הביצה שהתחפשה

הוא בא טוב בלחמניה עם נקניקיה, או עם המבורגר, או סתם על פסטרמה, ושומו שמיים שמעתי גם על כאלה שאכלו אותו בילדותם עם כפית.

המיונז התעשייתי ידוע כאחד שעושה צרות: מלא במשמרים ובעיקר סותם את העורקים. אולי בגלל הפחד מצינתור חשבתי לעצמי שאם אכין מיונז ביתי הוא יהיה מוצלח ובריא יותר, אבל אחוזי השומן נשארו בשלהם. גבוהים כמו מגדלי עזריאלי.

כסף - באופן יחסי לכמויות: 2 ביצים: 2 שקלים, חומץ: 0.5 שקל, לימון: 0.5 שקל, חרדל: 0.5 שקל, שמן: כ-5 שקלים. סך הכל: כ-10 שקלים.

זיעה - כל התהליך מתחילתו עד סופו, כולל שטיפת הכלים לוקח עשר דקות.

תוצאה - צנצנת מיונז טרי המחזיקה מעמד לשבוע. הוא טעים, מעניין ולא טפל כמו שאר ממרחי המיונז המוכרים.

מתכון לממרח מיונז ביתי:
2 חלמונים
כף חומץ בן יין אדום או חומץ תפוחים
כפית מיץ לימון
כוס שמן קנולה או זית (או גם וגם) אם אתם אוהבים את המיונז שלכם דומיננטי ושונה
כף חרדל איכותי חלק (ללא גרגרים)

הכנה:
1. בצנצנת או בכלי גבוה שמים את כל החומרים פרט לשמן. מקציפים בעזרת בלנדר מוט.

2. לאחר מספר דקות מוסיפים את השמן בזילוף איטי.

3. שומרים במקרר עד שבוע.

כסף - 10-18 שקלים ברשתות השיווק.

זיעה - רק זו שתצא מכם בזמן שתנסו לשרוף שומנים אחרי כפית ממרח.

תוצאה - המוכר והידוע שאין כמוהו עם צ'יפס חם.

הצנצנת הלבנה שנחה אתמול אצלי במקרר מחכה לשניצל חם שיאסוף אותה, חוסלה כמעט לחלוטין. מצאנו שממרח מיונז ביתי הוא טעים ופונה למגוון רחב יותר של מריחות. החל בשניצל ועד טוסט גבינה צהובה, לעומת הממרח הקנוי שבו נטבלו בעיקר צ'יפסים.

ההכנה מהירה ומלכלכת רק שני כלים ואין צורך ביותר מדי ידע מוקדם כדי לערבב אותו. החיסרון היחיד מגיע בצורת זמן השימור הנמוך שלו, שמגיע עד לשבוע, שבוע וחצי גג תודות לסלמונלה ואחיותיה. אבל עם כזה טעם, אין סיכוי שהוא ישאר במקרר שלכם יותר מדי זמן, אני יודעת שאצלי הוא החזיק מעמד בדיוק יומיים.


פסק דין: כוס שמן לא תהרוג אף אחד. לכן הכינו בבית.