פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סגירת הרסטובר בירושלים: מוכרים אותנו לחרדים

      מסעדנים ירושלמים המומים וכואבים אחרי סגירת הרסטובר ברחביה. בעלי הצ'אקרה: "זה אחד הדברים הכי מצערים שקרו בעיר בשנים האחרונות. תהליך מסוכן שבו מוכרים את העיר לחרדים"

      בטקסט מרגש, שגרף עד כה אלפי לייקים ותגובות, נפרדו שחר ואביגיל לוי מקהל הלקוחות והעובדים של המסעדה שלהם, רסטובר, בשכונת רחביה בירושלים. אחרי 8 שנות פעילות, המסעדה הייתה אחד המקומות הפופולאריים ביותר בנוף השכונה, בייחוד בסופי שבוע.

      הרסטו בר, מעוז החילונים בירושלים המתחרדת, נסגר, מרץ 2013 (יח"צ , באדיבות "רוח חדשה")
      מוחים על סגירת הרסטובר (באדיבות רוח חדשה)

      "אנו מצטערים להודיע שלא נוכל יותר לארח אתכם כי המסעדה שלנו, כבר לא שלנו", כותב לוי בסטטוס הפייסבוק של דף המסעדה. "בעל הנכס של המסעדה הודיע לנו, שלא נוכל להפעיל יותר את המקום, אלא אם נהפוך לכשרים ונסגור בשבתות ובחגים". בתגובות לאותו סטטוס הובעה תרעומת רבה, ובעקבותיו סיקרו אמצעי התקשורת הרבים את המאורע, ותנועת "התעוררות" בירושלים ארנה הפגנה נגד סגירת המקום.

      עוד ממכתב הפרידה של בני הזוג לוי: "מאז פתיחת עסקינו בעיר (בולינט ורסטובר) ניהלנו בהצלחה מאבקים ציבוריים ומשפטיים, על הזכות לקיים אורח חיים חילוני בעיר לידתנו, לאכול ולשתות את שלבנו חפץ, ללא הגבלות או איסורים. נלחמנו על הזכות לחופש, לצאת, לבלות ולסעוד ביום החופשי שלנו, ותמיד קידשנו את אורח החיים החילוני. עמדנו על כך כי אנו, החילונים, קבוצה שוות זכויות בעיר. מאז, בהגבלה הדרקונית שהציב לנו בעל הנכס, ברור היה, שלא נוכל לנהל את המסעדה באופן זה, לא ברמה האישית, לא ברמה העסקית ולא ברמה המצפונית. עשינו ככל יכולתנו על מנת לשנות את רוע הגזירה - ללא הצלחה".


      בני הזוג לוי היו המומים מכמות התגובות למקרה שלו, ואף ביקש להוריד פרופיל. "הסיפור קצת יצא מכלל שליטה, אנחנו מבקשים מכולם לשמור על רוח טובה. לא הייתה לנו כוונה ללבות מלחמת אחים בעיר", הם מסבירים, "אנחנו מבדילים בין בעל הבית, לבין אלו שיחליפו אותנו ויפעילו במקום עסק כשר - אלה אנשי עסקים ומסעדנים ירושלמים, ואנחנו מאחלים להם הצלחה מכל הלב. אנחנו מבקשים שתזכרו אותנו באהבה, ולא במלחמות".

      הרסטובר היה בית העסק היחיד ברחביה שהיה פתוח בשבת. לתקופה מסוימת, גם "קפה יהושע" בשכונה ניסה לפתוח בשבת, אך נתבע על ידי השכנים, כך מספר הבעלים של יהושע, יאיר דנציגר. "אם זה היה תלוי בנו, המסעדה הייתה פתוחה בשבת", הוא אומר, "אבל היה כאן סיפור משפטי, ושכנים דתיים שתבעו אותנו והפעילו עלינו לחץ משפטי. הגענו לפשרה, שנסגור בשבת, ועכשיו אנחנו המקום היחיד בשכונה, שמגיש אוכל לא כשר. אני מניח שהלחץ לא נגמר".

