הסעודה האחרונה

מנהג הארוחה האחרונה לפני ההוצאה להורג מקובל בכל רחבי העולם. מה המקור שלו, מה הוגש לאדולף אייכמן ומה אכל סדאם חוסיין לארוחה האחרונה?

יונתן ברנשטיין
מה הייתם רוצים לארוחה האחרונה שלכם? (SHUTTERSTOCK)

אם היו אומרים לכם שיש לכם עוד ארוחה אחת אחרונה ודי לפני המוות, מה הייתם אוכלים? האם גם אז הייתם דופקים חשבון לקלוריות? יש האומרים שכל מה שנידונים למוות עושים מהרגע שנגזר דינם הוא לתכנן את ארוחתם האחרונה. קחו לכם רגע ונסו לדמות את הסיטואציה הלא פשוטה הזאת. האם ללכת על גורמה מעודן כמו אויסטרים ולובסטרים, שחיתות חוסמת עורקים כמו סטייקים עסיסיים, אוכל ביתי שלך אימא או ג'אנק כמו פיצות, והמבורגר? במה לבחור? רק המחשבה על קבלת החלטה שכזו משתקת.

מסתבר שהארוחה האחרונה לפני ההוצאה להורג היא מנהג עתיק יומין שמרחיק לכת עד ליוון העתיקה ורומא, בהן אפשרו לנידון למוות לבחור את ארוחתו האחרונה לפני ההוצאה להורג. אחת הסיבות מאחורי המנהג היא למנוע מצב בו הנדון למוות יערוך את המסע לעולם הבא על בטן ריקה ושנשמתו לא תרעב בזמן שהותה בגיהנום. סיבה נוספת שעשויה להוות מקור לקיומו של מנהג הסעודות האחרונות היא שיש לבצען עקב החשש שרוחו של המת תחזור ותנקום בתליין או במוציא להורג. ועל כן נהגו לפייס את הנידון למוות עם מבצע המשימה בעזרת האוכל אותו ביקש לאכול לפני המוות.

הידועה בסעודות האחרונות הייתה כמובן זו שאכל ישו עם תלמידיו לפני שנשפט ונצלב בידי הרומאים.

האצטקים, שגם קיימו את המנהג, האמינו שמי שנגזר עליו גזר דין מוות נועד להיות קורבן לאלים, ולכן את הארוחה האחרונה קיימו במשך שנה שלמה לפני טקס ההוצאה להורג, כדי שהאלים ייהנו מהקורבן שלהם.

בימי הביניים בצרפת נהגו לתת למוציא להורג שוט של רום אך לא ממש ארוחה, ואילו בלונדון של המאה ה-18 הנידונים למוות הפכו את המנהג לטקס גרנדיוזי שקיבל את השם "מונסטרס בול" על שם רנוויק וויליאם, "המפלצת של לונדון", שבמסגרת הטקס הזמין עשרים זוגות לאכול איתו לפני שהוצא להורג. יש המספרים שהארוחה הפכה למשתה שהיה מקבל היום את הכינוי "מסיבת חשק".

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
בקשה לארוחה אחרונה של ג'ון ויין גיסי (ספק: הנרי הרגריבס)

ומה אוכלים היום?

עם השנים השתנו החוקים של הרכב הארוחה, במרכיבים ובאופי, אבל המנהג נשמר עד היום בכל מדינה שבה מוציאים להורג. בישראל, הוצאתו להורג של צורר היהודים אדולף אייכמן ב-1962, היחידה בתולדות המדינה לא נהגו באופן שונה. גם לו הוצעה ארוחה אחרונה לפני התליה, אך הוא סירב לה ובמקומה ביקש בקבוק יין אדום יבש תוצרת ישראל של כרמל מזרחי. הוא שתה רק את מחציתו.

