סוסוני ים על שדרות רוטשילד

לפני שבוע בדיוק, התעוררתי בבוקר עם רצון עז שלא לומר תשוקה בלתי ניתנת לשליטה, לאוכל של בית. "אוכל של בית", הוא מונח ערטילאי שאינו תלוי עדה כמו שהוא תלוי זיכרון. אנחנו זקוקים לאוכל של בית ברגעים שקשה לנו, שאנחנו זקוקים לנחמה. ביס של אוכל ביתי מנחם, הוא כמו השמיכה הזו שאמא מניחה מעלייך כשאת נרדמת על הספה בטעות אחר הצהריים.

פתחתי את הוולט ולא מצאתי את מה שרציתי. אני מניחה שהחיפוש "אוכל ביתי" המצומצם יחסית לא פגע בנבכי נפשי. כמה ימים אחר כך, הזדמנה לי נסיעת עבודה לאזור בית שאן. מטיול בעבר באזור שנערך בסוף השבוע נזכרתי שהיה קשה למצוא שם משהו קולינרי ראוי. הפעם, הוויז הפנימי שלי עבד במדויק והביא אותנו היישר למסעדה בשם "אמא". משהו בין מסעדת פועלים ביתית למסעדת גורמה. בכניסה עמדו 5 סירים על פתיליות, ואני מיד הבנתי שהנפש מצאה את מה שחיפשתי. אוכל של סבתא.

הבחור החביב לקח צלחת ובלי לשאול אותי פשוט מילא אותה בקובות, אורז, ירקות מבושלים ואפילו הגיש לנו תה עם הל ונענע בסיום הארוחה. "תאכלו רק מה שטעים ועל זה תשלמו" הוא אמר, מיותר לומר שלא נשאר פירור. אז אם אתם מזדמנים לאזור בית שאן, אני ממש ממליצה ללא היסוס לעצור שם, ואולי אפילו לנסוע למסעדה הזו במיוחד.

כששבנו העירה בערב, היינו כבר רעבים מספיק כדי לנשנש על הבר ובעיקר משתוקקים לקצת יין. במקרה נודע לי כי מייזון קייזר, המאפייה הידועה מרוטשילד והנמל, אוחזת במסעדת שף צמודה, שמציעה מגוון רחב של יינות וגם שיתוף פעולה מיוחד עם היקב החביב עלינו - סוסון ים.

על סוסון ים ארחיב אולי במדור נפרד מכיוון שזאב דוניה הוא סיפור מופלא בפני עצמו. שיתוף הפעולה עם מייזון קייזר הוא כחלק מהרחבת התפריט והשקת תפריט ערב קיצי ייחודי, מה שמכונה לילות הקיץ - La Nuit. השף עדי אשכנזי, שחזר ארצה אחרי סיבוב התמחויות במסעדות באירופה, והקונדיטורית שחר סניור מפופינה, ממונים על הקולינריה המשובחת.

אבל אנחנו כאן קודם כל בגלל היין. אז מה שתינו? תפריט יין משודרג עם עשרות בקבוקים שנאצרו על ידי הסומליה ג'סי בודק. הסתכלנו בתפריט ומצאנו את בר מאור, צרעה, ויקבים ישראלים וצרפתים נוספים מובילים עם מיטב פרימיום שלהם בטווח מחירים רחב, זאת אומרת מתאים גם למי שנאבקים ביוקר המחייה וגם לברי המזל מהעשירון הבינוני גבוה.

יינות הבית של סוסון ים - הם סוביניון בלאן ו- GSM, וכמו שהמלצרית הסבירה - הם יינות קלילים ומותאמים גם לשתייה במרפסת בליל קיץ מהביל. ואכן, הלילות הקיציים האחרונים קשים מאד ברוטשילד אם כי הלוקיישן המצוין מאפשר בריזה נעימה למי שמעדיף לשבת בחוץ.

זו אולי הזדמנות להמליץ רגע על יינות ה GSM המורכבים מגרנאש, סירה ומורבד, היין האולטימטיבי למי ששיין אדום כבד לו מידי בכלל, ולמי שלא שותה יין אדום בקיץ בפרט. GSM הוא בלנד שמתאים גם לכל מי שנרתע מאדומים מסיבותיו שלו, ואני אוהבת אותו גם סתם כך אחרי הצהריים (במקום קפה) ליד נשנוש קטן, או אפילו כאפריטיף לארוחת ערב קלילה.

שירות לציבור כדי לחסוך מכם את החיפוש:
"מסעדת אמא": רחבעם זאבי 5 בית שאן (חניה בשפע).
"מייזון קייזר המסעדה": רוטשילד 5 תל אביב (חניון רוטשילד צמוד - אבל בואו בקו 5!).