פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מן הבוטיק ומהגראז'

      אבי אפרתי לוגם יינות משני יקבי בוטיק ויקב גראז' מקומי השבוע בטעימה שישה יינות משלושה יקבי בוטיק – קסטל, אורטל ולוינסון

      יין אווירה (ShutterStock)
      יקבים עם שפע איכויות (ספק : ShutterStock)

      קסטל הוא מיקבי הבוטיק הראשונים בישראל וגם המוערכים שבהם. אורטל הוא יקב קטנטן, הפועל בקיבוץ אורטל, האוחז בכרם מצוין ברמת הגולן. לוינסון הוא יקב הגראז' הזעיר של היינן עידו לוינסון, הפועל בגראז' של בית הוריו, בהוד השרון.

      המאסה הגדולה של תעשיית היין המקומית לא יוצאת, אם כן, משלושת היקבים הללו. איכויות דווקא כן. יינות קסטל בטעימה – רוזה ו"בלאן C דו קסטל" הלבן, הם יינות מוחצנים מאד העשויים באלגנטיות רבה. שני יינות אורטל הם בלנדים אדומים החושפים פרי מצוין ועשיה מתונה ומאופקת. יינות לוינסון, גראז' לבן ואדום, מספקים כרגיל איכות צרופה. הלבן, על בסיס שרדונה, בסגנון קוט דה בון והאדום, בלנד ים תיכוני, הם עדיין מטובי היינות בישראל.

      1. קסטל, רוזה דו קסטל 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה על בסיס מרלו, מלבק וקברנה פרנק התוססים יחדיו כבלנד. צבע ורוד בהיר מאד. אף פירותי במיוחד (פרי אדום, ופרחוני. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 95 שקלים.

      הכי מתאים ל: ראשונות ירקות ודגים, פסטות. קלמרי. פיקניק.

      דבר המבקר: המון פרי.מאסה יחסית. מורכבות יחסית ועמה מוחצנות רבה. כדרכם של אנשי קסטל – יין מהוקצע, עשוי ללא רבב.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בחמש מילים: רוזה של קיץ, אלגנטי ומוחצן.

      2. קסטל, C בלאן דו קסטל 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה שהתיישנו במשך 12 חודשים על המשקעים בחביות עץ אלון צרפתי (שליש מהן חדשות). צבע זהוב עז. באף פרי לבן והדרים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 148 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ובשרים לבנים.

      דבר המבקר: חזק ועוצמתי, שופע טעמי פרי ועץ. אין שני לו בישראל, לשרדונה C, הלבן של קסטל, בעוצמת האקספרסיביות, בנוכחות העץ המאסיבית. להלכה, יין שרדונה של בורגון, מלב העולם הישן. למעשה, יש מידה לא מבוטלת של "עולם חדש" בעוצמות הללו. כך או כך, זה יין שעשוי לעילא מכל בחינה. אוהבי יינות רבי עוצמה ייהנו ממנו מאד. הוא מרשים מאד מסוגו. אלו שמחפשים לבנים מהז'אנר השקט והצח, יודעים לא לחפש את זה כאן.

      תמורה לכסף: 2/5 (איכותי אבל קצת יקר).

      בחמש מילים: שרדונה עשיר, עז מבע ויקר.

      3. אורטל, תל שיפון 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 38% סירה, 33% קברנה סוביניון ו-29% מרלו מכרם אורטל, למרגלות תל שיפון בצפון רמה"ג. כל זו התיישן בנפרד שנה בחביות עץ אלון צרפתי ולאחר מכן נוצר הבלנד. ביקבוק בתום סינון מינימלי. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 85 שקלים.

      הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי בשר, כריכי בשר, רוסטביף, קרפצ'יו בקר.

      דבר המבקר: אל הקברנה/מרלו הטיפוסיים של הלבנד הבורדולזי, שידכו כאן סירה, מדרום צרפת. אל המבנה הברור, שמקבל פינות עגולות, מצטרף הטוויסט התיבולי והמגע הכפרי משהו. יין שחושף פרי טוב נטו, עם שימוש מתון בלבד בעץ. היומרות שלו אינן גבוהות אבל העושר שהוא מספק, בצירוף מידת המתינות, הופכות אותו לבלנד ראוי במיוחד עם מקדם תמורה לכסף נאה ביותר.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בתשע מילים: בלנד לא יומרני וראוי, שמספק תמורה מוצלחת ביותר לכסף.

      4. אורטל, געש 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 72% קברנה סוביניון, 18% מרלו ו-10% סירה מכרם אורטל, למרגלות תל שיפון, צפון רמת הגולן. 12 חודשי התיישנות לכל אחד מהיינות בנפרד ולאחר מכן שמונה נוספים כבלנד. ביקבוק לאחר סינון מינימאלי. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ושחור, פרחים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 129 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים.

      דבר המבקר: איזה פרי מקסים, מרוכז ובשל, שמצליח להיות נוכח בחיך בלא שהעץ מעיק עליו, עם חמיצות טובה מאד שתומכת. יין מוצלח במיוחד, שממחיש את הזנים כמו גם את הטרואר המקומי בצפון הרמה.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בארבע מילים: מטובי היינות בקבוצת המחיר.

      5. לוינסון, גראז' דה פאפא לבן 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מכרם לא מושקה בגליל העליון. 9 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בגילאים שונים (עד 7 שנים), 10% מהן חדשות. היין התיישן על משקעיו. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרחים. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 150 שקלים

      הכי מתאים ל: דגים, צדפות ופירות ים.

      דבר המבקר: פרי רענן במיוחד, הנתמך בחומציות טובה מאד, מאזנת. מינרליות מוחשית. ניקיון, חדות ודיוק רבים. שרדונה ישראלי בסטנדרט צרפתי-בורגוני. ליגה משל עצמו בתחום כאן.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. לא זול אבל שווה את הכסף).

      בחמש מילים: שרדונה מקומי, בסטנדרט לא מקומי.

      6. לוינסון, גראז' דה פאפא אדום 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% פטיט סירה, 20% מרסלאן ו 20% קריניאן מכרמים בגליל העליון. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בגילאים שונים (בנות עד 5 שנים), 25% מהן חדשות. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי שחור, שפע תבלינים, אדמתיות מה, פרחוניות. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 160 שקלים.

      הכי מתאים ל: קדירות בקר וטלה, צלעות טלה, נתח אנטריקוט גדול בצריבה איטית על גריל פחמים.

      דבר המבקר: כרגיל אצל לוינסון הבסיס הוא מתינות ואיפוק. זה יין גסטרונומי, לא שתלטני כלל, שאפילו אפשר ללגום בקיץ. יין מתובל במיוחד, אולי המתובל ביותר מבין אדומי הגראז' עד היום. נגיעת מרירות מזערית בסיומת, בקצה החיך, שייתכן שאפשר וכדאי לחשוב על ריכוכה לעתיד לבוא. כך או כך, יין מצוין.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. יקר אבל ראוי).

      בחמש מילים: מבכירי האדומים הים תיכוניים בתעשייה.