סוזאנה

השאלה הנצחית - לאן הולכים - מתחדדת כשאנחנו צריכים לבחור מקום לבילוי מרובע. אז האחריות לגורל הערב כולו רובצת על כתפיו של מי שהציע את המקום הנבחר. אבל השאלה נעשתה קריטית במיוחד בערבים המרובעים שלנו עם רענן ודורית. רמת העדכון של רענן בקורות החיים של העיר הזאת כל כך גבוהה, שגם בביקורי המולדת שלו בתקופת שהותו בניו יורק, הוא היה זה שלקח אותנו למקומות החדשים, השווים, אלו שצריך להיות בהם כדי לתת תוקף לאזרחות התל אביבית. בפעם הקודמת, כשהיה תורם לבחור, הם הציעו את בטי פורד, ובהצלחה ניכרת. הפעם הצעתי את קפה תם, אולי כדי להתרפק על זכרונות של קליקה שמעולם לא השתייכנו אליה, אבל כשרענן פסל את הרעיון על רקע העדרו של מאבטח במקום, ואני קצת שמחתי כשגיליתי שותף לחרדת המצב הקבועה שלי, עלתה סוזאנה כאפשרות שלא נמצאו לה מתנגדים.

נדחסנו אל המיני מיינור הכחולה של דורית, והמיני מיינור נדחקה היטב בין טורי המכוניות שגדשו את שולי הסמטאות של נווה צדק. החצר של סוזאנה היתה מלאה בזוגות, רביעיות ושישיות, ואותנו הושיבו בחדר הפנוי והאפלולי. אפלוליות כזאת אולי עוזרת לזוגות בדייט ראשון או שני להתעלם מהפגמים או לפתח אינטימיות, אבל אנחנו כבר מכירים ואוהבים אותם, את בני זוגנו ואת הפגמים שלהם.
רענן היה בעיצומו של קרב שניהל נגד וירוס מעיים אכזרי, ומרק של ירקות כתומים (26 שקל) נראה כמו הבחירה הסבירה ביותר למצבו. עגום משהו, הוא צלל אל תוך המרק, שהיה כתום וגדול, אבל לא שום דבר מעבר לזה. דורית בחרה מקבוצת מנות הפילו את זאת עם הפרגית והשקדים ברוטב שזיפים (36 שקל). עוד הוזמנו מוסקה (44 שקל) וסלט עוף (45 שקל). בחשיכה הצלחנו לזהות שהירק הלח והלבנבן שעל צלחותינו היה בעצם עגבנייה, אבל זאת היתה הפשלה המוכחת היחידה של המטבח. כל השאר היה בסדר - לא רע, לא מוקפד ולגמרי לא מסעיר. ההתלהבות היחידה שלנו התעוררה רק למשמע תיאור נסיעתם העתידית של רענן ודורית לניו יורק ולבוסטון, ובמיוחד לנוכח תיאורי הדירות שבהן הם עומדים להשתכן בטיול: רחבות ידיים, צופות לנופים מדהימים ולא עולות להם כסף.
פעם היו לסוזאנה עוד כמה דברים להציע. פעם נווה צדק היתה בעיקר פוטנציאל נדל"ני וסוזאנה היה מיזם בודד ואמיץ בגזרתו. פעם הבישול המזרחי מבית אמא, גם כשהיא אמא של אנשים אחרים, היה חדש ומפתיע כשהוא הגיע בעטיפה היאפית המעוצבת, ובעיקר כשהוא נשזר במרכיבים של מטבחים אחרים. פעם, כל מי שישב בסוזאנה נחשד בקשר כלשהו לבת שבע, בת דור או עידו תדמור. פעם.

סופלה השוקולד החם, עם כדור הגלידה שלצידו (25 שקל) ייצר אנחת קיפוח מצד רענן, שהבין ששום קינוח לא יסייע לו במאבקו הצודק. דורית טענה שבבית היא מכינה סופלה טוב ממנו, ואצלנו הסופלה העלה חשד מוצק של חימום במיקרו. אבל השוקולד החם ניגר על כדור הגלידה ועל כל חשדותינו, והסופלה חוסל עד תום. ההפוך הקטן (9 שקלים), שהוזמן לצד הסופלה, נתן לנו לחכות לו הרבה זמן, והגיע פושר לגמרי.
ניסינו להבין איך מסוזאנה של אז, המיוחדת והמסקרנת, התפתחה סוזאנה של היום, סבירה ושגרתית, כשפתאום התמלאו השולחנות שלידנו ואפילו הבר באנשים. לפתע הכל היה ברור (וגם עזר שרענן אמר את זה בקול רם): לא משנה מה נכתוב ונחשוב על המקום הזה, הוא ימשיך לשגשג עוד הרבה אחרינו.

"סוזאנה", שבזי 9, נווה צדק. טל' 5177580. פתוח: כל יום 10:30-2:00.