פסטיבל יקבי יהודה יוצא לדרך

שפע יקבי הבוטיק שנפתחים תחת כל שיח גפן ישראלי, אולי נדמה כתופעה של השנים האחרונות, אבל למעשה שורשיו הולכים אלפי שנים אחורה לתוך המסורת היהודית, בעולם העתיק באזור ארץ ישראל הקדומה, אז היווה היין מקור פרנסה עיקרי. אמנם מאז נפתח פער ענק בין תעשיית היין המקומית, לזו שבחו"ל, אבל מדי פעם מתקיימים ברחבי הארץ ארועי יין חגיגיים, שמביאים איתם תזכורת אופטימית למה שהיה כאן פעם.

ב-3 בנובמבר יתקיים אירוע הפתיחה של פסטיבל היין ה-13 של יקבי יהודה, בהשתתפות יקבים השייכים גיאוגרפית למועצה האזורי מטה יהודה - אזור החולש על גבעות הרי יהודה דרום מערבית לירושלים, עד מבואות לכיש והשפלה. שלושה מומחי יין מיקבי יהודה, אורי רן מיקב צרעה, יוסי איתח, יו"ר מועדון היין של יקבי יהודה השייך ליקב קטלב ואודי קפלן מנכ"ל יקב האלה, התנדבו להסביר את הייחוד הטמון ביקבי האזור.

במועדון יקבי יהודה חברים 31 יקבים. 23 מהם משתמשים בלפחות 66% מענבי מטה יהודה כדי להכין את היין, והם אלה אשר נבחרו להשתתף בפסטיבל. יקבים אלה חברים באיגוד המכונה בצרפתית 'אפלסיון', שקובע תו תקן ליקבי האזור לפי מסורת ייצור יין המשותפת לכולם, כמו אופן גידול הענבים ואופן ייצור היין. הקריטריונים השווים מוודאים עבור הצרכן כי היקבים מפיקים יין באיכות קבועה. החברות באיגוד כזה לא נהוגה בארץ, למעט במטה יהודה.

לפי אורי רן סוד הצלחתו של אזור זה טמון בגיאוגרפיה הישראלית. "מזג האוויר החם הוא אמנם לרועץ עבורנו, אם היינו בבורדו היה יותר טוב", אומר רן, אך יחד ען זאת מציין יתרונות בולטים באזור יהודה, כמו טמפרטורה ממוצעת נמוכה יותר מאשר ברמת הגולן, שבשילוב היובש השורר, מביא לתוצאות טובות (נתון קריטי כשעוסקים בגידול יין בארץ חמה כישראל), וכן אדמה משובחת המורכבת מסלעים שיפועיים, שעשירים במינרלים המעניקים לגפן איכויות טובות.

כשבאים לבחון את טיבו של יין, נהוג לבחון כמה ענבים מאותה החלקה מצויים בבקבוק אחד. כאשר מדובר ב-100%, היקב נקרא יחידני. לעומת זאת ערבוב של אותו הזן משני מקומות שונים, כדי להשלים ענבים ליבול נמוך, הוא עניין נפוץ יותר. לצורך יקב יחידני דרוש יבול גבוה מאוד, אולם במטה יהודה הכרמים מניבים פחות תוצרת, ביחס לרמת הגולן למשל. טיב הענבים לפי איתח הוא עסק מורכב שאינו שחור או לבן. "יש כמה אלמנטים שקובעים אץ העניין. ידוע שככל שהיבול גבוה יותר האיכות יורדת. מכאן עולה השאלה האם לנטוע באזור שמאפשר להוציא איכות גבוהה לאורך זמן? הבעיה היא שגפן שמתבגרת איכותית יותר אבל היבול יורד".

היקבים הראשונים באזור החלו רק בתחילת שנות ה-90, כך ששוק היין של מטה יהודה מצוי בתהליך לימוד. החברים במועדון היקבים של מטה יהודה מחליפים ביניהם אינפורמציה ולומדים זה מטעויותיו של השני ובכך חוסכים אלפי שקלים. שלושת הייננים מציינים כמה זנים משגשגים באזור: סירה, שיראז קברנה סוביניון. מרלו ושרדונה.

