פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טיפול בבישול: במקום לצאת מהכלים

      במקום לשכב על ספת הפסיכולוג, יותר ויותר אנשים מעדיפים להפשיל שרוולים, ולבחוש בסירים במטבחו של המטפל. תכירו: טיפול בבישול - הדרך הכי טעימה לגעת במכאובי הנפש

      העיסוק ההולך וגובר שלנו בנושאי תזונה, אוכל ובישול, הביא עמו עלייה ניכרת לא רק בכמות המסעדות שנפתחות פה, בשפים כוכבים ובתכניות ריאליטי על בשלנים. בתקופה האחרונה הולך ומתפתח פה גם תחום טיפולי מעניין: טיפול בבישול, שהפך לגיטימי יותר מאי פעם.

      "בישול הפך להיות עיסוק חברתי בעל ערך תרבותי", מסבירה מור דניאל, מטפלת בילדים באמצעות בישול ואמנות, המחזיקה בקליניקה בפולג. "טיפול בבישול הפך נגיש, כי בישול כבר לא נחשב לפעילות שעושים באופן סיזיפי ובאי רצון, אלא כתחום שאנשים רבים בוחרים בו כפעילות פנאי, לכיף, הנאה וכביטוי יצירתי ועצמי. לטיפול עצמו יש ערך רב יותר, כשהסביבה מפרגנת".

      דניאל מסבירה, שבבישול יש תהליך כמעט מדיטטיבי. "אנשים רבים שאוהבים לבשל אומרים, שעבורם הבישול הוא תרפיה, ניקוי ראש ואפילו מדיטציה. בתוך הפעולות המונוטונית, שחוזרות על עצמן תוך כדי בישול, אפשר למקד את הגוף ואת המחשבות, להבין את ההתנהלות העצמית מתוך העשייה, ולקבל לאחר מכן פידבקים מהסביבה, כשחושפים מה שבישלנו. בטיפול עצמו יש מישהו מוסמך לצדך, שיכול לתווך את הדברים שהוא רואה בעשייה שלך, והם משקפים וחושפים דפוסי התנהגות מהעולם הפנימי שלך".

      מור דניאל טיפול בבישול (יח"צ , רועי דניאל)
      מור דניאל, מטפלת בילדים באמצעות בישול ואמנות (באדיבות מור דניאל)

      האם זה טיפול שמתאים לכולם?

      "זה טיפול שאפשר לעבור בכל גיל, ילדים או מבוגרים. הוא מאוד מתאים לאנשים שהשיח הטיפולי הסטנדרטי אינו נכון עבורם, או אינו נוח להם. אנשים שקשה להם לשים את המילה בתוך החוויה והרגש, או אנשים שקשה להם להגדיר ולארגן במילים את התחושות שלהם. לכן, בישול מהווה בשבילם כלי מתווך, מעין גשר בין העולם הפנימי למציאות".

      הקליניקה של דניאל קיימת כבר שנתיים וחצי, והיא עובדת בעיקר עם ילדים שמופנים אליה דרך קופות חולים, או באופן פרטי. לעתים, גם הורים שהביאו את ילדיהם למפגשים, ממשיכים עם דניאל למספר טיפולים בבישול גם לעצמם. בקליניקה בפולג יש מרחב יצירה לבישול, עם כלי בישול שונים, תנור ומקרר, וחלק נוסף, המוקצה לחומרי אמנות. לפעמים המטופלים משלבים בין שני התחומים בטיפול אחד.

      עם אילו בעיות ניתן להתמודד בעזרת טיפול בבישול?

      "לרוב, לקליניקה שלי למשל מגיעים ילדים, שההורים שלהם מרגישים שיש להם קשיים בתחומים שונים בחיים. קשיי הסתגלות, קשיי ריכוז, רגישות גבוהה שמתבטאת בהתפרצויות, ילדים מרצים או פרפקציוניסטים מדי, ילדים שהם אכלנים בררנים, ועוד. המבוגרים שמגיעים

      לטיפול הם פשוט אנשים שרוצים ליצור שינוי כלשהו בחיים שלהם, ולהבין טוב יותר מה מניע אותם להתנהג כפי שהם מתנהגים".

