פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: יקבי רמת הגולן ויקבי בנימינה

      אבי אפרתי טועם יינות סירה הרריים מסדרות מיוחסות של יקבי רמת הגולן ובנימינה ויוצא מרוצה. לרוב

      טעימת השבוע מוקדשת ליינות חדשים של יקבי רמת הגולן ויקבי בנימינה. שלושה יינות סירה של רמת הגולן בסדרת 'ירדן' וסירה נוסף מסדרה עילית של בנימינה, מאפשרים טעימה השוואתית של ארבעה יינות סירה, מסדרות מיוחסות של יקבים מקומיים גדולים. 'רמת הגולן, ירדן, סירה, כרם תל פארס 2008' ו'בנימינה, אבני החושן, אודם' הם מצטייני הטעימה. לצד אלו, נלגם גם 'בנימינה, אבני החושן, ישפה 2010', בלנד לבן של יקבי בנימינה וסיפק אכזבה יחסית.

      רמת הגולן, ירדן, סירה 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא.

      כמה? 108 שקלים.

      הכי מתאים ל: נתחי סינטה דקים צרובים במחבת, עם עלי רוקט ופרמזן. קרפצ'יו. סטייק טרטר.

      דבר המבקר: ללא יומרות לייחוד, אבל עם הרבה מקצועיות וליטוש, מספק הסירה הבסיסי מסדרת 'ירדן' (להבדיל מאלו המיוחסים, מהכרמים היחידניים) את הסחורה, כהרגלו. יין טוב.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      ב-17 מילים: כמו בדרך כלל ביינות הסדרה - מוצר ראוי שמספק תמורה נאה לכסף וחוויית טעימה מהנה למכנה משותף רחב.

      רמת הגולן, ירדן, סירה, כרם תל פארס 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה מכרם תל פארס במרכז הרמה, בגובה 750 מ'. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. באף פרי שחור, דובדבנים ושוקולד. צבע אדום עמוק. גוף מלא. 15.5% כוהל בנפח.

      כמה? 139 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייק אנטריקוט וסינטה, אוסובוקו, רוסט ביף.

      דבר המבקר: עולים ליגה. עכשיו אנחנו כבר בי'רדן' פרימיום. עגול יחסית לסירה, בנוי היטב, קצת פחות מתובל ושפיצי מהמצופה, קומוניקטיבי מאד, אבל מוצלח בעליל ואיכשהו, 15.5% האלכוהול אינם משתוללים ביין. בשורה? לא. הנאה? כן.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      ב-11 מילים: יין לא רע בכלל שבעוד שנתיים יספק תמורה טובה אפילו יותר.

      רמת הגולן, ירדן, סירה, כרם מורדות אביטל 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה מהמדרון הדרומי של הר אביטל, בגובה 920 מ'. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי קטנות, 2/3 מהן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פטל ותבלינים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 139 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייק אנטריקוט וסינטה, אוסובוקו, רוסט ביף.

      דבר המבקר: עודו סגור, אגרופי קצת, עשוי היטב אם כי קצת פחות אלגנטי ופחות נגיש מקודמו בסקירה, זה מתל פארס. מרגישים היטב את 15 אחוזי האלכוהול, ולאו דווקא לטובה לטעמי. זה לא סירה שהקפידו בו על איפוק, כמו בכמה ממקביליו המוצלחים מיקבים אחרים, שנעשו כאן בזמן האחרון. יין 'בסדר', לא יותר, לטעמי. במונחי יינות סדרת 'ירדן', שבדרך כלל מספקים תמורה ראויה לכסף, הוא נותן קצת פחות.

      תמורה לכסף: 2/5 (בינונית).

      בשתי מילים: קצת פחות.

      בנימינה, אבני החושן, אודם

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% ענבי סירה מכרם בן זמרה ו-5% ויונייה מכרם בהרי ינודנ. היין הועבר למילוי עם תהליכי סינון והצללה מינימליים. היין התיישן בבקבוק עוד שנה בטרם שוחרר לשוק. צבע אדום ארגמני. באף שפע תבלינים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 139 שקלים

      הכי מתאים ל: תבשילי קדרה, מנות על בסיס טלה וכבש.

      דבר המבקר: רק לאחר חדרור משמעותי בן שעתיים מתחילה מניפת הטעמים של היין הזה להיפתח. הוא מתגלה אז כמאוזן, פירותי מאד, עם נוכחות ברורה אף אם לא אגרסיבית מידי לתבלינים. יש בו איזו רכות, חומציות טובה והמורכבות שלו נאה. יין משכנע, שייטיב ללוות ארוחות בשריות.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשלוש מילים: מהטובים בקבוצת המחיר.

      בנימינה, אבני החושן, ישפה 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של ענבי שרדונה (50%), סוביניון בלאן (30%) ו-ויונייה (20%) מהגליל העליון והרי יהודה. היינות מהזנים השונים התיישנו בנפרד בחביות שישה חודשים שבסיומם נבנה הבלנד בין החביות השונות. היין בוקבק עם תהליכי סינון והצללה מינימליים והתבגר שנה נוספת בבקבוקים, בטרם שוחרר. צבע זהוב. אף פרחוני. גוף בינוני נוטה למלא.

      כמה? 104 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ובשר עגל.

      דבר המבקר: 104 שקלים עבור בלנד מקומי לבן מבטאים יין שמכוון גבוה. כשניגשים עם רף ציפיות כזה ל'ישפה 2010' מתקבלת אכזבה. לא יין רע, שמאפשר להבחין בתרומה של כל אחד מהזנים לבלנד: הפרי של השרדונה, החדות של הסוביניון והארומטיות של הויונייה. בכל זאת, זה לא לבן מרשים באמת. מורכבותו מתונה והוא איננו מרתק. לו תומחר בכ-70 שקלים בוודאי היה מקוטלג ככזה המספק תמורה טובה לכסף. בתימחורו הנוכחי הוא, כאמור, קצת רחוק משם.

      תמורה לכסף: 1.5/5.

      בשתי מילים: קצת מאכזב.