מעיין חי, מנהלת הכרמים והמחלקה החקלאית של יקב רקנאטי היא בוגרת אונ' אדלייד שבאוסטרליה,
שחזרה לעבודה בישראל חמושה בידע ורצון להוביל. עבודה לא פשוטה יש למעיין - מנהלת הכרמים וכורמת בעולם חקלאי שרובו גם היום גברי על כל המשתמע מכך. ואם לא די בכך, היא אחראית משנת 2015 על למעלה מ-100 חלקות גפנים הנפרשות ברחבי ישראל.
תפסנו אותה בתקופה שכל כולה הכנות לקראת הבציר, שיחל לכל המאוחר בעוד שבועיים, כשהיא מסתובבת בין הכרמים לאיסוף נתונים ובעיקר כדי "להרגיש" את הכרם והענבים, להרגיש את השטח. את העבודה בכרמים היא משתפת עם היינן הראשי של היקב, קובי ארביב ועיקר עבודתה מתבצעת מול 22 כורמים בכל החלקות.
ליקב אמנם חלקות הפזורות מדרום ועד צפון אולם בניית היקב החדש והעברתו לצפון, תקל במעט גם על עבודתה של מעיין. קליטת ענבים במהירות ויעילות מיד אחרי הבציר לתוך מתקני היקב היא גם אחת הערובות להצלחת התוצר שכולנו שותים בסופו של דבר - היין. מרבית חלקות הענבים של היקב ממוקמות בגליל ובגולן והשנה יקלוט לראשונה מבנה היקב החדש שבאזור התעשייה דלתון את כל כמות הענבים.
עוד בוואלה!
כל חלקה והייעוד שלה
"הבציר הקרוב מסתמן כאופטימלי" מספרת מעיין. "היה חורף מצוין עם המון מנות קור וגשמים טובים כך שהגפן התעוררה בצורה טובה ובריאה בכל האזורים בארץ. האביב היה מתון מאוד עם טמפרטורות מתונות וגם בקיץ אין יותר מדי גלי חום, טמפרטורות נוחות בלי שינויים משמעותיים וחוסר יציבות. הגפן בתנאים האידיאלים שלה ויש לנו תימוכין לכך מבחינת צימוח ועלווה בריאה וחיונית, יבול איכותי וגבוה. דיללנו (אשכולות ק"ק) במקומות שרצינו והבאנו כל חלקה לייעוד שלה."
אחד הדברים שמאפיינים את גישתה של מעיין בכרמים היא שמירה על עשבייה מלאה בתוך הכרמים, ניתן לראות זאת בצימוח ירוק בשורות שבין הגפנים. זה לא כי שכחו לעבור שם עם מכסחת, זה כי הכרם בריא וזו גישת האגרונומית האחראית. מעיין מספרת כי הדבר עוזר לבריאות הגפנים וחשוב מכל הענבים: "מבחינת משק המים, בגלל שהיה חורף מאוד גשום ואנחנו עם עשבייה מלאה בהרבה מהכרמים, הקרקע מצליחה להחזיק את המים בצורה טובה וכתוצאה יש לנו כרמים שלא השקינו בכלל או השקינו מעט השנה."
המלחמה בשינויי האקלים
הדבר נוגע גם לדיבור הבלתי פוסק וההכרחי על התחממות גלובלית ושינויי אקלים. לדברי מעיין לא זני ענבים הם שינצחו את המאבק של הכורמים והיקבים בשינויי האקלים אלא אופן הטיפול בכרם. "השארת עשבייה בין ובתוך שורות הגפנים גורמת לאפקט חיובי של הורדת טמפרטורת הקרקע ופחות אידוי של מים תוך הגברת החומר האורגני. כתוצאה האדמה מסוגלת לאגור מים בתוכה לאורך זמן וזה מוריד את כלל הטמפרטורה בכרם." דבר נוסף שקורה כעת בכרמי רקנאטי הוא מעבר לשיטת הדלייה שונה, כלומר לאופן שבה מעצבים את הגפן ושריגיה. "אני עוברת בכרמים רבים להדלייה פתוחה שבה מאפשרים יותר הצללה על אשכולות הענבים ובכך הורדת טמפרטורת האשכול."
מעיין טוענת שהעובדה שכרמים רבים אינם דורשים כיום השקיה היא תוצאה של חסינות גבוהה יותר של הגפנים לשינויי אקלים. "אנחנו מייצרים גפן כמה שיותר עצמאית ומתערבים כמה שפחות..."
הכי טוב מראה עיניים
אז איך שולטים בכל זאת ב-100 חלקות גפן ברחבי הארץ? נכון יש טכנולוגיות כמו תא לחץ שבודק את פוטנציאל המים של הגפן ותוצאותיו נשלחות אל מעיין, יש חברת סטרטאפ שבנתה חיישנים שנמצאים על הגפן ונותנים אינדיקציות שונות המשודרות למחשב, אבל אל תטעו, מעיין לא יושבת במשרד ומסתכלת כל היום על גרפים במחשב. ממש לא. "הטכנולוגיה היא כלי עזר אבל הדבר שאני הכי סומכת עליו הוא מראה עיניים ותחושה. אני הכי סומכת על הפן האנושי. אני בודקת את האדמה, מרגישה את טמפ' העלים, רואה את העלים."
זנים חדשים ומסקרנים לא נראה בבציר הקרוב, אבל הי! מה רע במוכר והטוב? לפעמים קשה יותר לייצר עיביות בקיים מאשר לטפח זנים חדשים. יחד עם זאת, במסגרת הזנים המקומיים מהם כבר מכינים יין מספר שנים (מראווי וביתוני), ככל הנראה בשנת 2024 רקנאטי יוכלו לטעת אחרי תקופת הכנה ארוכה, זנים מקומיים נוספים כך שיש למה לצפות. מאידך היקב ממשיך ורוכש בכל שנה חלקות כרם נוספות ומגביר את נטיעות הזנים האהובים בישראל והמאוד מזוהים עם היקב בארץ ובחו"ל - הכוונה היא לזנים "בורדולזים" כמו קברנה סוביניון ומרלו לצד שרדונה, סוביניון בלאן ועוד רבים אחרים לרבות זנים המכונים "ים תיכוניים" כקריניאן ואחרים.
עבודה עברית בכרם
שמתם לב לכך שכולם מדברים על כך שחסרות ידיים עובדות? במסעדות, בבתי מלון, בחברות מסחריות גדולות, בהיי טק ועוד. מסתבר שהמחסור לא פסח על תחום הכורמות וגם כאן נדרש יקב רקנאטי ליצירתיות מה. אחת מהדרכים לאתר עובדים לכרמים היא קבוצות ישראליות מאורגנות כמו השומר החדש, תנועות נוער, ישראלים בודדים שרוצים לעבוד בחקלאות לתקופות קצרות. האם העבודה העברית חזרה למוקד? בצירים יגידו.