כפית אחרונה ודי

זכרונות ילדות הם בדרך כלל דבר שעליו מתרפקים וחושבים כשקצת מתבגרים. אחד מהם הוא הבילוי השנתי שלי במחנה הצופים שחל בחודשי הקיץ. כל שנה הייתי נוסעת לשבוע שלם שכולו סנדות ובוסים והכי חשוב: לחם עם שוקולד.

האוכל במחנה הצופים היה אז אחד הדברים הנוראיים: פסטה בגושים, אורז דייסתי ושניצל תעשייתי. הנחמה היחידה היתה פרוסות לחם רך וטרי מרוח בממרח שוקולד ותיק וטוב. גם היום, כשאני רוצה להזכר ברגעים הכי טובים שלי בילדות, אני מוציאה לחם טרי ומורחת בממרח שוקולד.

את הממרח הביתי, הכרתי לפני כמה שנים במקרה. זה היה יום מלא אפיה שבסופו נשאר לי הרבה שוקולד מומס, חמאה וגם שאריות של אבקת נוגט. בצעד נוסטלגי ועמום החלטתי לעשות נסיון ולשלוח את הממרח הוותיק ממני, ולנסות להתמכר לזה הביתי. האם זו היתה הברקה ברגע או צעד אדיוטי לחלוטין?

כסף - שוקולד: 20 שקלים, אבקת נוגט: 5 שקלים, חמאה ושמנת: 3 שקלים. סך הכל: כמעט 30 שקלים.

זיעה - רק כמה דקות של בחישה.

תוצאה - 200 גרם ממרח שוקולד איכותי ביותר.


מתכון:
50 גרם אבקת נוגט (להשיג בחנויות המתמחות באפיה)
100 גרם שוקולד חלב
100 גרם שוקולד מריר עם מעל 47% קקאו (לאחרונה יצא שוקולד לינדט עם מלח ים. מומלץ)
100 גרם חמאה
2 כפות שמנת מתוקה

הכנה:
1. בקערה על אמבט מים חמים ממיסים את שני סוגי השוקולד עם החמאה.

2. מורידים מהאש ומערבבים פנימה את אבקת הנוגט והשמנת.

3. מעבירים לצנצנת.

כסף - שוקולד נוטלה: 14.5 שקלים ל-350 גרם או שוקולד השחר: 13 שקלים ל-500 גרם.

זיעה - רק בדרך לסופר.

תוצאה - מי מאיתנו לא ישב ואכל נוטלה בכפית או מרח שוקולד השחר על פרוסת חלה ואכל אותה בעמידה?

הכנת ממרח ביתי היא ללא ספק מספקת יותר, טעימה יותר ועשויה משוקולד משובח. בחישתו היא קצרצרה ומהירה. אפשר להשתמש בשוקולד איכותי כמו לינדט, דבר שהופך את הממרח ליקר או להוזיל אותו בעשרות אחוזים אם משתמשים בשוקולד פשוט יותר, וכך גם התוצאה תהיה פשוטה יותר.

בעצם, אין שום סיבה שלא לעשות את הממרח בבית. אבל יש משהו מתעתע בזכרון ילדות, שקצת קשה לעזוב אותו, ולמרות שהניסיון החדש מוצלח יותר, תמיד ננסה להתרפק על העבר.

פסק דין: אין כמו נוטלה בכפית, או השחר על פרוסת לחם לבן.