אני לא ממש יודעת למה יום שלישי נבחר להיות יום הקוסקוס הלאומי. אצלנו הוא כזה כי ביום שני הוא היום שבו הילדים שלי לא חוזרים הביתה אחרי בית הספר אלא הולכים לישון אצל אבא. וביום שאחריו, יש לי הרגשה וצורך להקדיש לילדים יותר תשומת לב מבדרך כלל. יום שלישי זה יום שאמור להיות מוקדש לזמן איכות בבית. ביום הזה הבכורה חוזרת מוקדם מבית הספר ואחיה הצעיר מקבל פטור מהצהרון, הוא יום נטול חוגים ופעילויות אחר הצהריים יזומות.
יום שלישי אמור להיות יום רגוע ונינוח, יום של אמבטיות קצף בצהריים, בגדי בית נוחים ובילוי משותף במיטה שלי עם משחקי קופסא, עבודות יצירה, קריאת ספרים ושיחות אחד על אחד. ביום הזה הבית אמור להיות מסודר ונעים ואני אמורה להיות פטורה מעבודות בית וסידורים שאינם קשורים בילדים. האם בפועל זה אכן כך? אני חוששת שלא. לא לגמרי.
קורה שהבכורה מגיעה טעונה בלחצים מבית ספר או לא ברור מאיפה, קורה שהצעיר חוזר לא מרוצה ומלא כעס על העולם וקורה גם שאמא שלהם פשוט הפוכה לגמרי אחרי אירועי היום החופשי שלה. לפעמים קורים שלושת המקרים במקביל והיום המשפחתי והנעים נראה כמו יום שפשוט צריך לחכות שיעבור ומחר יגיע יום חדש. אבל אם יש איזה עוגן קבוע ביום הזה, משהו שבכל זאת מצליח לאחד את כולנו סביב השולחן לכמה דקות של נחמה זה הקוסקוס של יום שלישי.
נחמה של ימי שלישי
דווקא המאכל הפשוט והבסיסי הזה, נותן להם סוג של נחמה. קערות הקוסקוס שלהם תמיד חוזרות נקיות ומוכנות לקבל מנה שניה ולפעמים אפילו מנה שלישית, ואחרי קוסקוס כולם הרבה יותר רגועים.
העניין הוא שהם אוהבים את הקוסקוס הכי פשוט, עם מרק עוף משמים ובנאלי. אבל אני מודה שמבחינתי זה ממש לא מספק. הנחמה היחידה שאני מקבלת מארוחה שכזו היא הנחמה שלהם, שזה בהחלט המון, אבל עדיין לי, באופן אישי, משהו חסר.
אז הפעם, החלטתי לדאוג גם לעצמי. אני רוצה שעל הקוסקוס שלי ינוח תבשיל עשיר, קטיפתי ומבריק. משהו בגוונים של ארגמן, שזה בעצם שילוב של סלק סגול, עגבניות אדומות וקציצות עסיסיות.
זה מאד נדיר שאני מבשלת סיר שלם שהוא רק עבורי. סביר להניח שרק הצבע של התבשיל יגרום לילדי זעזוע וסלידה, לפחות בפעם הראשונה (ואולי גם בשניה ובשלישית), אבל הלו... גם אני כאן. גם לי מגיע משהו מנחם וממלא.
אז בנוסף למרק העוף המסורתי של הילדים, אני מפרגנת לעצמי תבשיל בצבע ארגמן, כזה שמפחיד ילדים אך מנחם אמהות שנורא רוצות יום משפחתי רגוע ואיכותי ולא תמיד זה מסתדר.
קציצות עוף וסולת ברוטב סלק ועגבניות על קוסקוס
לקוסקוס:
1 שקית קוסקוס רגיל מוכנה עפ"י הוראות היצרן
לתבשיל:
3 כפות שמן
6 סלקים בגודל בינוני
בצל גדול חתוך גס
3 גבעולי סלרי קצוצים
5 שיני שום קלופות
2 גזרים קלופים וחתוכים לפרוסות דקות
5 עגבניות אדומות חתוכות גס
1 קופסא עגבניות מרוסקות (260 גר')
2 כוסות מרק עוף (או מים רותחים)
כף רכז רימונים
צרור פטרוזיליה
צרור כוסברה
1 כפית בהרט
1 כפית פפריקה מתוקה
קורט כמון
מלח, פלפל שחור
לקציצות:
1 סלק בגודל בינוני מבושל ומגורר דק
400 גר' בשר עוף טחון
2 שיני שום כתושות
3/4 כוס סולת
1/2 כוס פירורי לחם
ביצה טרופה
כוס פטרוזיליה קצוצה (או כוסברה או שילוב של שתיהן)
1/2 כפית בהרט
קורט כמון
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
1. מבשלים את הסלקים עם הקליפה במים במשך שעה או עד שהם רכים.
2. קולפים תחת זרם מים קרים. סלק אחד מניחים בצד ואת השאר פורסים לפרוסות.
3. מתחילים בהכנת הרוטב: מחממים שמן בסיר רחב. מזהיבים את הבצל. מוסיפים את הסלרי והגזר וממשיכים לטגן עוד 5 דקות.
4. מוסיפים את פרוסות הסלק והעגבניות. מערבבים ומטגנים עוד 5 דקות. מוסיפים שיני שום, עגבניות מרוסקות, מרק עוף ותבלינים. מוסיפים פטרוזיליה וכוסברה ומביאים לרתיחה. מעבירים ללהבה נמוכה, מכסים ומבשלים 3/4 שעה.
5. בינתיים מכינים את הקציצות: שמים בקערה את כל מרכיבי הקציצות ומערבבים בעזרת הידיים עד קבלת עיסה יציבה. (אם העיסה דלילה מידי, מוסיפים עוד פירורי לחם). מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר למנוחה של רבע שעה.
6. מרטיבים מעט את הידיים ויוצרים קציצות עגולות. מניחים בעדינות על הרוטב ומנענעים את הסיר מצד לצד, כדי לעשות מקום לכל הקציצות. לא מערבבים בשלב זה כדי שהקציצות לא יתפרקו.
7. אחרי רבע שעה כבר אפשר לערבב בעדינות בכף עץ ולדאוג שכל הקציצות יעטפו ברוטב.
8. ממשיכים לבשל עוד רבע שעה ומכבים את האש.
9. ממלאים קערה בקוסקוס ועליו יוצקים את התבשיל.
* זו אמנם כתבה על קוסקוס, אבל למחרת, זה ילך מצוין גם עם אורז לבן.