פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בערה תימנית

      בצנצנת קנויה או עם אבן שמביאים במיוחד - כך תשיגו לעצמכם סחוג חריף. כתבה רביעית בסדרת הממרחים של לעשות או לקנות

      סביח עובד בגבעתיים שואל "מה בדרבי" ומתכוון לכמות העמבה והסחוג שאתם רוצים בפיתה. האגדה מספרת שיש מישהו ששם אפילו 30-30, שזה אומר 30 כפיות עמבה ו-30 סחוג. לא פשוט. אבל סחוג, החריף הישראלי שאפשר למצוא כמעט בכל דוכן שמוכר משהו בפיתה, הוא משהו מעבר לממרח חזק ומפולפל, הוא אגדה.

      ממרח העשוי רק פלפלים חריפים יכול להוות שיעמום לפעמים, אבל כאן, מתווסף לו כוסברה, כמון ושום. לא דומה לשום חריף אחר שתתטעמו בשאר העולם. הבעיה נוחתת כשרוצים להכין סחוג בבית כי רוצים טעם שהוא יותר מיוחד מזה הקנוי. מסתבר שעל מנת להגיע למרקם הנכון יש צורך במכתש ועלי שמביאים במיוחד מתימן. וזה אין לי בבית, ואני מאמינה גם שאין לרבים מאיתנו. בעזרת מעבד מזון התוצאה קרובה אבל לא מדויקת. בסופר, לעומת זאת, הטעם לא מתקרב לזה הביתי. ואם משקיעים ומחפשים בשווקים, אז מוצאים את הנחלה. אז האם כדאי לעשות או לקנות?

      לעשות

      כסף - פלפלים חריפים: 3.5 שקלים, כוסברה: 3 שקלים, שום: 1.5 שקלים, תבלינים: 0.5 שקלים. סך הכל: כ- 9 שקלים .

      זיעה - רגע של טחינה ורגע של מעבר מהיר לצנצנת.

      תוצאה - צנצנת של 300 מ"ל במרקם טוב, אבל לא כמו של הדוכנים השווים.

      מתכון שמשלב כמה רעיונות שהעבירו לי אנשים טובי לב-
      חומרים:
      צרור וחצי כוסברה
      8 פלפלים חריפים אדומים
      6 שיני שום שלמות
      חצי כפית מלח
      כפית כמון
      4 מסמרי ציפורן
      6 תרמילי הל
      3 כפות מיץ לימון

      אופן הכנה:
      1. במכתש ועלי או במטחנת תבלינים טוחנים את כל התבלינים יחד עד ליצירת אבקה.

      2. לתוך מעבד מזון מכניסים פלפלים ללא העוקץ, שום, כוסברה ואת התבלינים הטחונים. טוחנים עד לקבלת מרקם קצוץ מאוד.

      3. מוסיפים מיץ לימון וממשיכים לטחון עד למרקם גרגרי.

      4. מעבירים לצנצנת ואוכלים בזהירות.

      מי שלא אוהב את הסחוג חריף אש, מוזמן להוציא את הגרעינים מתוך הפלפלים ורק אז לטחון.

      לקנות

      כסף - 10-15 שקלים לצנצנת של 150-250 גרם.

      זיעה - מינימלית. המדף מעולם לא נראה קרוב יותר. לעומת זאת, אפשר גם לנסות לחפש את הסחוג בשווקים, שם מכינים אותו כמו שצריך בצורה המושלמת ביותר.

      תוצאה - סחוג מהסופר שיש בו את הטעם התעשייתי או לחילופין סחוג איכותי מאוד מהשוק.

      פסק דין

      הכנת סחוג תוצרת בית היא עניין מהיר ופשוט שאינו דורש מרכיבים מיוחדים שיש סיבה לחפש אותם ברחבי העיר. הכל במרחק נגיעה. לעומת זאת, את המכתש הייחודי אין לכולנו בבית, ואולי הוא שנותן לסחוג את מרקמו. במעבד מזון זה קרוב מאוד, אבל זה לא שם.

      הקניה בסופר היא מהירה אבל לא איכותית. הקניה בשוק, לעומת זאת היא שווה ולמענה כדאי לעשות חיפוש. את המוצר הביתי כרגע אזנח, כי אין מה לעשות - סחוג מושלם הוא ממש לא.

      פסק דין: זה הזמן למצוא מישהו שנוסע לתימן להביא איזה אבן. עד אז אני קונה.