בגרמניה, הרוצח והאנס הסדרתי פיטר קורנט שזכה לכינוי הערפד מדיסלדורף, ביקש רגע לפני שנשלח לגיליוטינה בשנת 1931 שניצל וינאי, תפוחי אדמה מטוגנים ובקבוק יין לבן.

במזרח הרחוק, ג'ון מרטין סקריפס שהיה רוצח סדרתי ונתלה בסינגפור ב-1996, אכל פיצה ושתה כוס שוקו. במלזיה הרוצחת הסדרתית מונה פאנדיי רגע לפני שנתלתה ב-2001, הספיקה לאכול עוף של קנטאקי פרייד צ'יקן. אג'מאל קאסאב אותו אחד שביצע ב-2008 את הפיגועים במומבאי ונתלה ב-2012, סירב לארוחה אחרונה ובמקומה קיבל את המזון הסטנדרטי של הכלא וסל עגבניות. לגבי הארוחה האחרונה של סדאם חוסיין שנתלה בעירק בשנת 2006, יש דיווחים שונים. יש הטוענים שהוא סירב בתוקף לארוחה האחרונה, ויש שאומרים שביקש סיגריות ועוף.

נידון למוות בדרכו לענישה (צילום: רויטרס)

ובארצות הברית...

בארצות הברית, שבאופן קצת מוזר היא אחת ממדינות המערב הבודדות שעדיין קיים בהן עונש מוות, הנושא קצת יותר מורכב וזוכה להתעניינות רבה על סף האובססיבית. עד כדי כך, שבעבר שירות בתי הסוהר של טקסס, שהיא המדינה עם שיעור ההוצאות להורג הגבוה בארצות הברית, נהג לפרסם באתר האינטרנט שלו את הארוחות האחרונות של הנידונים למוות. האסיר לשעבר בראיין פירס, שבישל את אותן ארוחות במשך אחד עשרה שנים, הוציא ב-2003 ספר מתכונים העונה לשם "Meals to Die For", שבו הוא תיאר את אותן ארוחות. פירס טען שלא תמיד מה שמפורסם הוא אכן נכון, וכי קיים הבדל בין מה שהאסיר מבקש לבין הארוחה שהוא מקבל בפועל. כך לדוגמה, הנידון הראשון למוות שפירס בישל עבורו ,היה רוצח בשם לורנס באקסטון, שביקש לאכול פילה מיניון ובפועל קיבל סטייק טי-בון.

למעט האיסור על שתיית אלכוהול או צריכת מוצרי טבק שחל על כל המדינות בארה"ב, חוקי הרכב הארוחה משתנים בין מדינה למדינה. בפלורידה הארוחה לא יכולה לחרוג מתקציב של ארבעים דולרים ומורכבת רק ממצרכים שניתן להשיג בסופר המקומי (ביי ביי לריזוטו עם כמהין). בקליפורניה התקציב הוא עד חמישים דולרים, ואילו באוקלהומה הוא 15 דולרים בלבד. באינדיאנה ניתן לקבל טייק אוויי ממסעדות מקומיות, ואסיר אחד אף ביקש וקיבל ארוחה שהוכנה על ידי אמא שלו וכללה רביולי גרמני, עוף וכופתאות. בצפון קרוליינה ניתנת האפשרות לקבל כל מה שאסיר רוצה ושהוא בגבולות ההיגיון.

ארוחות מפורסמות

איילין וורנוס, שדמותה וגולמה על ידי שרליז ת'רון בסרט "מפלצות", סירבה לאכול ארוחה מיוחדת. הזונה שרצחה שבעה גברים הסתפקה בהמבורגר וחטיפים ממזנון הכלא אותם קינחה בשתיית כוס קפה. קרלה פיי טאקר, שב-1998 הייתה לאישה הראשונה שהוצאה להורג בטקסס מאז מלחמת האזרחים, ניסתה לשמור על הגזרה גם ברגעים האחרונים וביקשה תפריט דיאטטי שהכיל בננה, אפרסק וסלט עם רוטב. ג'יימס אדוארד סמית', שסבל מבעיות נפשיות, ביקש לאכול ערמת חול, אבל בקשתו נדחתה ובמקום זאת הוא הסתפק בגביע קטן של יוגורט.