      כל גורם בזמן הטיפול בבישול הוא בעל משמעות. החל מבחירת המטופל מה לבשל, וכלה בהתנהלות שלו בזמן הבישול עצמו. "המטפל מסתכל על הכול", אומרת דניאל, "מקשר העין שהוא יוצר בזמן הבישול, ועד לכמה אקטיבי המטופל בזמן המפגש. אבל האווירה פחות רשמית מטיפול רגיל, והמפגש זורם, קליל ונעים".

      "בחרתי לשלוח את הילד שלי לטיפול בבישול כי ראיתי שזה תחום שמעניין ומסקרן אותו", מספרת אמו של אחד הילדים, המטופלים בקליניקה של דניאל. "הוא תמיד אהב להיות איתי במטבח ולראות מה אני עושה. לפני שהכרתי את דניאל לא שמענו על טיפול בבישול, אבל כששמענו, הסתקרנו. הבן שלי היה בטיפול כזה 8-7 חודשים, והגיב אליו מדהים. חל בו שינוי גדול. לפני שהחל הטיפול, היו לו בעיות בתקשורת בינאישית ובדחיית סיפוקים. הוא תמיד רצה שדברים יקרו כאן ועכשיו. בבישול צריך להמתין, ותוך כדי התהליך, גם מתפתח קשר בין המטפלת לילד, כי מכינים את הדברים יחד. אחרי כל טיפול הילד היה מגיע הביתה וחולק את מה שהוא בישל עם כל המשפחה, במעין טקס קבוע, וכולנו היינו שואלים אותו איך הוא הכין כל דבר. כך הוא חלק את האוכל עם כולם, ובגאווה. עד היום הוא ממשיך לבשל בבית"

      חלוצת התחום בישראל היא איילת ברק, מטפלת בבישול ובעלת הבלוג "מזון לנשמה". היא עוסקת בו כבר כעשור. לפני כ-4 שנים אף פתחה ברק קורס לטיפול בבישול באוניברסיטה העברית בירושלים, המיועד למטפלים מוסמכים.

      "הגעתי לתחום אחרי שלמדתי עבודה סוציאלית, אבל לא רציתי לעסוק במקצוע", היא מספרת. "פניתי ללמוד בישול בתדמור, ותוך כדי הקורס כבר הבנתי, שאבנה משהו שיחבר בין שני התחומים. כשסיימתי, הלכתי לעבוד במסעדה, וגיבשתי את הכלי הטיפולי הזה. למיטב ידיעתי, השיטה הזאת לא נמצאת בחו"ל. השיטה שלי שמה דגש על אוכל ובישול כסימבול לעבודה רגשית ונפשית. התייחסות כזאת עוד לא מצאתי בשום מקום בעולם".

      ברק מטפלת באמצעות בישול במספר מוקדים: היא מעבירה טיפולים לקבוצות, בליווי דיאטנית, באגודה למלחמה בסרטן ובמחלקה לחולי סוכרת בבית החולים איכילוב בת"א. היא גם מטפלת בשיטה בילדים אוטיסטים ופגועי נפש בבית הספר לחינוך ביד אליהו בתל אביב. בנוסף, יש לה קליניקה פרטית, שבה היא מטפלת במבוגרים המגיעים לבשל במטבח שלה, במקום לשבת על ספת הפסיכולוג. בינתיים, רשימת ההמתנה לטיפול בבישול אצל ברק רק הולכת ומתארכת. "יש המון פניות. אני לא מספיקה לקבל את כולם", היא מספרת, "אני בהחלט חושבת שככל שהתחום הזה נעשה יותר ברור ונגיש, יותר אנשים מתעניינים בו".

      מור דניאל טיפול בבישול (יח"צ , רועי דניאל)
      "קליניקה" לטיפול בבישול (באדיבות מור דניאל)

      איך נראה טיפול בבישול אצלך בקליניקה?

      "בדרך כלל המטופל ואני מבשלים ביחד. אני משתדלת שברוב המקרים הבחירה של מה מבשלים תהיה שלו, אלא אם יש מחסום או חוסר יכולת, וצורך גדול בהכוונה. אחרי שבוחרים, אנחנו עובדים יחד במטבח, ותוך כדי הבישול מדברים. לכל דבר בתהליך יש משמעות: לכמה תשומת לב מטופל נותן לדברים, איך הוא מרגיש כשהוא עובד, כמה עצמאי הוא, ועוד. טיפול בבישול מתקשר לאלמנטים מאוד ראשוניים באישיותו של המטופל, ובקשרים שלו. בניגוד לטיפול

      סטנדרטי, כאן הדברים קורים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית ומהירה, כי אוכל מחזיר אנשים למקום מאוד ראשוני ופגיע. לכן, טיפול בבישול מזמן בזריזות את הסוגיות המרכזיות שבהן יעסוק הטיפול, ואז אפשר לעבוד עליהן".

