כמה התלבטתי לפני שהעזתי לבקש מעצמי יום חופש- יום חופש אחד מה כבר ביקשתי? לנסוע לחרמון המושלג עם בעלי והילדים, זה יותר מדי לבקש? אני בקושי לוקחת ימי חופש ונוצרה כאן הזדמנות נדירה שגם בעלי יכול להתפנות ליום שלם אז מה הבעיה?
הבעיה היא שאני יכולה להיות גם די מפחידה. טיפוס רגוע ושלוו אבל כשדוחקים אותי לקיר - אין לדעת איך אגיב. ואני הרי הבוסית, מה אם לא ארשה לעצמי? משפחה וילדים זה טוב ויפה אבל מי כמוני יודעת שיש כאן מלא עוגות ומאפים שממתינים בסבלנות להיווצר ולהאפות, שלא לדבר על חלות האנטיפסטי וגבינות שלא בדיוק ידועות בסבלנות שלהן ומשוועות כבר להתמלא בירקות צלויים, עשבי תיבול טריים וגבינות ולהכנס לתנור.
אז כרגיל משכתי את זה כמה ימים, אכלתי המון כמו שתמיד קורה לי במצבי סטרס של לפני שיחה עם הבוסית. בסוף כבר לא היתה ברירה, בעלי היה חייב תשובה, אז כשראיתי שאני פנויה, פניתי אלי בנימוס ושאלתי בעדינות את השאלה. התשובה שלי הפתיעה גם אותי, לא ציפיתי מעצמי לכזאת בגרות: "קחי לך את היום הזה, הוא ימלא אותך בכל כך הרבה מובנים (זה הזכיר לי להזמין שולחן במסעדה האהובה עלינו בחורפיש). אלו רגעים שלא יחזרו, הילדים עוד רגע כבר לא יסעו איתך לשום מקום חוץ מלקניון".
התקשרתי לבעלי בכזאת הקלה ובישרתי לו שיש אישור-נוסעים מחר לשלג. מהרגע שהבנתי שזה קורה נכנסתי לתפקיד האמא המגזימה. במשך שעות ארזתי דברים צמריריים ועבים - צעיפים, כפפות, גרביים, גרביונים תרמיים, שמיכות וכמובן אוכל ושתיה חמה בתרמוס. כשהתעוררנו בהתרגשות בבוקר, שקדתי על הכנת הסנדוויצ'ים לנסיעה הארוכה צפונה, שמתי לי מוזיקת חורף וממש השקעתי. כל אחד קיבל את הסדוויץ' האהוב עליו ארוז באהבה בתוך לחמניות טריות וחמימות שיספיקו לנו עד שנגיע להר המושלג.
הרעב מכה בך מוקדם בימי חופש, ועד לעליה על כביש 6 צפונה לא היה זכר לסנדוויצ'ים- נחטפו כמו לחמניות חמות. בשלב הזה עברתי לקילוף קלמנטינות וחלוקתם ליושבי הרכב וכך לאט לאט נוצר בראשי המתכון לשבת. פאי קלמנטינות מבצק פריך עדין במילוי קרם עשיר של קלמנטינות מתוקות חמצמצות. שיהיה לכם סוף שבוע חרפי ומקסים.
מצרכים ל-1 פאי בקוטר 24 ס"מ או 5 פאי בקוטר 12 ס"מ או 10 פאים אישיים בקוטר 5 ס"מ:
יש להכין את הפאי יום לפני ההגשה
לבצק הפריך:
2 כוסות (280 גרם) קמח
1/2 (60 גרם) אבקת סוכר
1/2 כפית מלח
100 גר חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
1 ביצה טרופה
50 מ"ל מיץ קלמנטינות
1 כפית קליפת קלמנטינה מגוררת
1/2 כפית תמצית וניל
לקרם הקלמנטינות:
3 ביצים m טרופות
3/4 כוס (150 גרם) סוכר
3/4 כוס (180 מ"ל) מיץ קלמנטינות סחוט ומסונן
1/4 כפית מלח
1/4 כפית תמצית וניל
1 כפית קליפת קלמנטינה מגוררת
1 כפית קליפת לימון מגוררת
200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר חתוכה לקוביות.
אופן ההכנה:
1. במיקסר עם וו גיטרה, שמים קמח, אבקת סוכר ומלח. מערבבים מספר שניות. מוסיפים את קוביות החמאה הקרה, ומעבדים במהירות בינונית עד להיווצרות פירורים קטנים.
2. עוצרים את המיקסר, ומוסיפים את הביצה, המיץ, קליפת הקלמנטינה ותמצית הוניל. מעבדים במהירות בינונית רק עד להיווצרות גוש בצק (עיבוד יתר יפגם בפריכות של הבצק).
3. מוציאים את הבצק למשטח מקומח. משטחים לדיסקית עגולה בעובי של כ-3 ס"מ. עוטפים בניילון נצמד, ומכניסים למקרר לחצי שעה לפחות.
4. מוציאים מהמקרר, ועל גבי משטח מקומח מרדדים לעובי של 4 מ"מ. מרפדים עם הבצק את התבנית או הרינגים, ומחוררים את תחתית הבצק עם מזלג. מכניסים למקפיא לחצי שעה.
5. בינתיים מחממים תנור ל-175 מעלות.
6. מהדקים רדיד אלומיניום על הבצק הקפוא, מבפנים ועל הדפנות. פעולה זו מונעת את נסיגת הבצק, אך אפשר גם לבחור בדרך המסורתית והמוכרת יותר: מניחים נייר אפייה על הבצק, ועליו מניחים משקולת אפייה או קטניות.
7. אופים אפייה מלאה עד להזהבה, כ-30 דקות (לבדוק את צבע הבצק לאחר כ-20 דקות).
8. מוציאים מהתנור. רק לאחר שהבצק הצטנן לחלוטין, מסירים את רדיד האלומיניום.
9. הכנת קרם הקלמנטינות: מערבבים בסיר את הביצים, הסוכר, מיץ הקלמנטינות, המלח, תמצית הוניל והקליפה המגוררת. מחממים על אש בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד.
10. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומערבבים במשך חמש דקות עד להסמכת הקרם. כמה סמיך? מצפים גב של כף עץ בקרם, ומעבירים אצבע. אם "השביל" לא נסגר, אזי הקרם סמיך דיו (דוגמה בתמונות בהמשך).
11. מסירים מהאש, ומסננים את המסה לתוך קערה (תפקיד הסינון הוא להוציא חתיכות של ביצה שהתקרשו בחום).
12. מקררים חמש דקות, ואז מוסיפים בהדרגה את החמאה לקערה, תוך ערבול בבלנדר מוט עד להטמעת כל החמאה בקרם.
13. מוזגים את הקרם לתוך הקלתיות, ומניחים במקרר ללילה שלם.
14. ניתן לצפות ולקשט עם יוגורט סמיך (7% שומן), פלחי קלמנטינה ו/או קליפת קלמנטינה ולימון מגוררת.