מאיר בר-מוח

אם לפני שנתיים מישהו היה אומר לי שיבוא יום והשף מאיר אדוני יגיע לבשל אצלי במטבחון הקטנטן, הייתי אומרת שהבנאדם פסיכי לגמרי.

באותם ימים, עסקתי בכל מיני עבודות הישרדות שחורות. אם תגידו שאין דבר כזה עבודה שחורה ושכל עבודה מכבדת את בעליה, אתם צודקים. אבל כשאדם לא עושה את מה שהוא אוהב לעשות, הוא לא באמת חי אלא רק שורד ואז שחור לו בנשמה. זו הסיבה שהעבודה היא כביכול שחורה.

בימים ההם, חלום הבישול שלי נגנז בארכיון ויצא לנו להיפגש מידי שבוע (לי ולחלום) בתכנית "קרב סכינים", אז התבוננתי בשפים ועוזריהם בקנאה והערצה רבה. יכולתי להרגיש את חווית היצירה של האוכל ואת תחושת הסיפוק הנפלאה הזאת של יצירת קסמים במטבח.

באותו ערב שודר הפרק שבו מאיר אדוני שלנו ניצח את סטפן. ביום הזה משהו בתפיסה שלי לגבי מימוש החלום השתנה מקצה לקצה. רגע לפני שהמנה שלו יצאה, הוא הביט למצלמה והקדיש את המנה (המנצחת!) לילדים שלו. הוא אמר להם משהו כמו: "אני האבא שלכם, שכל היום נמצא במטבח וכמעט שלא נמצא בבית. אבל יבוא יום, ואתם תתגאו באבא שלכם שעושה את מה שהוא הכי אוהב לעשות".

ברגע זה העיניים שלי נשטפו דמעות. פתאום שוב בערה בי התשוקה לחזור למטבח ולבשל. הבנתי שאם רוצים באמת, אז אפשר לעשות הכל. הבנתי שהגיע הזמן לחזור למטבח אחרי הפסקה ארוכה, ומאז קרו הרבה דברים טובים.

והנה, שנתיים אחרי, האיש היקר הזה הסכים לבוא למטבח הצנוע שלי ולבשל. אין מילים לתאר את גודל ההתרגשות לקראת בואו. רק אומר שהיא התבטאה בסימפטומים של דופק מהיר, רעד קל בידיים ובלבול, והגיעה לשיאה כשנשמע הצלצול באינטרקום.
הרגע שבו נפתחת הדלת מלווה תמיד במידה מסוימת של מבוכה, אבל הפעם זה התפוגג ברגע אחד.

מולי עמד איש חביב, חייכן ונטול דאווין ופוזה. אני בפולניותי, פצחתי במונולוג הקבוע שכלל התנצלויות מפה ועד הודעה חדשה. זה היה מיותר לחלוטין כי מאיר העביר תחושה של "הכל בסדר" ובאמת הכל היה לא רק בסדר, היה נהדר.

מזגתי לאורח פסטיס ולי קאווה ומהר מאד התחלתי להרגיש כמו מלכה. שף מבשל אצלי במטבח ואני רק צופה במתרחש בהנאה רבה, מסניפה את הריחות ומקשיבה בשקיקה לסיפורים על תרד טורקי, על עריסה של סבתא מסעודה היקרה ועל גיל ההתבגרות ב"פנימייה של פיראטים" ("מבואות ים" במכמורת).

כשמאיר מספר על התקופה ההיא עם החבר'ה בפנימייה, העיניים שלו נוצצות. מסתבר שמדובר בפריק רציני של ים ונראה שחווית ההתבגרות עם חבורת "פיראטים" בין הגלים ממש עשתה לו טוב. הימים עברו בעיקר בגלישה, צלילה ועוד כל מיני דברים שבנים אוהבים לעשות בגיל ההתבגרות.

מאיר היה ג'נטלמן אמיתי ופרט להכנסת החלמונים למחבת וקילוף שיני שום (וגם זה רק כי התעקשתי), הוא לא נתן לי לעשות דבר. כפי שציינתי - מלכה.

ביקשתי ממאיר להכין משהו פשוט מהבית. בלי כישופים מולקולרים. כשהוא הציע שקשוקה עם מוח עגל, די נחרדתי כי עד אותו יום, לא אכלתי איברים פנימיים, אבל כל כך שמחתי שהוא הסכים לבוא שלא העזתי לסרב לכלום.

להפתעתי הרבה, המוח היה מעדן. משהו שאף פעם לא אכלתי והוא השתלב בצורה מושלמת בשקשוקה המאוד מפנקת הזאת.

אם לא רוצים להשתמש במוח עגל, המנה תהיה נפלאה עם כל דבר שמגיע מהים.

חומרים:
למוח:
2 מוחות עגל
ציר ירקות בסיסי (או מים רותחים) עם 1/4 כוס חומץ (רגיל)
קמח
שמן לטיגון

לציר ירקות בסיסי:
2 ליטר מים
2 בצלים קלופים וחתוכים גס
1 גזר חתוך גס
1 גבעול סלרי
1/2 צרור פטרוזיליה
עלה דפנה
קצת טימין

לתבשיל:
8 עגבניות בשלות, חלוטות וקלופות
2 בצלים קצוצים
6 שיני שום פרוסות
1 פלפל ירוק חריף
1 כוס גרגרי חומוס, מושרים, מבושלים וקלופים
צרור תרד טורקי (בלאדי)
1/4 כוס שמן זית
1/2 צרור כוסברה
1 כפית כמון
4 חלמוני ביצה
מלח ופלפל

לעריסת פלפלים של סבתא מסעודה היקרה:
10 פלפלים אדומים (רצוי שושקה)
חצי כוס שמן רגיל
שלושה שיני שום
כף סוכר
כפית חומץ רגיל
פלפל שאטה יבש
כפית כמון
קורט מלח

לממרח לימונים כבושים:
לימונים כבושים
שמן זית

1. מי שרוצה, מתחיל בהכנת ציר: מביאים לרתיחה את כל החומרים, מבשלים כחצי שעה ומסננים.

2. מכינים עריסת פלפלים: שורפים את הפלפלים על להבה גלויה לחריכה מוחלטת. מוסיפים שמן ושום, טוחנים הכל מלבד הגבעול והגרעינים של הפלפלים במעבד מזון. מעבירים את התערובת למחבת מתבלים בסוכר, חומץ רגיל, פלפל שאטה יבש לפי הטעם, כמון וקורט מלח ומבשלים על אש נמוכה כשעתיים. טועמים ומתקנים תיבול, מצננים ושומרים עד חודש.

3. מכינים ממרח לימונים כבושים: מגלענים את החרצנים וטוחנים עם מעט שמן למימרח.

4. לתבשיל: מאדים בצל, שום, פלפל ירוק חריף בשמן זית, מוסיפים את העגבניות וממשיכים באידוי כ-5 דקות עד לריכוך העגבניות וקבלת רוטב (זהו שלב בסיסי שניתן לעשות כהכנה מוקדמת).

5. מרתיחים את ציר הירקות והחומץ, שופכים על המוחות. מעבירים למי קרח את המוחות לאחר כ-2 דקות בציר.

6. פורסים את המוחות, מקמחים, מתבלים במלח ופלפל, מטגנים להזהבה ומספיגים עודפי שמן.

7. מחממים את התבשיל, מוסיפים גרגרי חומוס, תרד ומתבלים. מניחים בעדינות את המוחות והחלמונים בתוך הרוטב, מבשלים כ-3 דקות ומגישים בליווי העריסה, הלימונים הכבושים (מעורבבים את שניהם ביחד) והכוסברה.