      בכל פגישה המטופל מכין משהו חדש?

      "כל טיפול הוא שונה. תלוי מה המטופל צריך. יש לי, למשל, מטופל שהתעסק חצי שנה רק בלחמים. יש מטופלים שכל שבוע רוצים להכין משהו אחר. זה ורסטילי, ואחרי הכול - הטיפול בבישול מאפשר פיתוח תובנה כלפי עצמך וכלפי הצרכים שלך. בסופו של דבר, כל מהלך במטבח הוא סימבולי למהלך נפשי של אותו אדם".

      ומה הסיבות שאנשים מבוגרים בוחרים בטיפול בבישול?

      "כי אוכל זה משהו שיושב בלב האישיות והנפש של הרבה מאוד אנשים. לחלק מהאנשים שמגיעים לטיפול הזה יש יחס מאוד מחובר, קשור, אוהב וחמים כלפי אוכל. לחלק אחר מהאנשים יש יחס מורכב ופגוע כלפי אוכל. בדרך כלל, מי שמגיע אלי עושה זאת בגלל אחד המניעים הללו - אנשים שמרגישים שבישול זאת הדרך שלהם לבטא את עצמם, ומחפשים את הטיפול הזה, כי זה תחום שהם מרגישים איתו טוב. או אנשים מהצד השני, שמגיעים כי יש להם רתיעה גדולה וקושי עצום עם אוכל. בכל מקרה, אני מרגישה שהיום אנשים יותר פתוחים לתחום ולגישה טיפולית אחרת ושונה מהטיפול הסטנדרטי. זאת, מתוך הבנה שלאנשים שונים יכולים לעזור דברים שונים, וכל אחד צריך למצוא את הדרך הכי טובה בשבילו".

      גם עדי חיימי, מרפאה בעיסוק ובעלת קליניקה בראש העין, עוסקת בטיפול בבישול, בעיקר בילדים. "אכילה היא עיסוק מאוד ראשוני אצל בני האדם", היא מסבירה, "עוד לפני שאנחנו נולדים, אנחנו כבר אוכלים. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו דואגים יותר ויותר לעצמנו ולאחרים בתחום הזה. בגלל העלייה בפופולאריות של התחום בשנים האחרונות, הבישול חוצה מגדרים, והוא מתאים לכולם".

      לטיפולים בבישול שמעבירה חיימי יש מטרות ותוכן משתנה. "כל מפגש נראה אחרת. למשל אם לילד יש חולשה בחגורת הכתפיים, אפשר לחזק אותה בעזרת פעולות כמו סחיטת פרי, לישת בצק או עבודה עם מערוך. מצד שני, אם לילד יש בעיה קוגניטיבית בתכנון ובהתארגנות, נעבוד יותר על ההחלטה מה נכין, על הכנת רשימת מצרכים, ארגון סביבת העבודה, וכן הלאה. אבל לא משנה מה הבעיה של הילד, חייבים שבישול יעניין אותו, כדי לגייס אצלו מוטיבציה. קשה לי לחשוב על ילד שזה לא מתאים לו".

      אחת הנקודות שמושכות הורים לטיפול בבישול היא החיבור שלהם עצמם לתחום. "המון אנשים אוהבים לבשל", אומרת חיימי, "לכן נשמע יותר הגיוני לשלוח את הילד או המתבגר לטיפול בבישול, מאשר לטיפול ביצירה או במשחקים, שפחות מתחברים לעולם המבוגרים. אני גם מרגישה שבשנים האחרונות יש יותר פתיחות של אנשים לתחום הזה, והוא הולך ומתרחב. אנשים קצת מתרחקים מהטיפולים המסורתיים, ומחפשים ראייה שונה על הדברים, לכן הם יותר פתוחים לשיטות אחרות".

      תראפיה באוכל (ShutterStock)
      טיפול בבישול (צילום: shutterstock)