פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוכל רחוב: השניצל של משפחת פיטוסי

      המונית כמו עוצרת מעצמה מול הבוטקה של מזנון לשובע, שם מוגשים בנדיבות שני שניצלים פריכים בפיתה עם ברכה נלווית שמזכירה את העיקר –לאכול ולשבוע במחיר משתלם

      רוב האנשים שנוסעים במונית לפני הכול יכולים להרשות לעצמם לנסוע במונית. אני זוכר ימים בהם השארתי את המונית ליום טיפול, כשהיה לי מוסכניק שסמכתי עליו בעיניים עצומות (אבל זה כבר נושא אחר), נהגתי לחזור הביתה באוטובוס. חוץ ממקרים של כוח עליון בו אנשים מכל המגזרים נאלצים להשתמש במונית (אני בדרך כלל מזהה אותם לפי שתי אבחנות, מסתכלים על המונה כאילו הזמן עובר אחרת, או אלו שמבקשים שאסע יותר מהר), אני לא מכיר לקוח אחד בכל השנים שאני עובד במונית שביקש ממני להגיע אל היעד יותר לאט.

      לפני חודש הסעתי לאזור יד בנימין מומחית לארנונה. היא באה לתת למועצה האזורית ייעוץ על איך לגבות יותר ארנונה מהפראיירים שגרים באזור. הדברים שאנשים מדברים עליהם במונית, ממש פניני מידע חשוב. אם פעם רציתם להיות זבוב על הקיר אצל אנשים זרים, אני יותר מממליץ לעבוד במונית, אני לפעמים חושב שאני יכול לשנות את השם שלי לכותל.

      אחרי שהורדתי את המומחית במקום ופניתי לצאת לכיוון צפון, ראיתי שיש תנועה מסוימת של אנשים ליד הבוטקה של הפיטוסים. המונית כמו עצרה מעצמה, הרעב שלי כבר היה מונח על הדלפק, אז הלכתי לאסוף אותו. בעודי ניגש לברר מה קורה ראיתי את גברת פיטוסי, מאמא אמיתית שמברכת בקצרה לקוח קבוע. זו הייתה ברכה תקנית, שכמעט נשכחה לגמרי בימינו אנו של חוויות אכילה א-לה גורמה שמלעיטים עלינו מכל כיוון. מאמא פיטוסי הצליחה בטוב ליבה וברוחב ידה להזכיר לי דבר מאוד חשוב: אם כבר נשאלת שאלת עניין על אוכל, בכול הפעמים נשאלתי מה אכלתי? האם שבעתי? אף פעם לא שאלו אותי אחרי יום עבודה או במהלכו האם חווית האכילה הייתה מעניינת? שאלת ההנאה מאכילה הייתה תמיד השאלה האחרונה, וזה בדיוק הסדר הנכון. האם אכלתי? האם שבעתי? כל שאר השאלות הן לאנשים שאין להם קורי עכביש בארנק.

      מזנון 'לשובע' של משפחת פיטוסי (קובי רובין)
      שיהיה בתיאבון. השניצל של מאמא פיטוסי (צילום: קובי רובין)

      באותה שעה מאמא פיטוסי הייתה בשוונג של הכנת שניצלים, עוד רגע והמשמרת תועבר לבעל ולכלה, אני האחרון להתחיל להפריע לסדר. הזמנתי כמו כולם, והברכה הנהדרת נאמרת ברקע, אני חייכתי כמו ילד מרוצה, הייתה אמת בברכה. משפחת פיטוסי על כל בני הבית עסוקה במלאכה, הם משביעים אנשים, זאת ברכה לא קטנה, תמיד כיף להיות ליד אנשי מצווה אמיתיים ופשוטים.

      צריך להיות תקנון בנושא השניצל בפיתה. יש מקומות שבהם השניצל הוא כמו נקודה באופק של הפיתה, יש את המתחכמים המעצבנים שחותכים לך את השניצל לרצועות דקות, זה בטוח לא בשביל שיהיה יותר נוח ללעוס. יש מקום כזה ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב, עם שורה ארוכה של פראיירים קבועים, יש את הצדיקה של תדמור בסלמה שצריכה לעשות לשניצל מניפולציה על מנת שייכנס לפיתה, אבל היא יחידת סגולה באזור המרכז. אצל הפיטוסים אתה לא מקבל שניצל אחד, אלא שניים. אחד על השני עם מבחר די מצומצם של סלטים פשוטים ורגילים, השניצל פריך וטרי כל פעם, יותר מזה אף אחד לא צריך, מה שבטוח ברכת ה'לשובע', מתקיימת והיא טעימה לרוב. 22 שקלים בלבד.


      הדאבל שניצל בפיתה של גברת פיטוסי 'לשובע'. בכניסה לישוב יד בנימין מצד ימין. א-ה 09:00-17:00. כשר

      מזנון 'לשובע' של משפחת פיטוסי (קובי רובין)
      אצל הפיטוסים אתה לא מקבל שניצל אחד, אלא שניים