לפי רן מדובר בשוק קטן, תחרותי וקשה. "בישראל שותים 7-8 ליטר לראש כשבאירופה שותים 40-50 ליטר". בארץ יש 5 יקבים מרכזיים שמחזיקים 80%-90% מהשוק, כך שעסק של יקב קטן יחסית, דורש אורח רוח ועומק כיס, כשהעלויות הגבוהות כוללות תשומות, ערוצי הפצה ושיווק ותחרות, מה שכמובן מייקר את מחיר היין למגינת לבו של הצרכן.

בנוסף לכל אלה, בארץ בניגוד לנהוג בעולם, אין הפרדה בין המגזר החקלאי לתעשייתי: יקב נתפס כמפעל תעשייתי ולכן בהגדרה יכול להיבנות רק באזור תעשייה. כך קורה שרק מעט מהיקבים באזור מחזיקים בבעלותם כרם, כמו למשל יקב צרעה.

"ואם זה לא מספיק", מוסיף איתח, "יין חדש שוכב שנתיים בחבית, ועוד שנה בבקבוק, ורק בשנה הרביעית מתחיל להימכר, כשהשקעה התחלתית ביקב חדש עומדת על מאות אלפי שקלים". בנימה אופטימית יותר הוא אומר כי "מי שנדבק בחיידק היין בתור תחביב ימצא כי מכמות מסוימת (כ-20,000 בקבוק לשנה לערך), אפשר לתרגם את התשוקה למקצוע ולהתפרנס מהיין. במטה יהודה המועצה המקומית מבינה כי מדובר בעסק יקר ובאה לקראת יקבי המועדון בתחומים כמו ארנונה". לדבריו, ישנם תושבים שקנו נחלות באזור במיוחד כדי לפתוח יקב ולהצטרף למועדון.

איתח אומר כי כיום, אחרי תקופה ארוכה שעסקנו בישראל בחינוך ליין ניכר שיותר ויותר אנשים נפתחים לעולם היין, מה שבא לידי ביטוי גם בעליה חד משמעית במכירות. ועליה בכמוית הייצור בהתאמה.

איתח: "הענף מתחיל להתייצב. הענף משתבח, הכרמים הופכים ליותר בוגרים , טכנולוגיה הרבה יותר טובה אנחנו מתחילים להתייצב בתור משהו שהוא תו איכות ממותג בעולם. הביקוש עצום בשני מישורים גם כי האזור ייחודי וגם כי רוב היקבים הופכים להיות כשרים. יש ביקוש גדול לייצוא יינות כשרים לחו"ל". אודי קפלן גם הוא, חש בגידול במכירות לחו"ל.
בניגוד לתפיסה המקובלת כי ישראלים צורכים יותר ויותר יין אומר אורי רן כי השוק המקומי בארץ לא גדל אלא נותר כמעט אותו הדבר. יחד עם זאת, דובר לא מעט בפתיחות יחסית של השנים האחרונות של הצרכן הישראלי ליין המקומי.מנכ"ל יקבי עמק האלה אודי קפלן מסביר את התחושה הכללית שישראלים שותים יותר לא בגידול בשוק כי אם יין בשינוי ביחס השוק המקומי לייבוא. " השוק הכללי לא גדל, אלא הצריכה של היין המקומי גדלה. היחס בין יינות הייבוא ליינות שמיוצרים פה השתנה. מביאים פחות ייבוא ושותים יותר יין ישראלי".

הפסטיבל פונה גם למי שחי ונושם יין, גם לאלו שחובבים והןה למי שרוצה להכיר. אירוע הפתיחיתקיים ביום ה' ה-3.11.2011 באוהל "לילות כנען" בקיבוץ צרעה. בשעות הצהריים יתקיים אירוע סגור לקהילה המקצועית ובשעות הערב החל מהשעה 19:00 הפסטיבל יהיה פתוח לקהל הרחב עד השעה 22:00. עלות האירוע היא 60 שקלים לאדם תמורתם מקבל כל אורח כוס יין במתנה. את הכוס ניתן למלא בלא הגבלה בדוכנים השונים בהם יטעימו היקבים השונים מיינותיהם. במועדון יקבי יהודה כלולים כ-30 יקבים המשתתפים באירוע ביניהם שורק, נחשון, עגור, קלע דוד, נבות, לטרון, קדמא ועוד. פסטיבל היין ימשך כחודש ויכלול אירועי יין רבים כמו למשל סיורי יקבים, ועוד.

לפרטים נוספים: כוכבית 8108