ביקורת מסעדות: אוקטבה אחת יותר מדי

המנות לא מצליחות להצטיין אבל יש בהן המון פוטנציאל. אבי אפרתי מגיע לקפה 48 בתל אביב ומחכה שמישהו יאזן את הטעמים

  • קפה 48
קפה 48. נפתח בלי רעש וצלצולים (צילום: יח"צ)

קפה 48 נפתח לאחרונה בחלל בו שכן בעבר בטי פורד, בר מסעדה פופולרי בתל אביב. בטי פורד היה מקום סימפטי שמכר המון אווירה ולצידה אוכל סביר וחסר יומרות. יורשו איננו מסתפק בכך. קפה 48 מותג כגסטרו בר יצירתי ומושקע, כזה שבאים אליו כדי לקבל קצת יותר מאוכל "בסדר" ליד הדרינק. יונתן בורוביץ', בקדנציה הראשונה שלו כמי שמוביל לבד מסעדה, מוצב בעמדת השף. התפריט מבעבע אקלקטיות, שלא לומר רב תחומיות, כמו שרק גור שפים יצירתי שמקבל יד חופשית במטבח יכול להרשות לעצמו; מפלס הסקרנות נבנה בהתאם.

הלוקיישן של קפה 48 מכתיב תחרותיות עצומה. ברים ומסעדות-ברים מצליחים לרוב פועלים באזור. כך למשל, אוטוטו תיפתח, ממש ממול, המסעדה החדשה של מאיר אדוני מכתית, שעתידה להיות יומרנית פחות מהמסעדה האם, אבל בכל זאת תכוון אל קהל הפודי'ס, בדיוק כמו קפה 48. גם בטרקלין וה-Wine Bar , הפועלים מטרים ספורים משם, מכוונים לקהל מתוחכם קולינרית. במילים אחרות, "48" התיישב בלב גוב אריות תל אביבי. יש צורך בלא מעט אומץ, חוצפה, נאיביות או שלושתם יחד כדי לעשות כן.

העיצוב ב-"48" פשוט וחם. ללא פאסון נוצץ ובלי קריצה לאלוהי הבאזז והטרנד. גם תפריט האלכוהול צנוע יחסית למקום שמתנהל כבר מסעדה. היצע היינות לא רע, גם אם כי לא יזיקו עוד כמה אופציות לגימה בכוסות. כמו כן, היצע הבירות מוגבל וגם בתחום האלכוהול הכבד יותר אפשר היה לתת עוד קצת.

כמו בגסטרו-בר התפריט לא בנוי על ראשונות/עיקריות קלאסי. כאן הוא מתחלק למנות "קרות" ו"חמות", המוגשות בגודל בינוני ומזמינות ארוחת חלוקה או סתם נשנוש משותף. עיון בתפריט חושף את דרגות החופש להן זכה השף, שמשחק עם מסורות קולינריות שונות, מחבר טכניקות ועסוק ללא הרף בלהיות יצירתי.

במציאות הבינוניסיטית שלנו, ששגרתיות ובנאליה הן שמכתיבות בה את הטון, משמח לפגוש מקום שמנסה ומחפש. באותה נשימה, ארוחה בשניים שם מלמדת שעל בורוביץ' ו-"48" להמשיך ולחפש, כי נכון לכרגע טרם מצאו. כמעט בכל המנות שטעמנו ניכר הניסיון לתת עוד משהו, להימנע משגרתיות, להפתיע בקטנה. אבל אף אחת מהמנות לא הצליחה להצטיין או סתם להיות טעימה ממש.

קו ברור אחד עובר כחוט השני בין המנות: בכולן מכוונת טקסטורת הטעמים חצי טון או יותר גבוה מידי, לטעמים אינטנסיביים ומודגשים. זה לא נראה כמו בעיות ביצוע. אם כבר, זו בעיית רעיונאות מתכונים שמשקפת את מחיריו של הניסיון לתת עוד ועוד: האנינות והעידון שביצירתיות נבלעים בטעמים החזקים מידי.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
פפרדלה זנב שור. המנה היחידה שגסות טעמים לא ניכרה בה

