פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלזניה של היוונים

      הוא נראה כמו שריד מהעידן המוקרם של האייטיז, אבל יש לו טעם מושלם של חופש. דנה מלמד מכינה פסטיצ'יו, מאפה מקרוני ובשר טחון

      מהרגע שנחתנו ברודוס, פנטזתי על החופש שלי. אולי בלילה, כשהילדים ירדמו, אני אחמוק לי מהחדר ואתפוס מונית לאזור הבילויים. אולי בעצם, אעשה זאת בשקיעה. אקנה לי בקבוק אוזו ואברח לחוף מבודד להתייחד עם גווני הטורקיז של הים שנמהלים בכתומים שבשמיים. היו לי כל מיני רעיונות, אבל די מהר הבנתי שמדובר בפנטזיות. להיות באי היווני המתוק הזה עם הורים וילדים זה לא כמו להיות בקופנגן, לבד, חופשייה באמת, בגיל עשרים.

      אז ירדתי מזה. בכל זאת, יש כאן הזדמנות נהדרת לזמן איכות עם המשפוחה, לא פחות חשוב. ואכן, רוב הזמן הוקדש ל"ביחד" מאד אינטנסיבי. יחד בבריכה, יחד בארוחות, יחד בחדר, יחד במעלית. יחד כל הזמן. צמוד-צמוד. הילדים היו נפלאים במיוחד והזמן במחיצתם היה באמת איכותי. אבל מה לעשות שלאמא שלהם יש יצר נדודים מולד ובסיסי ומשיכה עזה להסתובב במקומות חדשים שהיא לא מכירה? אמא שלהם, מכורה לחופש. גם אם הוא במנות קטנות ובתדירות נמוכה.

      אז אחרי 4 ימים אינטנסיביים שכולנו מעורבבים אחד בתוך השני, הודעתי חגיגית שאני צריכה לצאת לכמה שעות. לבד. השתוקקתי לטייל ברגל, ללכת לאיבוד בין הסמטאות הלא מוכרות, בלי לתכנן את הדרך. רק ללכת לאן שיוליכו אותי רגליי. רציתי פשוט לנשום חופש.

      כך קרה שדי בקלות קיבלתי "פס" לכמה שעות. עליתי על אוטובוס מקומי ונסעתי לעיר העתיקה. עולם ומלואו התנקז לכמה שעות מאושרת. הגעתי למחוזות מופלאים של צבעים, קולות, טעמים וריחות. אחד מהמלצרים היווניים, שנוהגים לעמוד בפתח המסעדה ולשדל תיירים להיכנס לסעוד אצלם, היה מאד נחוש והצליח לשכנע אותי להיכנס למסעדה המקסימה שבחצר. אפילו לא דפדפתי בתפריט. בקשתי משהו יווני אותנטי. "פסטיצ'יו" קבע המלצר בגאווה והוסיף: "ורי ורי גוד". בתמונה ניבטה פשטידה מרובעת, מוקרמת וגבוהה של אטריות מקרוני ובשר. אמנם זה נראה כמו פריט שלקוח מהעידן המוקרם של האייטיז, אבל זה היה בהחלט מעורר תיאבון. ואכן, כשזה הגיע זה היה מושלם בעיניי.

      כשחזרתי וסיפרתי חוויות לילדים, הם קצת התבאסו שפספסו את הפסטיצ'יו ומאחר שבאמת מדובר במתכון פשוט, הבטחתי להכין אותו בבית מיד כשנחזור. הבטחתי וקיימתי.

      פסטיצ'יו – מאפה מקרוני ובשר (נמרוד סונדרס)
      פסטיצ'יו (צילום: נמרוד סונדרס)

      פסטיצ'יו – מאפה מקרוני ובשר

      לשכבת המקרוני:
      250 גרם אטריות מקרוני עבות
      כף שמן זית

      לרוטב בשר:
      1 בצל קצוץ דק
      1 גזר מגורר
      300 גרם בשר כבש טחון (אפשר גם בקר או חצי-חצי)
      קופסת קוביות עגבניות (400 גרם)
      2 כפות רסק עגבניות
      שליש כוס שמן זית

      לרוטב בשמל:
      2 כפות חמאה
      2 כפות קמח
      2 כוסות חלב
      50 גרם גבינת פרמזן מגוררת
      2 כפות גדושות ריקוטה
      מלח
      פלפל שחור גרוס
      קורט אגוז מוסקט טרי מגורר

      100 גרם גבינת קשקבל מגוררת

      אופן ההכנה:
      1. מבשלים את האטריות במי מלח רותחים ומסננים.

      2. מכינים רוטב בשר ועגבניות: מחממים שמן זית ומוסיפים את הבצל. מטגנים ממספר דקות, מוסיפים את הגזר, וכשהבצל מזהיב, מוסיפים את הבשר. מטגנים עד שהבשר משנה את צבעו, מוסיפים את העגבניות ומערבבים. מתבלים במלח, פלפל ואם צריך, מעט סוכר. מבשלים כ-20 דקות על להבה נמוכה.

      3. מחממים תנור ל-180 מעלות.

      4. מכינים בשמל: ממיסים חמאה בסיר קטן. מוסיפים קמח, מזיזים לרגע מהאש ובוחשים (עד שמתקבלת מעין משחה). מחזירים לאש ומוסיפים חלב בהדרגה. מערבבים בכף עץ עד לקבלת קרם חלק ומבשלים עוד 2 דקות בערך, עד שהוא מסמיך. מוסיפים את הריקוטה, מערבבים ומסירים מהאש.

      5. מרכיבים את המנה: משמנים תבנית מרובעת בשמן זית. שמים שכבת מקרונים. מעליה יוצקים שכבת רוטב בשר ואז שכבת בשמל. חוזרים שוב על הפעולה.

      6. זורים מעט קשקבל ואופים בתנור כ-25 דקות או עד שמזהיב.