מרוסיה באהבה: המאכלים הכי נוסטלגיים מהמכולות הרוסיות

סיור במכולת רוסית מניב שלל מציאות מרתקות: גלידת שמנת אמיתית ומשובחת, סוכריות ריבת חלב עטופות היטב, נקניק ורדרד לנשנוש ליד הוודקה, וגבינת טבורוג מתוקה עם צימוקים שמפליאה בטעמיה בעוגות גבינה ומאפים מתוקים. העולים החדשים והוותיקים מכורים לזה, והצברים עתידים לגלות עולם שלם של מוצרים שמסתתר ממש מתחת לאף.

לעוד מתכונים מהמטבח הרוסי:
לבורשט ועוד מתכונים של מסעדת בבה יאגה
ז'ארקויה: תבשיל בשר ותפוחי אדמה קלאסי

ניצוץ יידלק בעיני כל יוצא בריה"מ לשעבר, ומובטח לכם שהוא יחייך חיוך מטופש למשמע השם פלמביר. הגלידות הללו צופנות טעמי ילדות פשוטים וטעימים להפליא, שאין להשוות לשומן צמחי ארוז, המכנים אצלנו לעתים קרובות מדי כגלידה. סימן ההיכר של כל מכולת רוסית המכבדת את עצמה היא מקרר הגלידות, ובו הפלמביר - גלידה שמנתית ועשירה, בתוך ופל עדין. למראית עין, אין כאן שום הפתעות: שבבי שוקולד למיניהם, גלידה בטעם וניל וגביע ופל, לעתים אפילו שבור מעט בקצה. אבל טעימה אחת ממנה מבהירה מה זאת באמת גלידה אמיתית. כיאה לקלאסיקה מושחתת ומנצחת, השם פלמביר נלקח מהלקסיקון הצרפתי, אבל הולאם ושודרג על ידי הרוסים. שהרי אם כבר חוטאים, אז בגדול.

בבתים שבהם מתגוררים יוצאי בריה"מ, לא נדיר למצוא סוכריות עטופות בנייר עטיפה צבעוני. אלה היו חלומו של כל ילד סובייטי. תחת נייר העטיפה המרשרש חיכה עוד נייר עטיפה מרשרש, שעטף את הסוכריה ממש כמו מתנה, או הפתעה. המוכרות יותר שבין הסוכריות הרוסיות הן ה"קורובקה" (פרה), סוכריות ריבת חלב עטופות בנייר עטיפה עם ציור של פרה, או סוכריות בלוצ'קה, עם ציור סנאי עליהן (סנאי ברוסית) - שבתוכן מסתתר ופל מצופה שוקולד. רוב הסוכריות הן וריאציות שוקולדיות על אותו נושא, עם תמונה החושפת את זהות הסוכריה, כמו הסנאי או הדוב. את רוב הנוסטלגיה תגרוף הקורובקה, בשל טעם ריבת החלב וגלייז הסוכר הייחודי לה.

אל תתנו למראה הוורדרד של הנקניק הכי מפורסם בבריה"מ לשעבר להרתיע אתכם. מדובר בפיסת נוסטלגיה אמיתית. הנקניק הכי מפורסם נקרא ברוסית דוקטורסקאייה קלבסה, כלומר: בהמלצת הרופא. הנקניק התפרסם ביכולותיו לסייע להתאוששות מרעב ממושך, תופעה שכיחה בתקופות מסוימות בקומוניזם. כיאה לגאווה סובייטית, הוא נודע אף כסממן של שגשוג בשנים של מחסור, ובתקופה מסוימת נמדד מצבו הכלכלי של אדם לפי כמות הנקניקים שהיה מסוגל לקנות. כיום, כשאנו מורגלים למיני נקניקים מעוצבים, המראה הורוד והעגול של פרוסת הנקניק עשוי להרתיע, אולם מומלץ בחום לדלג על החשש, לגשת לקצב במכולת הרוסית, לבקש ממנו לפרוס אותו לפרוסות דקיקות, ולמהר ולצרף אותו ללחם שחור.

הלחם הדומיננטי כמעט בכל מדינות צפון אירופה. לחם שיפון הוא אחד הרכיבים המרכזיים בארוחה רוסית, ובאזורים הסמוכים לרוסיה (אוקראינה ומדינות הים הבלטי). הלחם נחשב בסיסי מאוד ושימש את פשוטי העם, לעומת הלחם הלבן, הנדיר יותר, שעלה על שולחנם של עשירים בלבד. יש סוגים רבים של לחמי שיפון סובייטיים, והם נבדלים זה מזה בסוג קמח השיפון, סוגי העיבוד שלו ומקום אפייתו. אל תצפו למצוא טעמים דומים זה לזה - לכל לחם טעם קצת אחר. לרוב, טעמיו מתמזגים באופן מופלא עם חמאה או פרוסת נקניק ומלפפון חמוץ. בונוס: הוא מצטיין בהשארת תחושת שובע.

החורף הארוך ברוסיה גרם לתושבים לכבוש מכל הבא ליד. באזורים של בלרוס, אוקראינה ורוסיה, הוכנסו לצנצנות בזה אחר זה עגבניות, פטריות, שום וחצילים. אבל אין ספק שאחד הירקות הכי נפוצים לכבישה הוא המלפפון. בין הווריאציה של מים מומלחים לבין חומץ, מעדיפים הרוסים דווקא את המלח, ממש כמו הישראלים. המלפפונים הללו נחשבים בריאים, והם מוגשים במגוון צורות: כמתאבנים לנשנוש, כתוספת, וכמובן - כמלווה מושלם לוודקה.

ממתק שנראה כמו נשיקות מרנג לבנות, אך בטעמו הוא קרוב יותר למרשמלו אוורירי, מתפורר למגע ומתמוסס בפה. הממתק העדין הזה הוא בעצם הקינוח המושלם.

הטבורוג הוא שם גנרי לגבינה לבנה ברוסית, וגם שם הניתן לגבינה רכה וניטרלית בטעמה, ובה 5 אחוזי שומן. אין מוסיפים לה מלח, ועל כן ניתן להשתמש בה כמעט לכל מטרה: כממרח על פרוסת לחם, או לאפייה של כיסונים ועוגות מתוקות. בווריאציה אחרת של הטבורוג מכניסים לגבינה תוספות שונות, רובן מתוקות. גבינה מתוקה עם צימוקים משתדכת באופן מוצלח מאוד לבצק, וכמובן, לעוגת גבינה וגביניות.