"לא מפריע לכם שזה עגול?" היא השאלה הכי נפוצה אצל כל מי שרואה אותנו אוכלים את השניצל בצורת פיצה של שניצריה. אנחנו יכולים להבין את זה. אחד המאכלים הנפוצים והפופולאריים בארץ מקבל טוויסט שלא כדרך הטבע, שמעלה שאלות מהותיות לגביו - איך נוצרה הצורה העגולה? בכמה חזות מכמה עופות שונים השתמשו כדי להגיע לעיגול המושלם הזה? ומי לעזאזל יכול לגמור מגש שלם של פירורי לחם מטוגנים?
אז לא, לא ממש אכפת לנו מהצורה העגולה. למען האמת, אנחנו חושבים שמדובר בקונספט גאוני, שהלוואי ויצליח - שירות אדיב, תמחור זול, תפריט מצומצם ומדויק ואריזות מלבבות. איזה כיף זה לקבל קרטון פיצה ולגלות שיש בו שניצל? כיף גדול.
אז נחזור לרגע לשניצל - מדובר בחתיכת עסקה משתלמת ומתגמלת עם תוספות שמחות. בואו נתחיל מהצורה והגודל שלו, שקשורים לדפיקה מסיבית של החזה. כמי שאמם היא חסידה של אסכולת השניצל העבה, תמיד ערגנו לשניצל דקיק עם ציפוי פריך, שיגיע במקום העוגה אליה הורגלנו בבית. וכזה הוא השניצל של שניצריה - דקיק, טעים, לא שוחה בשמן וסוחב נהדר כל הדרך מרמת החי"ל לתל אביב. אפשר לקבל אותו בגודל אישי (37 שקלים), בינוני (59 שקלים) וגדול (79 שקלים). אנחנו לקחנו בינוני וגדול, מה שהתברר כטעות, שכן שני משולשים לבן אדם רעב מספיקים גם מספיקים.
המג'דרה (14 שקלים) היא שיחוק לא פחות רציני מהשניצל עצמו. שילוב מוצלח וממונן היטב של אורז, עדשים ובצל מטוגן, ששומר את עצמו היטב בטמפרטורה ומצב הצבירה.
ואם כבר שניצל, איך נאכל אותו בלי פתיתים? עצם ההכללה שלהם בתפריט כבר מלמדת על איזה נונשלנטיות מבורכת וחסרת יומרה שיודעת שמה שחשוב כאן זה שילוב נכון ליצירת חוויה שלמה. ופתיתים (14 שקלים), לא פחות מפירה (שמראש סומן כבינוני ולכן לא הוזמן), הולכים נהדר עם שניצל. אלו שקיבלנו היו מעט שרופים, אבל עדיין נהדרים - לא דבוקים אחד לשני, לא צמיגיים - ונגמרו די מהר, ובצדק.
מכיוון שרצינו לטעום את כל התוספות ניסינו גם את אפונת הגינה. ומה אתם יודעים, אמנם רק אדם אחד דבק בה לאורך הארוחה, אבל הוא נשבע בהן צדק שמדובר בהפתעה, עם רוטב עגבנייתי שנתן לה שיק של שעועית.
זה באמת לא פייר שנגיד שהצ'יפס הוא גם יקר יותר מכל שאר התוספות (16 שקלים לעומת 14) וגם פחות טוב מהן. כי למה ציפינו בדיוק - שהוא יישאר פריך וחם כל הדרך? ובכל זאת, היות והשניצל הרים את רף הציפיות, איכשהו הצ'יפס הצליח לאכזב אותנו. אבל אתם כבר יודעים את דעתנו על צ'יפס - גם כשהוא לא טעים הוא טעים.
בעיית החזירות שלנו מתחילה להפוך לקריטית ממשלוח למשלוח. אנחנו יכולים לתרץ ולומר שזהו מחויבתנו העיתונאית שגורמת לנו להזמין את כל התפריט, אבל זה יהיה שקר לכם ולעצמנו. בואו נודה - אנחנו משפחה של גרגרנים. זו הסיבה שהזמנו כל כך הרבה וזו הסיבה שלא מעט משולשי שניצל נשארו מיותמים בזמן שאנחנו שרויים על הבטן, מנסים להבין מה עבר עלינו. בסך הכל זו היתה ארוחה מאוד משתלמת - שניצל ברמה גבוהה, זול, זריז ועם יופי של תוספות. לא ארוחת גורמה, אבל גם לא אחת שמבקשת להיות כזו - המיצוב של השניצל כפיצה מראש ממצב אותו כג'אנק וככזה הוא עושה יופי של עבודה. לפעמים פחות זה יותר. לפעמים לעגל פינות זה לא דבר נורא כל כך.