"אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה" זה שיר ששמעתי עוד לפני שידעתי לזחול, או להבין לאיזו מדינה נולדתי. אבל זו רק הפועל תל אביב, מי שבעבר הייתה קבוצה שהביאה את אוהדיה לקצוות רגשיים של שיאים ותהומות. בדיוק בסדר הזה. היום, הכדורגל הישראלי כבר לא אותו דבר. אז מזל שיש לנו את ליברפול.
לצד ההמנון של אריק איינשטיין היה עוד לחן שהתנגן בבית. המילים הראשונות שלמדתי באנגלית היו you'll never walk alone, ופעם חשבתי שזה גם אחלה שיר חופה עד שזה ששמע אותו אמר: "תירגעי, לא בגלגול הזה". בסוף לא התחתנו.
בגיל 30 רציתי לעשות קעקוע על הקרסול של ראשי התיבות YNWA אבל למזלי הייתי פחדנית מידי. אם יש שני דברים שלאישה אסור לקעקע על עצמה זה שמות של בנים או קבוצות כדורגל. איכשהו, זה אף פעם לא נגמר טוב.
אל תפספס
אהבה שלא תלויה בדבר
זה לא מדור ספורט, אז לא אספר לכם על ליברפול ועד כמה אני אוהבת אותה ושונאת אותה ואז אוהבת אותה שוב ובא לי לחנוק אותה לפעמים. אלא רק אציין את העובדה שאם יש משהו שעדיין מצליח להוציא אותי מדעתי זה הפסד, כמו זה שהיה ממש לפני שבוע וקצת מול מנצ'סטר יונייטד.
למה זה אכפת לי? כי ליברפול זו לא סתם קבוצה, זה מוטו, זה ביטלס, זה ילדות זו פשטות, זו אהבה שלא תלויה בדבר וזו הידיעה שאף פעם לא אצעד לבד. וכמו שכבר הבנתם אני שרופה.
בפעם האחרונה כשהייתי באנגליה קניתי מרצ'נדייס באצטדיון בכמות של ילד בן 13, אבל לצערי הרב לא הצלחתי עדיין לגעת בזוהר ולהתארח ב-קרלסברג לאונג' - הבירה הדנית היא נותנת החסות הרשמית כבר שלושים שנה! ל-וי איי פי לאונג' של הסלבס, שמגיעים אליו לפני משחק. (לידיעת כל מי שבא לו להפתיע אותי מתישהו).
מסתבר שאסור לשתות שום דבר אחר
אני אמנם אישה של יין, אבל בכדורגל אני בעיקר שותה בירה עם פיצה. וקרלסברג, היא הבירה החביבה עליי, הדיפולט שלי בבירות. במשחקים של ליברפול אסור לשתות שום דבר אחר מלבד קרלסברג, אמונה שכזו, כמו שאסור לכבס חולצות אחרי ניצחון.
הפעם גם הצטלמתי עם הפחית, למה? הסיבה למסיבה הפעם היא כפולה: גם לרגל 30 שנות מועדון מצוינות וגם לרגל הפיכתה של קרלסברג לספונסר הוותיק ביותר בפרמייר ליג. בקרוב חתונת הזהב., שיר חופה כבר יש.
לכבוד החגיגה הכפולה, הוציאה קרלסברג מהדורה מוגבלת עם פחיות בגודל 500 מ"ל, מעוצבות הכוללות את סימני המועדון. מדובר במעין מהדורת אספנים מיוחדת, שאני באמת מתקשה להוציא מהמקרר ולשתות, וברור לי שגם אחרי השתייה אני אשמור את הפחית על המדף בחדר העבודה לנצח.
אז אוצו רוצו לרכוש, יש המון פעילויות מדליקות ברשת במסגרת חגיגות ה -30, ואם אתם מוצאים פחית, אל תחשבו פעמיים ותזכרו שבאיזה שהוא מקום במדינה יש ילד או ילדה שמקנאים בכם נורא.