פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלחמת פלאפל נגד פלאפל

      המונה טועם עוצר בחריקת בלמים עם המונית ברחוב בן יהודה בתל אביב כדי לטעום פלאפל בשני מקומות, להתאהב באחד ולשנוא את השני

      פלאפל גבריאל (קובי רובין)
      פלאפל גבריאל. הכי טוב ברחוב (צילום: קובי רובין)

      מעבר לעובדה שיש עדיין מקומות שמפקיעים בלי בושה את מחיר הפלאפל, בעודם חותכים עלינו קופון נאה לכיס, מעניין לראות שבבן יהודה בתל אביב צצו שתי פלאפליות בתמחור מוזר ביחס לסביבה המנותקת מהמציאות הפיננסית שבה הם מתקיימים.

      רחוב בן יהודה משמש כבר שנים כמלכודת תיירים מושלמת, בזכות העובדה שהרחוב מקביל לים ונמצא על קו הרעב הבסיסי מהחוף, ומפיל ברשתו עם אי אלו מאכליות תיירים עם שלל אופציות שישראלי מצוי לא היה נוגע בהן ביד מושטת עם מזלג. ושלא תגידו שאני מרחם על אלו מהתיירים שמסתובבים בעירנו מוכי שמש עם שרשר זהב גדול מדי בלי חולצה, מבט מזלזל על המקומיים, ויכולת לא לקחת אחריות על שום דבר משולבת עם המון כסף שמאפשר להם ללכת לארץ מוצאם בלי הסכם הסגרה. אבל בכל זאת - מלכודת.

      שני מקומות נפתחו בתקופה האחרונה ברחוב בן יהודה המאכיל ועניין אותי לדעת אם לוקחים אותנו, הלקוחות, ברצינות או שזה סידור נוח למטרת רווחים קלים על חשבון מאותגרי ארנק שגרים באיזור.

      הראשון הוא הפלאפליה של מסעדת אודליה. כמסעדה היא פנינה שמספקת פחמימות ראויות עם מנה בשרית במחיר שפוי כבר כמה שנים, על הדרך, או יותר נכון בנישה הבלתי מוסברת שיש במקום. על חצי מחסן שעמד במקום, שמו כלים בסיסיים להגשת פלאפל בסיסי בטעמו (10 שקלים למנה, 12 עם מיץ פטל), מוגש בפיתה פשוטה שלא מנסה להתחרות בעצמה, רק לשמש כאופציה לא מובנת, יחד עם טוויסט כוס מיץ הפטל בסגנון יום הולדת כיתה ד'. היה רע ועדיף כבר לאכול חצי פיתה עם חומוס תעשייתי ופרוסת מלפפון חמוץ במלח. הכל התברר לי כשלשאלתי המנומסת למה הפלאפל מוגש בכזו עליבות, הוסבר לי בפשטות "מה ציפית, זה בסך הכל פלאפל".

      השאלה המתבקשת היא האם שמתם לב לפלאפל גבריאל שביצבץ לו בפחות משנה ליד הפינה של טרומפלדור. הייתי מצפה ללא פחות מההוא אצל אודליה גם אם זה יקר בשני שקלים, אבל מסתבר שזה שווה כל ביס.

      גבריאל גידל ילדים ובנה להם סופר יפהפה על פינת רחובות טרומפלדור ובן יהודה, לקח את החלק האחורי של המקום, הגשים חלום ובנה פלאפליה. כמו ילד שמאוהב בצעצוע, גבריאל מתהלך במקום ומכין מנת פלאפל (12 שקלים) מכדורים גדולים שמטוגנים הכי קרוב אליו שאפשר כדי שיוכל לפקח על הכנתם בעין אוהבת. אלו כדורים פריכים ענקיים עם טעם של פעם.

      ההקפדה היתרה על הניקיון, יחד עם מבחר הסלטים הנהדר והטרי, מצדיקים את שורת השולחנות המוצמדים לאורך קיר הסופר של הילדים עת יושבים הבולסים הרעבים ונהנים לא סתם מ"רק פלאפל".

      יד רחבה יש לגבריאל וכלים לקחת הביתה לרוב, והצעירים שפוקדים את המקום לא מפחדים לבקש עוד כלי פלסטיק ממולא באיזה מהחמוצים. שימו לב לסלט עגבניות קצוץ דק שעליו מפוזר פלפל ירוק חי, חריף שזה כואב. יש אנשים שיהנו מזה, יחד עם בצל קצוץ וסומק טחון מעליו ושיפקונים מיניאטורים לכל ביס וביס. אני לא מצפה לפחות מזה גם אם מדובר "רק בפלאפליה".


      הפלאפל של אודליה. רחוב בן יהודה 89, תל אביב.
      שעות פתיחה: א'-ה' 11:30-21:00, ו' 11:30-15:00.


      פלאפל גבריאל. רחוב טרומפלדור ופינת בן יהודה. תל אביב.
      א'-ה' 10:00-20:00, ו' 10:00-16:00.

      מחפשים עוד פלאפל?
      פלאפל תדמור בדרום תל אביב
      תפארת הפלאפל בכפר סבא

      לכל המדורים של אוכל רחוב

      פלאפל גבריאל (קובי רובין)