ביקורת יין: החדשים של ברקן וויתקין

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה מכרמים בהרי ירושלים ובאיזור ריחנייה בגליל. 6 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, חדשות ברובן. צבע זהוב. באף הדרים ופירות לבנים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 75 שקל

הכי מתאים ל: פסטות ברטבי שמן זית, עוף.

דבר המבקר: יותר מידי פרי, יותר מידי מתיקות, יותר מידי עץ; פחות מידי יין בחיך. קצר, סתמי ומאכזב.

תמורה לכסף: 1.5/5.

בשתי מילים: אפשר יותר.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה מכרם בן זמרה בגליל העליון. התיישנות במיכלי נירוסטה בלבד. צבע זהוב. באף לימוניות. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקל

הכי מתאים ל: פסטות, דגים, עוף.

דבר המבקר: שרדונה שמפגין פרי לא רע ואיזון סביר אבל חף ממאפייני הזן כשהוא במיטבו (מינרליות, יובש טוב). יין סביר במונחים מקומיים, טוב משמעותית מקודמו אבל כמו מרבית תוצרי השרדונה הכחולים-לבנים, רחוק מלשכנע. אי אפשר שלא להשוותו לשרדונה האחרון בסדרת "סינגל ויניארד" ששחררו יקבי כרמל לאחרונה השייך לאותה קבוצת מחיר אבל טוב שבעת מונים ממנו.

תמורה לכסף: 2/5.

בארבע מילים: זמן מהפיכת השרדונה הגיע.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 57% מרסלן, 26% קלדוק, 12% פינוטאז' ו-5% קריניאן מתל צפית. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, מחציתן חדשות. צבע אדום ארגמני. באף שפע פרי בשל ותבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקל

הכי מתאים ל: בולונז, אוכל ים תיכוני.

דבר המבקר: מאז החלו ברקן בייצור סדרת "אסמבלאז'", צפית היה הפאנקי ביינות הסדרה. בלנד עם זנים שנוכחות חלקם (פינוטאז') נע על הקוטב שבין המסקרן לתמוה. פרץ תיבול ייצרי ופרי סוער. עץ פחות אגרסיבי מהמצופה. לא יין אנין או מרתק אבל יהיו מי שיחבבו.

תמורה לכסף: 2/5.

בשתי מילים: יאללה, בלגן.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 91% קברנה סוביניון ו-9% מרלו מכרמים בגליל העליון (דישון, דובב ועלמה). 21 חודש בחביות עץ אלון צרפתיות, רובן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 225 שקל

הכי מתאים ל: ארוחות בשריות.

דבר המבקר: כבד, עמוס מאד, מתפקע פרי, עתיר עץ. קברנה סוביניון ישראלי מהסוג הנערץ על אוהבי 'יינות הריבה'. בניגוד ליינות דגל מקומיים מקבילים, חסר את מידת האלגנטיות והקטיפתיות. יין דגל ישראלי לרוב לא מצדיק את מחירו. במקרה הנוכחי הפער בוטה.

בתשע מילים: קברנה סוביניון ישראלי "אולד סקול" במובן הלא ממש מוצלח.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי יוהנסבורג ריזלינג ממורדות הרי יהודה. היין התיישן על שמריו ושהה שמונה חודשים בבקבוק בטרם שוחרר לשוק, לפני החג. צבע זהוב. באף בולטים מאד ההדרים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 95 שקל

הכי מתאים ל: פירות ים, דגים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: נקי וחד, מדויק מאד, עשוי היטב אבל יכול לבלבל לרגע. נוכחת בו כעת מידה של מתיקות שתגובת הבטן הראשונית היא שאולי אפשר בלעדיה. הסיבה האמיתית לדומיננטיות היחסית של המתיקות הזו היא שמדובר בריזלינג צעיר עדיין. המגע הפטרולי העז והדבשיות אינם שם עדיין. ייקח שנה, שנתיים אפילו, עד שהללו יופיעו. אפשר בהחלט ליהנות מהריזלינג הזה כבר עכשיו אבל אם אתם רוצים אותו במיטבו, קנו והמתינו שנתיים. זה ישתלם.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה בהנחה שמדובר בלגימה כרגע. הרבה יותר מזה כשהיין יתיישן).

בשלוש מילים: תנו לו זמן.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי פטיט סירה מכרמים ללא השקיה במורדות הרי יהודה (אחד מהם בן 36). 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, 80% מהן ישנות. סינון גס. 18 חודשי התיישנות נוספים בבקבוק בטרם השחרור לשוק, לאחרונה. צבע אדום כהה מאד, כמעט שחור. באף פרי שחור, תבלינים ופרחים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 125 שקל

הכי מתאים ל: קדירות בקר, טלה וכבש.

דבר המבקר: פטיט סירה מהמוצלחים שנעשו כאן בשנים האחרונות. פרי טוב, מגע תיבול מעקצץ, רכות ומתינות המעידים על שימוש מושכל בעץ. יין ים תיכוני אמיתי ומצוין.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בחמש מילים: מהאופציות היותר טובות בקטגוריית המחיר.