מפס ה"קרות" הגיעו סביצ'ה אינטיאס ברוטב רומסקו (40שקלים), סלט עוף פפאיה ירוקה (38) ואוקטופוס בצו 8 (47). אינטיאס הוא מהמופלאים בדגים ותמחורו ב-40 שקלים בלבד במנת הסביצ'ה חושף נדיבות יתרה או להבדיל חוסר ניסיון של הקברניטים בצד הקשוח של התחום המסעדני. זה תמחור התאבדותי. כך או כך, אינטיאס הוא עסק עדין. לרומסקו, רוטב על בסיס שקדים טחונים שהעניק למנה את תשתית טעמיה, היו טעמים חזקים מאד. הוא היה טוב כשלעצמו אבל האינטיאס נבלע במרקם טעמיו. בסלט העוף/פפאיה היו גם גזר, נענע, כוסברה, ג'ינג'ר ושאלוט קריספי. זו מנה שסוחבת לאסיה, עם תבלינים "חמים" וטעמי אניס בעוף. כמו כל דבר ב-"48" היא מלאה בכוונות טובות שמרקם טעמים דומיננטי מדי, משתלט עליהן.

באוקטופוס היה קצת פחות תחכום. הוא היה סטרייטי יותר, עם זעפרן, תפוז, תפוח אדמה ופטרוזיליה. בשרו נותר עסיסי ותפוח האדמה שמר על מרקם נכון, אבל חמצמצות חזקה עטפה את הכל ולא אפשרה ליהנות מהטובין הללו. שנאמר בפסקה ממעל: חצי טון ויותר מזה.

שרימפס וקלמרי טריים 150 גרם עם ציר שרימפס וירקות בגריל (58) ופפרדלה זנב שור (52) היו ה"חמות". מנת פירות הים מזכה את "48" שוב בשאפו על התמחור. להבדיל מהסחורה הקפואה והמבישה שפוגשים בדרך כלל תחת הלוגו "פירות ים" במסעדות, אלו היו באמת שרימפס וקלמרי טריים וטובים. אי אפשר לטעות בכאלו. אלא ששוב, ציר שרימפס אינטנסיבי עם טעמי ים-שרימפס חזקים מידי, השתלט על טעמיהם. חבל, כי עם טון מתון יותר זו יכולה הייתה להיות מנה מצוינת בתמחור שערורייתי במובן הטוב. הפפרדלה הייתה המנה היחידה עד כאן שגסות טעמים לא ניכרה בה. היא הייתה בסדר גמור בכל חלקיה.

פנה קוטה קורנפלקס (28) שימשה כקינוח משותף, הייתה סבירה והזכירה יותר קרם קטלן. אלמנט הקורנפלקס הושג על ידי שילוב שברי חטיף "שוגי" מעל לקרם. שטות קולינרית? לא ממש. הברקת ליהוק? גם לא. כמו רוב חלקיה של הארוחה הזו, גם הקינוח ניסה לתת אבל משהו, בדרך, לא אפשר לתוצאה הסופית לבוא לידי ביטוי משכנע.

כולל כוס ויונייה של יתיר (28) בקבוק פאבו-בירת בוטיק מקומית חדשה וחביבה (25) הפוך ותה (12 איץ') נעצר המונה ב-340 שקלים לפני שירות. אי אפשר לטעון לתמחור לא הגון ב-"48". צריך לתת להם את הקרדיט על הניסיון לייסד מטבח אינטליגנטי ובועט, אבל נכון לכרגע מדובר בבוסר. רב פוטנציאל אולי, אבל בהחלט טעון שיפור.

קפה 48. רחוב נחלת בנימין 48, תל אביב. 5101001–03

פנה קוטה קורנפלקס. הזכירה יותר קרם קטלן

חשבון

סביצ'ה אינטיאס ברוטב רומסקו - 40 שקלים
סלט עוף פפאיה ירוקה - 38 שקלים
אוקטופוס בצו 8 - 47 שקלים
שרימפס וקלמרי טריים 150 גרם עם ציר שרימפס וירקות בגריל -58 שקלים
פפרדלה זנב שור - 52 שקלים
פנה קוטה קורנפלקס - 28 שקלים
כוס ויונייה של יתיר - 28 שקלים
בקבוק פאבו-בירת בוטיק - 25 שקלים
הפוך - 12 שקלים
תה - 12 שקלים

סך הכל: 340 שקלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully