פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הולך בדרכו

      עמרי שרון, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר הנוכחי, מלין על כך שהשפים כותבים חצאי אמיתות בתפריטי המסעדה, מספר על הקשיים של הבוקרים המקומיים ומסביר את מחירי הבשר הטרי הגבוהים. "אתה לא תראה בוקרים עשירים"

      עמרי שרון בחוותה שקמים (ראובן קסטרו)
      עמרי שרון בחווה (צילום: רובי קסטרו)

      עשרות פרות ועגלים מצאו מנוח בשעות הצהריים תחת צילם של עצי הזית גדולים וגידולים אחרים בחוות השקמים שבנגב. אחת לכמה זמן התמתחה בהמה אצילית ומטופחת וחטפה נגיס ירק טבעי מהענפים. קיץ חם ושקט מאוד מבחינה בטחונית עובר על עדרי הבקר של החווה. השטח שממנו פעלה סוללת כיפת ברזל במהלך מבצע צוק איתן נותר חשוף, כאילו מחכה למבצע הבא. נאמר לי על ידי עמרי שרון כי פרות החווה, בנות טיפוחו של רוה"מ אריק שרון ז"ל בעבר וכעת שלו, לא שינו את שגרת יומן למשמע קולות הנפץ במהלך המבצע.

      מבצע חילוץ בפרדס לימונים ומלחמה עתידית מול סופרי הכבשים

      אריק גידל את עמרי וגלעד על פי עקרונות החינוך החקלאיים הבסיסיים של כפר מל"ל, נוף ילדותו. תחושת העצמאות האמיתית, כך על פי משנתו, הייתה פועל יוצא של עבודה חקלאית קשה וחיבור לאדמה אותה אתה מעבד. עמרי שרון, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר הנוכחי, היה בן 8 כאשר אריק שתל בחווה את מטע האשכוליות הראשון בחווה, חלקת אדמה קטנה שנושאת פרי מדי שנה, גם השנה. רגע לפני שסיפר על האשכוליות, הוא מנהל מולי, דרך הסמארטפון, אירוע חילוץ מקומי בחווה, אחת העובדות שקעה עם רכבה בשלולית בוץ בין מטעי הלימונים וצריך לברר את מיקומה ולשלוח לעברה רכב גרירה. הנינוחות שבה מתנהל "המבצע" מחברת אצלי בין האב לבנו. אבא אריק בטח מסתכל גאה מלמעלה על החקלאי עמרי שכל כך דומה לו בהרבה מובנים.

      בתפקידו הנוכחי, עמרי נדרש לקשר שוטף עם משרדי הממשלה השונים ומדי פעם גם ביקורים בוועדות הכנסת הרלוונטיות. ביום שנפגשנו התקיים דיון בלהות בוועדת הבריאות של הכנסת, על אזלת יד הממשלה והרשויות בטיפול במחלת הברוצלוזיס. עמרי שונא את הכנסת, כך הוא מודה בפני כשאני שואל מדוע נעדר מהדיון. סביבת העדרים ונוף החווה הולם אותו במראה ולא רק במילים. סנדלים, מכנסי דגמ"ח מאובקות, אקדח בנרתיק וכובע רחב שוליים. טנדר עבודה די מבולגן מניע אותנו בחלקה המערבי של החווה, שטח עדרי הבקר ואני מנסה ליצור שיחה על גידולי בקר שייעודם בשר למכירה עם אחד שלא שש בלשון המעטה להתראיין ולהצטלם לכלי התקשורת.

      עמרי שרון בחוותה שקמים (ראובן קסטרו)
      שיעור התחלואה הגבוה ביותר בעדרים נמצא במחוז הדרום (צילום: רובי קסטרו)

      אזהרת מסע! כל פיתה עם לאבנה בדרום מסכנת חיים

      סכנה חדשה- ישנה מרחפת מעל ראשו של עמרי ושאר מגדלי הבקר והיא קשורה לאותו דיון בוועדת הבריאות. בשנת 96' חוות השקמים חיסלה באחת את הרוב המוחלט של עדר העגלים שלה לאחר שנתגלה כי נדבק במחלת הברוצלוזיס, מחלה הנגרמת על ידי חיידקים המתאכסנים בבעלי חיים לרוב בצאן ובבקר ומדביקים בני אדם. "אז לא היו לנו אמצעי העמסה מודרניים. הידיים שאתה רואה העמיסו את כולם למשאית ומשם להשמדה". בשנת 2014 חלה עלייה משמעותית של כ-83% במספר חולי הברוצלוזיס, לעומת 2013 וכ-30% במספר האשפוזים, כך דווח בדיון. שיעור התחלואה הממוצע הגבוה ביותר דווח במחוז הדרום, שם רובם המוחלט של החולים הוא מהמגזר הבדואי. המחלה מאיימת על כל המערכות הפנימיות בגוף ויכולה לשוב לפעילות גם לאחר שהחולה נטל אנטיביוטיקה "והחלים" לתקופה מסויימת.

      אזהרת מסע! כל פיתה עם לאבנה בדרום מסכנת חיים -
      עדרי צאן שנדבקו במחלה יכולים בקלות להדביק עדרי בקר ומכאן החשש של עמרי. מדיניות החיסונים המעוותת ממילא של משרד החקלאות, מכסה בקושי רבע מעדרי הצאן בדרום. אין מספיק חיסונים ולא נמצא המקור המימוני ל-100 מיליון ש"ח שידביקו את הפער. במצב שכזה, עומרי מבקש להחליף דיסקט ולהחזיר את באופן זמני אלמנטים של השמדה מבוקרת של עדרי צאן נגועים ומתן פיצוי לחקלאים. "כל פיתה עם לאבנה מחלב לא מפוסטר שאתה קונה היום מבדואי בשטח הדרום זו סכנה לבריאות. לא רק בדואים, חצי מהעדר של החקלאי שי דרומי, חוות בודדים בפאתי היישוב מיתר וקרוב לבאר שבע, נגוע במחלה יותר משלוש שנים. אף אחד לא מחסן ואף אחד לא לוקח את הצאן להשמדה. דרומי לא ישמיד את הצאן בעצמו כי הוא לא יקבל פיצוי ממשרד החקלאות. יש תקן השמדה ויש תקן פיצוי מחייב".

      צריכת 'בשר הבקר' הממוצעת לנפש בישראל היא 15 ק"ג בשר בקר בשנה. ה'קרניבוריות הישראלית' היא מושג מופרך. אנחנו צורכים פחות משליש מהדרום אמריקאי הממוצע. ולא רק זה. אנחנו, הישראלים, מעדיפים לקנות בשר קפוא בחנויות על פני טרי ב-57% מהמקרים. הפער במחירים בין טרי לקפוא, כמעט חצי מחיר לטובת הקפוא, עושה לנו את זה הרבה יותר מעניין הטריות או מקור הבקר ואופן גידולו. היוזמה החקיקתית של עמרי וחברי כנסת נוספים לאסור או לפחות לפקח בצורה רצינית והדוקה על תחום הפשרת הבשר לא זוכה לפי שעה להישגים משמעותיים על אף פוטנציאל הסכנה הבריאותית והטעיות הצרכן היצירתיות של המשווקים נוסח "בשר מופשר מיושן טרי" ושאר משחקי מילים.

      "מחירי הבשר לא נמוכים ואי אפשר לדעת לאן זה הולך", לדבריו. עלייה מצטברת של כמעט 30% במחירי הבשר משנת 2008 נראית כמעט בלתי הגיונית נוכח היתרי הייבוא המקלים של בשר הקפוא ועדרי בקר לארץ. הוא סבור כי להנחה הפופוליסטית שלמגדלי הבקר יש חלק כלשהו בעליית המחירים תלושה מהמציאות.

      "בשר מיושן הוא בשר טרי שיושן בתנאים מקפידים ומיועד להיזרק על הגריל", הוא מבקש לחדד את עולם המושגים המוטעה לעיתים. "בשר טרי משובח הוא הגדרה שמתארת את גזע הבקר ודרך הגידול שלו. 'פילוסופיית הסטייק הטוב בעולם'' מלאה בקשקושי מילים וחצאי אמיתות מקצועיות. יש אי וודאות קבועה לגבי מחיר מכירה של פרט, דברים שלא כל כך תלויים במגדל, ומכאן שבנקודה זו כבר מנוטרלת השפעתו של המגדל על מחיר הבשר".

      בשר קפוא (ShutterStock)
      הטעיית הצרכן. בשר קפוא ((ספק : ShutterStock))

      תחזית מזג האוויר השנה: קיפאון בבשר החי ולא בעליית המחירים

      בשנת 2013 יובאו 157 אלף עגלים לישראל, 122 ב'2014 אבל לפי דברי עומרי "המחיר ללקוח עלה והמחיר למגדלים קרס. חלק מהעגלים שיובאו טובים, חלק פחות טובים. רובם מראים סימנים ברורים של טראומת העמסה ופריקה מכאן לשם. יש לכך השלכות על כל אופן הגידול והטיפוח של הפרה". למרות התדמית ההיי טקיסטית של ענף החקלאות בישראל, גידול בקר לשחיטה כמעט ואינו נושק להיי טק, למעט תחומי האכלה והשבחה גנטית. המגדל הוא הבסיס בתפקידי הבקרה שלו על טיפוח העדר וגידולי ההאכלה. "רומנטיקה אמיתית", הוא מתפייט, "עם כלב או סוס או טרקטורון - רק אתה והעדר כמעט כל היום, כל יום".

      המגדלים נלחמים במלחמה שהיא כמעט חסרת סיכוי מול הבשר הכשר הקפוא המיובא ופרנסתם מבוססת כולה על שוק רוכשי הבשר הטרי, היקר הרבה יותר. "האל החדש שיצרנו ששמו 'יוקר המחיה' הוא לא חזות הכל", הוא מסביר. "כך לדוגמא את הפיקוח על מחירי תפוחי אדמה. הרי פעם היו מכסות גידול לתפוחי אדמה. מי שגידל מעבר למכסה קיבל קנסות. המכסות בוטלו וכולם פתאום גידלו הרבה יותר. והנה היום, יש 5 מגדלים מאוד דומיננטיים ואולי עוד 20 בינוניים. חקלאים רבים איבדו את מקור הכנסתם וההשפעה על המחיר יחסית זניחה. המחירים צריכים להיות נמוכים זה ברור. אבל לא צריך לפרק כל דבר בשביל שזה יקרה, לא לפרק את מגדלי הבקר. יש לנו שוק לא משוכלל. הרי ישנם שווקים סיטונאיים לירקות אבל עד כמה הם משפיעים על מחירי השוק? 70-80% מהסחורה, גם שלנו – מגיעה לרשתות השיווק הגדולות. מה גורם באמת למחירים לא לרדת ? בטח לא אנחנו. אתה לא תראה בוקרים עשירים. תסתכל על הטנדרים של חוות השקמים, אין פה רכבי יוקרה. גם במקומות אחרים אין - אני מבטיח לך".

      מדריך הבשר של חוות צוק (אפיק גבאי)
      רוב המסעדנים כותבים חצאי אמיתות בתפריטים (צילום: אפיק גבאי)

      משולש האוהבים החדש שנוצר בין הפרה, מגדל והשף

      אסטרטגיה שיווקית חדשה מנסה ליצור עניין ברשתות החברתיות וביסודה חידוד הקשר בין הסטייק המשובח ונופי ילדותו הקצרה. שפים ומגדלי בקר מקומיים בראו עולם מותגי ל'קרניבורים' בבואם להעדיף תפריט מסעדה א' על פני ב' רק משום משולש האוהבים החדש שנוצר בין הפרה, מגדל והשף. "אני מעריך שככל שיעבור הזמן, מערכות היחסים הדמיוניות האלה יתפתחו ויתפסו מקום מרכזי בעולם השיווק של המגדלים. היכולת לציין את שם המגדל והסטנדרטים שבהם מטפח את העדר משמעותיים לשני הצדדים -שף ומגדל. במצב הנוכחי, אנחנו לא שם. רוב המסעדנים כותבים חצאי אמיתות בתפריטים. הנה דוגמא. בישראל אין אנגוסים נקיים טהורים למעט אחדים ספורים במשק אחד ספציפי. הרבה מסעדות כותבות בתפריט שלהן אנגוס וזה שקר. אולי חצי אנגוס - חיה מעורבת. בטח לא אנגוס טהור".