אך לא כל הבקשות עוברות חלק. בשנת 2011 התעוררה בטקסס מהומה בעקבות בקשה מוגזמת של אחד האסירים. ראסל ברואר שהורשע עם אחרים ברצח ממניעים גזעניים ונדון למוות בזריקת רעל הציג בקשה גרגרנית במיוחד שכללה: שתי חתיכות סטייק עוף עם רוטב ובצלים חתוכים, צ'יזבורגר עם בייקון, חביתה בגבינה, בשר טחון, עגבניות, בצלים ופלפל חריף, קדרת במיה מטוגנת עם קטשופ, כחצי קילו בשר על האש ואיתו חצי כיכר לחם לבן, שלוש טורטיות, פיצה, כחצי ליטר גלידה, שוקולד וחמאת בוטנים ושלושה בקבוקי בירה שחורה. הבקשה המפורטת עוררה את זעמו של אחד מחברי הסנאט של מדינת טקסס שטען כי מדובר באבסורד, שכן הרוצח לא איפשר לקורבן ארוחה אחרונה, ואין זה נכון לתת לרוצח חסר-רחמים יחס של סלבריטי. לכן, אמר חבר הסנאט, שעל הפושע לאכול את אותה הארוחה בתור ביחד עם כולם. הדיון הציבורי הביא לכך שהמנהג בוטל לחלוטין בטקסס.

סטייק. בסופו של דבר כולם רוצים אוכל מנחם (צילום: אפיק גבאי)

אוכל מנחם מפני הבאות

בעקבות המהומה הטקסנית הצלם הניו זילנדי הנרי הרגריווס המתגורר בניו יורק יצר תערוכת צילומים ששמה No Seconds(ללא מנות נוספות) בה הוא ביקש להציץ לצלחתם של הנידונים למוות. בתערוכה הוא הראה כי מרבית האוכל אותו מבקשים הנידונים למוות הוא מה שמכונה "comfort food" (אוכל נחמה), ומסתכם בגדול בהמבורגר וצ'יפס. קחו לדוגמה את תרזה לואיס בת 41 מווירג'יניה, אשר הורשעה ברצח, קשירת קשר ושוד והוצאה להורג באמצעות זריקת רעל, שביקשה עוף מטוגן, אפונה עם חמאה, פאי תפוחים ופחית של ד"ר פפר. ריקי רקטור בן 42 מארקנסו, שהורשע באונס וברצח 33 נערים, והוצא להורג באמצעות זריקת רעל, ביקש 12 שרימפסים מטוגנים, עוף מטוגן מקאנטקי פרייד צ'יקן, צ'יפס ותותים. טד בנדי בן 43 מפלורידה, אשר הורשע באונס, נקרופיליה, הימלטות מהכלא ורצח של יותר מ-35 אנשים והוצא להורג בכסא חשמלי, סירב לארוחה מיוחדת וקיבל את הארוחה המסורתית של הכלא שכללה: סטייק (מדיום רייר), שתי ביצי עין מטוגנות משני הצדדים, האשבראונס (תפוחי אדמה מטוגנים), טוסט עם חמאה וריבה, חלב ומיץ.

במחקר שנעשה בין השנים 2002-2006 באוניברסיטת קורנל זיהו שאכן מרבית הנידונים לא חושבים על אוכל בריא או מחפשים להתחכם. רובם מזמינים סטייק, צ'יפס, המבורגרים, עוף וגלידות, או ארוחות המכילות את המאכלים הללו מרשתות המזון המהיר כמו מקדונלדס', וונדי'ס או קנטאקי פרייד צ'יקן. החוקרים טענו שכל מה שאנשים רוצים לפני המוות זה בסך הכל קצת נחמה שתפיג את החשש מהבאות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully