אלו ימים מעניינים על הכבישים, בהם בתחנת הדלק אפשר ממש לצייד את כל הבית. יש שם הכל מכל, זה המקום היחיד שאתה יכול לקנות באותה חשבונית קפוצ'ינו ושואב אבק, שילוב שלפני כמה שנים לא נראה במחוזותינו. דבר אחד כולם יודעים, אם קנית משהו בתחנת דלק חוץ מדלק, אז זה לא בדיוק הכי טוב שיש, השואב אבק לא ישאב והקפה יישרף. מדובר בעוד זרוע של שיטת מצליח, ולכן אני ממש לא אוהב לשתות את הקפה שלי בתחנות דלק. עוד מציעים בחנות גם כריכים על הדרך, עטופים מדי, פעם ניסו להביא לנו משהו דומה במילואים, העדפנו לאכול מקופסאות השימורים ולא כריך שיש עליו תאריך תפוגה. להזכירכם, מוצרי מזון עם תאריך תפוגה מכילים חומר משמר, פשוט אין דרך אחרת להסביר תאריך תפוגה.
אם אתם נוסעים על כביש 1 לכיוון ירושלים או חזרה, אין הרבה אפשרויות לאכול כמו שצריך. להכנס לאבו גוש כבר לא מלהיב כבעבר, אתה חולף על פני אבו גוש יחד עם הפקק הבלתי נסבל שיש לאורך כל שעות היום וממשיך הלאה. בוקר אחד חזרתי מירושלים לכיוון תל אביב מוקדם יחסית, חלפתי שוב על פני אבו גוש, לא רציתי להגיע עד לתל אביב בלי קפאין והגוף דורש את שלו. החלטתי להיכנס למחלף שורש ולהתפשר, על הפנייה לכיכר מתחת למחלף ראיתי את המזנון הנייד של דניאל, תור של מכוניות במעגל ליד הדוכן, הצטרפתי עד שהבנתי שאפשר לחנות מעבר לכיכר. התנועה על הבוקר הייתה ערה, דניאל הכיר כמעט כל לקוח. המכוניות יצאו כל אחת לדרכה עם כוס הקפה. הייתי חייב להבין מי נגד מי.
לכל הטורים של המונה טועם
כיסוני בצק במילוי מרגש
חומוס מצוין בדרום הרחוק
על הגז ראיתי מחבת של שקשוקה, כבדה, יש לי אחת כזאת בבית, שלא יוצאת מהבית אף פעם בשביל אף אחד, מי שמבשל מבין. דניאל לקח מחבת עבודה כזאת בדיוק והניח על הגז, שפך פנימה שקשוקה, שאל את הלקוח שלפני בנימוס אם חריף או לא, אחרי דקותיים על האש הוסיף את הביצים, חיכה חצי דקה, לא יותר והוריד מהאש. הוא חתך את הלחם והגיש יחד עם זיתים וטחינה כמעט גולמית למראה, כל זה ב-28 שקלים. שתיתי את הקפה, הזלתי ריר והבטחתי לעצמי לחכות להזדמנות הראשונה לאכול במקום ולא רק לכוס קפה.
ההזדמנות הגיעה לפני ארוחת צהריים, הגעתי ודרשתי שקשוקה, דניאל הסתכל עליי ולא הבין מה נחת עליו, והתבלבל עוד יותר מכל שאלות מס ההכנסה שלי. את השקשוקה חייבים לאכול קצת רכה מבפנים, לא ביצים קשות. תבקשו מראש מדניאל לא למשוך את הזמן על הגז, המחבת העבה עושה את העבודה. השקשוקה מתקתקה והחריף רק מרים אותה לשילוב מנצח של מתוק וחריף. דניאל חותך לחם פלוט מוארך, קצת מלא, לא יותר מדי, כזה שכשחותכים אותו הוא עושה רעש של קריסה פנימה. הפלוט סופח את השקשוקה לתוכו. כשיושבים לאכול ליד השולחן מול הנוף הכי יפה בארץ שנפרש עד קו האופק, הרים מכל צד, מדובר באושר מזוקק. מלטף את השקשוקה עם המזלג, גונב חתיכה בלי לחם, קצת ביצה והרבה רוטב, נשען לפנים בעדינות, הכל לאט, בלי לחץ. הנוף מכריח להוריד הילוך, לדמיין לרגע שאף אחד לא רודף אחריך. השקשוקה של דניאל היא המקום הכי מעניין על כביש 1, בין תל אביב לירושלים או בחזרה, יותר משווה את הטרחה, אל תיפלו למלכודת תחנות הדלק לאכול, ואל תגידו שאין איפה לאכול כמו בני אדם על כביש 1, בתאבון לכולם.
השקשוקה של דניאל. בווייז דרייב קפה שורש מתחת לאנדרטת הפורצים על צומת שורש. שעות פתיחה: א'-ה' 05:00-19:00 ו' 06:00-14:00