      "שפים ומסעדנים, כמי שמוכרים בשר, מעוניינים בקו רציף של מערכת יחסים עם מגדל. זה חלק מהעקביות בטעם המנה שנמכרת. אתה בעצם בונה שוק משלך. מיתוג נישתי. בתור מסעדה, אתה מתגבר על סוגיית העונתיות ומייצר רצף קבוע של איכות לאורך השנה. בשלב זה המגדלים לא מרוויחים משילוב הידיים כל כך הרבה, בעתיד זה ישתנה להערכתי ויהיה חלק בלתי נפרד מהליך המכירה", לדבריו.

      עמרי שרון בחוותה שקמים (ראובן קסטרו)
      אוהב חיות. שרון (צילום: רובי קסטרו)

      ארוחה זוגית רומנטית לקרניבורים ועגלים בחוות השקמים

      ב-2010 עמרי נפצע באורח קל בזמן שניהל מרדף אחר 2 בדואים שניסו לגנוב צנורות השקיה משטח החווה. אירוע קטן בתוך מחזה פלילי בלתי פוסק של מגדלים, עבריינים ואיתני הטבע. בתפקידו היום הוא מוצא משטרה ובתי משפט נחושים יותר נאבקים לצידו מול גנבי העגלים והוונדליסטים, אבל מול גורמי הטבע המצב מורכב יותר. זאבים, תנים וצבועים מסמנים עגלים כטרף קל וממשיכים לנזוק בחקלאי הדרום והצפון. אלה שאין ביכולתם לממן גדרות מנע מתוחכמות או כוח אדם רלוונטי ממשיכים לספוג מכות כואבות לנפש ולכיס. עגל שנגנב או נהרג נושא תג מחיר של לפחות 10,000 ש"ח, עוד לפני שחושבה העלות בגידולו או פונטנציאל ההרבעה והמכירה שלו.

      "בסוף 2014 כבר נרשמה ירידה במספר מקרי הגניבה ומאז עלייה משמעותית. ככה זה, עולה ויורד כל הזמן אבל הגרף הכללי מראה על ירידה", לדבריו. "הדרום חשוף יותר לגניבות, הצפון לטרף. המשמעות של גניבה או טריפה היא ירידה לטימיון של שנת עבודה שלמה. הפיקוח על תקופת ההריון של פרה נמשך 9 חודשים, ואחר כך נמשך חודשים נוספים בליווי ובקרה על התפתחותו המוטורית של העגל עד שיעמוד על רגליו ויוכל ללכת בכוחות עצמו".

      אהבתו לחיות ולעדרים באה לידי ביטוי בטון דיבורו הרך, כאשר אני מנסה לעקוץ בסוגיות טבעוניות וצמחוניות. "אני לא מסוגל לצפות ברגעי השחיטה. בעבודתו של הקצב", הוא מספר. אני מקשה ושואל איפה נעלמה הנקודה שמחברת בין הסיפוק המקצועי שבגידולה וטיפוחה של הפרה ובין רגע שחיטתה וההנאה מבשרה. שתיקתו ועיניו מספרים יחד על רגישותו למראה דם החיה ואת הצורך שלו בהדחקת המראות. ובכל זאת, הוא אוהב נתחי שייטל, סינטה וכמובן צלעות - כמו אביו. אני מזכיר לו את הפעם האחרונה שבה אריק הצליח לאגד את כל פמלייתו לארוחת גריל חגיגית בחווה, חודשי םלפני האירוע המוחי. הוא מכיר, הוא נזכר, אבל הוא לא היה שם.