גורלן של מסעדות שוק עכשוויות, בשוק הכרמל, לא במיוחד שפר עליהן בשנים האחרונות. מסעדת גדרה 26, של אמיר קרונברג, היא המצטרפת החדשה לזירה בתחום זה, ואם לשפוט על סמך ארוחת ביכורים שם השבוע, נחמד יהיה אם תכה שורש ותתבסס. גדרה, המגדירה את עצמה מסעדת שוק, נסמכת בחומרי הגלם היומיים שלה על שוק הכרמל הסמוך, אבל לא באמת ממוקמת בתוכו. היא בעצם חלק מ"הכרם", מול ה"מנזר" בית מרזח שהיה בשנים האחרונות למוסד תל אביבי לכל דבר ועניין.
גדרה 26 איננה מנסה להמציא שום דבר, להצטיין או להכתיב טרנד. הצהרת הכוונות שלה צנועה ומוגבלת מראש: לספק היצע יומיומי עם טאץ' מושקע, שמבחין בינו לבין אוכל עממי של ממש. שורשיו של השף קרונברג מייצגים סוג של שפגט ומתמחים בין שטוקהולם לבגדד. התפריט מצהיר על עצמו כמי שמייצג את שורשיו אלו, עם מנות דגל קבועות מעיראק ושבדיה, כמו גם השפעות נוספות.
גדרה פתוחה מבוקר עד ערב והתפריט המשתנה כתוב על לוח בגיר. הגענו לצהריים של אמצ"ש והמקום הקטן היה מלא מבפנים כמעט לגמרי. הישיבה בחוץ, בשעות היום לפחות, שייכת לז'אנר הלא-מי-יודע-כמה, עם נוף לתחנת הדלק הסמוכה. בערב זה בוודאי מפריע פחות. בפנים חמים ונעים. העיצוב לא יוקרתי, אבל סימפטי ומזמין.
אנטיפסטי ירקות קטן (13 שקלים), סלט ירוק עם אגסים (37) ומרק קובה במיה (32), להלן הנוכחות הבגדדית, היו מנות הפתיחה. באנטיפסטי היו סלק, שומר צלוי ובטטה. הוא היה ללא דופי ובעיקר ללא עודפי שמן, אף אם ללא מגע יוצא דופן. הסלט עם חסות ועלים טריים להפליא, אגס, נתחי גבינה בשלה וויניגרט חביב סיפק את כל מה שסלט מסוגו אמור לספק. מרק הקובה היה השיחוק הראשון בארוחה. המרק עצמו היה עשיר ועמוק טעמים, עם דלעת ונענע בתוך; הקובה הצטיינה. במלית שלה לא הייתה ליטרת הבשר הרגילה, אלא בשר שנראה היה שבושל בבישול ארוך מלא טעמים, לאו דווקא בתיבול מתוצרת עיראק. שתי קציצות גדולות ומקסימות יש במרק הזה, שיכול בהחלט להוות ארוחה קטנה.
העיקריות כללו "כדורי בשר שבדיים" (46) וקדירת בקר ביין אדום (44). ואם צידו האחד של שפגט ההשפעות הקולינריות ייצג את ההצלחה הגדולה של שלב הראשונות, הצד השבדי עשה את זה בעיקריות. מנת כדורי הבשר הייתה הפתעה חביבה במיוחד. כן, ברור לי איפה אתם עכשיו. אי אפשר בלי אסוציאציה למנה ההיא במסעדת איקאה, העונה לאותה הגדרה ומייצגת סוג של התעללות בחיכו של כל אוהב אוכל עם מינימום אנינות. תשכחו ממנה. הקציצות העגולות של קרונברג, שש במספר, טעימות נורא. רוטב השמנת פלפל בו הן מגיעות עשיר ועדין, וריבת פירות היער שבצד מוסיפה לכל העסק שמחה ועניין. גם הפירה, עליו יושבים הכדורים, טוב. זו מנת צהריים שווה באמת, המספקת במרקם טעמיה טייק אוף חינני על ז'אנר הקציצות המקומי השגור.
קדירת הבקר ביין אדום הייתה הצלחה מסחררת פחות. היא לא הייתה רעה, והוגשה בה מאסת בשר עצומה למדי, בוודאי בהתחשב בתמחורה, אבל גם לא היו בה האיכויות של מרבית המנות שאכלנו עד לנקודה זו. מאחר והיא מנה יומית מתחלפת, להבדיל מהקובה וכדורי הבשר, שנמצאים שם בקביעות, המסקנה היא שנכון לכרגע לפחות, עדיף ללכת על הקבועים.
קינוח "מוס שוקולד קצר" (13) התגלה כמוס דחוס וחביב, בכוס קטנה; בדיוק בגודל הנדרש כדי לתדלק קצת מתוק באמצע היום, בלי להניח יציקה שאחריה קצת קשה להמשיך. מלבי (14), קטן אף אם פחות, על בסיס שמנת עם תותים, היה טעים עד מאד. בשני הקינוחים בלטה נטייה מבורכת שלא להכביר במתיקות.
לגמנו אספרסו לא רע, השארנו 209 שקלים על ארוחה שבאמצע היום לפחות בוודאי אפשר היה להסתפק גם במחציתה, וסימנו את גדרה 26 כמקום סימפטי בעליל. לא הכל כאן מצוין וסביר להניח שעם הזמן ישויף הביצוע עוד קצת ורמת הבסיס תשתפר. ובכל זאת, גם נכון לכרגע מדובר במקום שנחמד לאכול בו ושיש משהו מתוק וחביב ברוח השוק, שבהחלט ניכרת בבישול שם. עכשיו צריך לקוות שעתידו יהיה מוצלח קצת יותר ממקומות קודמים שנפתחו בגזרת שוק הכרמל ולא בדיוק שרדו.
גדרה 26, רחוב גדרה 26, תל אביב. 03-5100164.
