זה ייגמר בדאם

אני אוהבת בירת לאגר צוננת בקיץ, בעצם לא רק בקיץ, ואני אוהבת סיפורים, וכשבירה שאני מחבבת מגיעה עם סיפור טוב, מבחינתי אין יותר טוב מזה. הפעם הכל התחבר לי. לפני שבועיים חזרתי מספרד וטעמה של ה-אסטרייה דאם האחרונה ששתיתי עדיין חרוט עמוק בזיכרוני. והנה התבשרתי כי אותו מותג בירה יצא עם סדרת אירועי ששי צוהריים תחת השם Friday Fiesta, כל חודש במקום אחר. הראשון, בו נכחתי ונהניתי, היה באספרנטו בתל אביב עם תפריט טאפאס טעים של השף גיא גמזו.

רגע לפני שהסיפור מתחיל, כמה מילים על ההיסטוריה של תרבות הבירה בספרד. אם תשאלו כל בר דעת וחובב הטיפה המרה איזה משקה אלכוהולי מייחד את ספרד התשובה תהיה יין או שרי. ספרד לא נחשבת לארץ של בירה. אך מתברר כי ממצאים ארכיאולוגים, מ-5,000 שנים לפני הספירה הנוצרית, מוכיחים כי בחצי האי האיברי המשקה האלכוהולי הנפוץ והפופולרי ביותר היה דווקא בירה, שיכר חיטה ושעורה מסוג Caelia. כמה אלפי שנים מאוחר יותר, האימפריה הרומית, שבירה נחשבה בעיניה למשקה ברברי, החלה לפתח את תעשיית ייצור היין באזור והפכה את הבירה להיסטוריה נשכחת.

בתחילת המאה ה-16 היו ניצני חזרה לבירה, כאשר קרל החמישי, שירש את חצי האי האיברי, ואהב בירה מאחר וגדל בגנט שבבלגיה בת זמננו, ניסה להחיות אותה מחדש. זה לא מאוד הצליח ועד לסוף המאה ה-19 תעשיית הבירה בספרד קרטעה. בסוף המאה ה-19 החלו להקים מבשלות מודרניות ברחבי המדינה, עד שבשנות ה-60 של המאה הקודמת הפכה סוף סוף הלאגר למשקה המועדף בימי הקיץ, כשהיא מלווה את הטאפאס הספרדיים המסורתיים.

כיום תרבות הבירה בספרד משגשגת וסצנת הקראפט פורחת. "ספרד ממוקמת היום במקום ה-11 בעולם בצריכת בירה לנפש", מספר לי עופר חבקין, סומלייה בירה ומנהל תחום מקצועי ב- IBBL. "אחד הדברים הבולטים בספרד, לא ארץ שיש לה מסורת של בירה, היא ההתפתחות המטורפת של תרבות הבירה בשנים האחרונות. היום יש בספרד מעל 1,144 מבשלות שרובן צמחו בעשור האחרון, כשרובן מבשלות קראפט, מיקרו מבשלות ומבשלות ארטיזנליות. כל זה מתחבר עם הקונספט של החוויה הקולינרית והוורסטיליות שעולם הבירה הולך אליו היום".

המבשלה המודרנית הראשונה שהוקמה בספרד הייתה מבשלת Damm בשנת 1876 ואחריה נפתחו מבשלות גדולות נוספות כמו Mahou , Águila , Cruzcampo ואחרות. המייסדים של מבשלת דאם היו אוגוסט קיי דאם ואשתו מלאני, שהיגרו לברצלונה בשנות השמונים של המאה ה-19 מאלזאס. בשנת 1876 החליטו הזוג להקים מבשלה מתקדמת, במטרה להתאים אותה לאקלים ולטמפרמנט הים תיכוני. הם התמקדו בסגנון הלאגר/פילזנר שהפך להיות מאוד פופולרי בתקופה ההיא, ובד בבד החליטו לתת לו אינטרפרטציה ים תיכונית אישית משלהם על ידי שימוש בחומרי גלם מקומיים בלבד. בכך יצרו לאגר קלילה ומרעננת שהתאים גם לתנאי האקלים החם וגם לקולינריה המקומית המבוססת על חומרי גלם טריים מהחקלאות הספרדית. את הכשות גידלו באזור הפירינאים. הלאגר הים תיכוני Estrella Damm נולד.

"מבחינת התאמה לחווית הטאפאס הקלאסי, אם צריך לבחור סגנון בירה אחד מהנפוצים בעולם, הרי שזה הלאגר הבהיר" מסביר לי עופר חבקין. "ואסטרייה, ברמת חווית השתייה, מאוד מתאימה למזג האוויר הים תיכוני. בירה מאוד קלילה ונקייה, אך לא מימית כמו הבירות האמריקאיות, יש בה מין 'לחמיות' שכזו, מעין הרגשה וטעם של לחם לבן שעובדים נהדר עם הטאפאס המקומיים. כמו הלחם שאתה טובל במנה. גם ההרגל בספרד להגיש את הבירה בכוסות של 200 - 250 מ"ל גורם לכך שהבירה תמיד תהיה קרה ורעננה.

הקונספט הספרדי הזה בסוף פשוט מתחבר ופשוט נכון. במבשלה שמו לעצמם מטרה לפני שנים רבות לבנות את החיבור הקולינרי בין הבירה לאוכל, וגם דרך חיבורים עם שפים שונים, כמו פראן אדריה המוערך ואחרים. בנוסף, הם גם נותנים חסות במגוון דרכים נוספות, חסויות לתחרויות קולינריות ברחבי העולם, תחרות 50 המסעדות הטובות בעולם, אירועי ספורט שונים ושת"פ עם אמנים ספרדים מובילים".

את משפחת Damm כבר הכרנו, ופירוש המילה Estrella הוא כוכב בספרדית הקטלונית. זוהי לאגר זהובה בהירה עם 4.6% אלכוהול, שעשויה מלתת שעורה ואורז. בעלת ארומה פרחונית לצד מתקתקות של לחם טרי, מרירות עדינה ומאוזנת, הגזה די גבוהה, ראש קצף נאה, מורכבות ואלגנטיות. הפרחוניות הנעימה, טעמי הדגנים המתקתקים, המרירות המרווה וההגזה המרעננת הופכים את הבירה הזו למלווה מושלמת לכל אוכל ים תיכוני מתובל ובפרט הטאפאס הספרדיים, למנות מטוגנות, עוף, דגים ומאכלי ים, לסלטים קלים, גבינות צעירות ועוד. מומלץ להגיש ב- 3 - 5 מעלות.