הסיפור הזה מסריח

זה סיפור שמתחיל בריח של גויאבה. ובעצם, ריח מוזר שלקח לי רגע לייחס אותו לאחד הפירות שאני באמת לא אוהבת. "אל תתחילי ככה מדור יין", אמר לי השותה, שתכף אספר למה גרם לו היין שהבאתי. אבל לפעמים החיים יכולים להפתיע וגם ארומה קלה של גויאבה יכולה להביא אתכם למקומות נפלאים. בתנאי שתזרמו איתה.

אולי כדאי לקחת את הסיפור כמה ימים אחורה. נסענו לצפון. לגליל התחתון. הפעם לא לטיול קולינרי שחורש את הארץ לרוחבה אלא פשוט שאפשר לאשפז בו את המוח, לאכול שתי ארוחות בחצי פנסיון, להביט על הנוף הירוק ולהירגע בתוך ספר. לפעמים לא צריך יותר, רק אוטו, צידנית שמסליקים היטב כשעושים צ'ק אין, ושני סוגי בגדי ים (כי אחד תמיד נשאר רטוב).

הימים הם ימי סוף הקיץ כך אומרים המשוררים, ויש אזורים בארץ במיוחד כשהם נושקים לכנרת שעשוי להיות בהם מאד חם. מזגן או לא, צריך בקבוק יין צונן על מרפסת שמשקיפה ממעל. ומצחיק, אבל רק לאחרונה גיליתי שיש בתי מלון שבכל קומה שלהם יש מכונת קרח. תצחקו, מתי אתם גיליתם את זה?

יש בקבוקים שאני משאירה למאורעות מיוחדים, הם בדרך כלל אדומים, כאלה שמוציאים מאיזה מרתף מאובק מלאי הוד והדר. אולם בערך מיום ההולדת שלי שחל לפני חודשיים, מחכה לי במקרר ה "טה קוקו" של יקב 'קלאודי ביי' הניו זילנדי. אתם עוד עלולים לחשוב שיש לי מניות בחברה אבל אין לי ולו מניה. אולי כדאי לי לבקש, אם כבר העלינו את הנושא.

מעולם לא הייתי בניו זילנד, אני לא חושבת לטוס כ"כ רחוק, אבל נדלקתי על היינות שלהם וכבר כתבתי על כמה' קלאודי ביי' הוא יקב היסטרי במדורים הקודמים. את 'טה קוקו' , אובייסלי היין היקר בחבורה, שמרתי 'למאורע מיוחד'.

"מה כבר יכול להיות מיוחד בסוביניון בלאן" הוא אמר, "וחוץ מזה, למי אכפת מה אנחנו שותים כל עוד הטלפון המעצבן שלך סוף סוף כבוי". אבל בשנת 2019 היין הזה שנקרא על שם המפרץ טה קוקו או קופ, זכה כסוביניון בלאן המצטיין של ניו זילנד.

בהרחה ראשונה הגויאבה מתפרצת, אבל לאט לאט מתעדנת באוויר. המינראליות, גורמת גם למי שלא אוהב גויאבות להתמסר באיטיות. כמו שפעם אמרתי: once you go mineral... והנה סוד, לא חייבים את הנוף של הכנרת כדי לעוף על הבקבוק הזה, אפשר להנות ממנו גם בגבעתיים.

בקבוק נוסף בתיק היה "יפה כלבנה" של יעקב אוריה. הרוזה הסמוק של היינן שאף פעם לא מאכזב. תמיד כשאני מוציאה רוזה מהתיק ישנם כאלה ולא אזכיר פה שמות, שעל פרצופם ניכרת אכזבה קלה. לא, רוזה הוא לא יין של בנות, וספציפית היין המשובח הזה היה כה נפלא, שעד שהוא רצה עוד, גילינו שהמלאי אזל. אני רוצה לחשוב ששתיתי את הבקבוק האחרון של "יפה כלבנה" בסדרה הנוכחית, במרפסת הכי יפה בישראל מול האגם הכי יפה בעולם (בתנאי שאין בו אנשים): הכנרת.

ומשהו קטן לרווקים ולרווקות. יקבי כרמל השיקו לאחרונה סדרת יינות בשם "מונלייט", שכוללת שלושה יינות חמודים וקלילים לשתייה שמתאימים לדייטים בים, בפארק או סתם על המרפסת. בעשרים ושנים בספטמבר, כחלק מההשקה של הסדרה, יתקיים אירוע "מונלייט ספידייט" במטרה לשבור שיא גינס, ואולי לגם זכות במקום בגן עדן על שידוכים.

האירוע יתקיים במתחם המגדלור בנמל תל-אביב, ואפשר להירשם בלינק - https://singlesrun.co.il/?page_id=1829 בהצלחה!