מעמיתיו של אנחל, ואנחנו נתקפנו התרגשות עזה. מאז ברלין לא היינו במסיבה והמחשבה על ביתו של מפיק סרטים העלתה תמונה של כוכבניות דמויות פנלופה קרוז בשמלות ערב חושפניות, מפדרות את אפן מקערות קריסטל עמוסות קוק. בערב נסענו ברכבת לפרבר אמיד השוכן בהרים מצפון למדריד, שם קידם את פנינו איש במגבעת, שהתגלה כבעל השמחה, ובעצמו הסיע אותנו לביתו. כבר בשביל הגישה המושלג ונטול ההדר נגוזו תקוותינו. בחור ארגנטינאי צעיר בחצאית סקוטית ומגפים שחורות וחברתו הסקסית בשמלה שחורה קצרצרה בלטו בזוהרם על רקע בני ארבעים-חמישים לבושים בחוסר טעם משווע ובעיקר משעממים. מעולם לא הרגשנו כל כך קולים בטי-שירט וינטאג' ובשמלה משוק הפשפשים.

      נאלצנו להתמקד בקולינריה הביתית-מקומית: חמון (כן, שוב אותה שוק חזיר מיושנת) מהסוג היקר ביותר שנפרס בדקיקות, ופיצוחים, נחותים ביחס לאלו של הארץ, שנחו לצד תפוצ'יפס מקומי שמנוני על שולחן שהפך לבאר משקאות דל הצע. כשעה אחרי שהגענו הוגשה המנה העיקרית, שוב ירך חזיר שלמה אך הפעם צלויה בתנור, ולצידה סלט תפוחי אדמה ותירס. מיד אחרי העוגה מצאנו טרמפ ונסנו על נפשנו.

      ערימות אדירות של סרטנים

      יצאנו לתור את רחובות מדריד, בירה אירופית יפה ומרהיבה. סיורנו התחיל בשוק פשפשים יקר ותיירותי להחריד El Rastro)), המשתרע לאורך רחובות רבים. בהמשך השיטוט הגענו לפלאזה הומה אנשים העומדים ומכרסמים בשקיקה. בידיהם לחמניה קטנה מפוצצת בטבעות קלמארי גדולות ושמנוניות במחיר מצחיק של יורו עשרים. דגימה מהמנה המקומית התגלתה כבינונית למדי.

      המשכנו ברחובות צרים ויפים עד שנמשכה עינינו אל חלון מסעדה Ribeira Do Mino)) עמוס ערימות אדירות של סרטנים, שרימפס ולנגוסטינים. מבפנים הגיעו לאוזנינו קולות המולה ונכנסנו. חלל גדול, מלא שולחנות ארוכים, עמוסים במשפחות מורחבות, בר ארוך נטול כיסאות וצפוף ותור אין סופי של אנשים המחכים למקום פנוי, ולמנת הבית: צלחת ענקית ועליה מיטב מתצוגת החלון, המוגשת בשלושה גדלים, לזוג, לרביעייה ולשמונה אנשים. נדחקנו אל הבאר והזמנו שתי בירות, שהוגשו עם טפאס של פשטידת טונה חביבה ופשוטה. תפריט כתוב בגיר על לוח הציע מעדנים, לא זול, אך בהחלט סביר. בחרנו בלנגוסטינים על הפלאנצ'ה, 15 יורו, והזמנו עוד בירה. שלושת הברמנים המבוגרים עמדו בקצב ההזמנות המטורף, תוך כדי התלוצצות עם הלקוחות. לאחר כחצי שעה של התבוננות בקרקס המופלא, התחלנו לתהות היכן המנה שלנו. הברמן גילה שהיא אבדה במטבח, והזמין אותנו לצלחת עמוסת שרימפס על חשבון הבית (12 יורו). רק סימנו לפצחם וכבר הגיעו 6 לנגוסטינים גדולים, קצת שמנונים מידי, אך מספקים ביותר. קינחנו בוודקה שנמזגה בנדיבות והחשבון הגיע ל 21 יורו.

      Ribeira Do Mino
      Calle de Santa Brígida, 1, 28004

      El Rastro
      Calle de la Ribera de Curtidores
      28005