      קפה צ'אקרה (יח"צ)
      תומכים ברסטובר. קפה צ'אקרה (צילום: יח"צ)

      גם בתחילת הפעילות של קפה יהושע בשכונה נתקלו הבעלים בתגובות קשות, של איומים ופשקווילים שכינו אותם בני בליעל. עכשיו נסוב החשש סביב מה שצפוי להם בעתיד. "אין בשכונה מקומות שפתוחים בשבת. אני תוהה מה יהיה עם ירושלים בעוד 10 שנים", אומר דנציגר, "זאת מגמה מפחידה, אבל אין מה לעשות נגדה. בסופו של דבר, זה נכס פרטי של בן אדם, והוא יכול להחליט מה לעשות איתו. אבל המסר שמהלך כזה מעביר הוא בעייתי ברמת המקרו. בסופו של דבר, מקומות הבילוי בירושלים מצטמצמים. זה מפחיד, ובעיקר מעציב".

      השף אילן גרוסי, הבעלים של קפה צ'אקרה ומסעדת צ'אקרה הלא כשרות בעיר, תומך בדנציגר. "סגירת הרסטובר היא אחד הדברים הכי מצערים שקרו בעיר בשנים האחרונות. זה חמור וכואב, ואני חושב שלמרות שירושלים שרדה תקופות קשות בעבר, מה שאנחנו רואים היום זה תהליך מסוכן, שבו פשוט מוכרים את העיר לחרדים בכל התחומים, וקומץ החילונים שמנסים לשרוד כאן לא מצליח". ביומיים האחרונים קלט גרוסי במסעדותיו חלק מעובדי הרסטובר, שנותרו מובטלים.

      "אני מרגיש שאנשי נדל"ן חרדים ממש סוגרים את העיר, ואין משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לסייע", הוא אומר. "יש מקומות בנחלת שבעה למשל, שחרדים רכשו, והתנאי לשכור את המקומות האלה הוא רק שיוקמו שם מקומות כשרים למהדרין. בעל הנכס לא משכיר למישהו שיפתח בשבת. אין איך להתייחס לזה, כי זו יזמות פרטית, אבל הוא סוגר את ירושלים. זאת מגמה שמזיקה לעיר, והאווירה בעקבותיה מאוד קודרת".

      יש אזורים בעיר, שכסטטוס קוו לא ניתן להפעיל בהם עסקים בשבת, מסביר השף אסף גרניט מהמסעדות מחניודה, יודלה, מונא והסדנא. "את מחניודה, למשל, אף פעם לא ניסינו לפתוח בשבת, מתוך כבוד לשכונה. אנחנו מוקפים בתושבים דתיים ובבתי כנסת, ולכן זה לא נראה לנו הגיוני. את מונא ואת הסדנא כן פותחים, ולא הייתה עם זה בעיה. יש אזורים שהסטטוס קוו בהם הוא שכן פותחים בשבת, ויש שלא. אולי מחניודה היא דוגמה לכך שאפשר לכבד אחד את השני, ואז לכולם יש מקום. אבל אולי גם קל לי לדבר, כי לי אין בעיות כאלה".

      לא כולם רואים את המצב הנוכחי כבעייתי. בעייני השף והבעלים של אחת המסעדות הלא כשרות הוותיקות בירושלים, יהודה אסלן מ"לינק", ירושלים דווקא מקבלת היום יותר מתמיד עסקים שפתוחים בשבת ומגישים אוכל לא כשר. "אף פעם לא היו לי בעיות עם פתיחה בשבת או הגשת אוכל לא כשר", הוא אומר, "ירושלים סובלנית לעניין הזה, ואני חי בעיר הזאת מספיק שנים, כדי להגיד את זה. לדעתי, אין לקשור בין תהליך עסקי של סיום חוזה ברסטובר, לבין סגירת עסק שפועל בשבת. העסק נסגר כי נגמר להם החוזה, וחלק מהתנאים החדשים של החוזה היו לא לעבוד בשבת, שזה לגיטימי לחלוטין. כל אחד יכול לעשות במקומו כרצונו. יש בירושלים מקומות שעובדים בשבת, ויהיו עוד ועוד, אבל לא צריכים להפריע להרמוניה של העיר. צריך לשים את הדברים בפרופורציות". את תגובת בעלי הנכס ברסטובר לא ניתן היה להשיג.