פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיפורי ליסבון

      דניאל וגל מגיעים לבירת פורטוגל, פוגשים את בקלה, הדג המקומי, מבקרים בגן העדן של השימורים ובקניון חצי עממי

      קוסטה דה קאפריסיה (COSTA DE CAPARISIA), עיירת החוף הקטנה מדרום לליסבון בה חנינו עם הגיענו לפורטוגל, מאגדת את התכונות השליליות של נתניה ואילת. לפיכך, כששמש חורפית נעימה מלטפת את עורפנו, החלטנו לעשות טיול בבירת פורטוגל, אליה ניתן להגיע במספר דרכים. או דרך שני גשרים, הראשון והישן יותר מתחרה בגשר המפורסם של סן פרנסיסקו (ponte 25 de april), והשני והחדש יותר הוא באורך מרשים של כ 8 ק"מ, או דרך הים, במעבורת, כפי שאנחנו בחרנו.

      עיר הבירה של האימפריה הפורטוגזית, שדעכה אל כלומיות במאה האחרונה, הינה קטנה יחסית לבירה אירופאית אך עם כל הסימבוליזם של אימפריה: שדרות רחבות, כיכרות ענק שבמרכזם פסלים הדורים, פארקים ואנדרטאות לרוב. ישנו גם מעין מטרו קטן בעל ארבעה קווים קצרים שלא ממש עוזר אבל מוסיף איזה הדר.

      העיר העתיקה בנויה על גבעות היורדות למפרץ ובו נמל גדול שממנו הפליגו אין ספור ספינות לגלות ולבזוז עולמות חדשים באפריקה, במזרח והיהלום שבכתר - ברזיל. העיר העתיקה של ליסבון היא ללא ספק מהיפות באירופה, רחובות צרים ולוליינים מטפסים להם בואדיות תלולות, בתים קטנים כגדולים מצופים מבחוץ באריחי קראמיקה בעלי סמלים וצבעים שונים שיוצרים מראה מגוון ומרהיב, ובחזיתם דלתות עץ גדולות וחלונות קטנים.

      בכל מקום ישנם בארים קטנים נטולי כסאות עם דלפק בגובה החזה, בהם אפשר ללגום בירה בכוס קטנה תמורת 80 סנט או כוס יין פושטי מחבית של מאה ליטר ויותר באותו מחיר בדיוק.
      בארים אלה מגישים כל מיני מאכלים מטוגנים בסנדביץ'' כגון חביתה, חזיר, עוף בסגנון שניצל, פירות ים למיניהם וכמובן דג באקאלה! המאכל הפורטוגזי הנצחי, תמורת כשני יורו. הבקלה יובש במלח וכך נשמר לעד. הוא האכיל את יורדי הים בדרך לגזילה זו או אחרת ואת משפחותיהם הדואגות בבית, זה דג שהסקציה שלו בסופר כה גדולה שנראה שבנו את הסופרים רק כדי שיהיה איפה לאחסן כזו כמות של דגים מיובשים.

      הכרות עם GINJA האלכוהולי ו-BIFANA השומני

      התחלנו את השיטוט בבאר כזה בדיוק ולאחר סנדביץ' וכמה בירות וכוסות יין שעל רובם שילם שתיין מקומי חביב שדיבר אנגלית בסיסית, פיתו אותנו בלגימה של ליקר מקומי מתקתק בשם GINJA שעשוי דובדבנים וטעמו לא משהו, אך הוא מתלווה לעוגת חג המולד המסורתית שהוגשה לנו, שוב על חשבון השתיין החביב, כמו כפפה ליד הדורה של גברת.

      משם המשכנו בדרכינו וגילינו חנות קטנה וקסומה של שימורים. ואיזה חנות!!!! על פי ספירה גסה יש להם כ-55 סוגים שונים של שימורים, מהמוכרים כגון סרדין וטונה, דרך אנשובי, תמנון ומולים. על כל זה חולשות שתי מוכרות ועוד שתי נשים מבוגרות, עטויות רדיד סרוג ביד, שארזו בקפידה יתרה את קופסאות השימורים השונות בעטיפות צבעוניות. קנינו כמה דוגמיות והמשכנו עד שנתקלנו בקניון בלוי והזוי, סמוך לחלקים היוקרתיים ביותר של העיר (תחנת מטרו קו ירוק rossio). חנויות של סינים, הודים וערבים לצד חנות נרות יוקרתית. סוף סוף מצאנו פאפאדם ותבלינים הודים אמיתיים למטבחינו הקטן, וגם דאל ושמן יסמין לעיסוי.

      לאחר שעות רבות של שיטוט ובליסה של מאכלים מקומיים כמרק פירות ים מוקרם, סנדביץ' פרוסות חזיר שמטוגנות בשומן, שוב חזיר, עמוק בשם BIFANA - שהוא כנראה מה שהפורטוגזים באמת אוהבים על פי הכמויות שהוזמנו בכל מקום - וערמונים מצופים מלח שנמכרים בכל קרן רחוב, עייפנו ולקחנו אוטובוס חזרה אל עיירת החוף המנומנמת.

      Conserveira de Lisboa Lda
      Rua Bacalhoeiros 34
      1100-071 Lisboa