מהלב לבקבוק: ביקור בכרם של יקב אדם

"אני פריבילגית. אני עושה משהו שמשמח אנשים. בימים כאלה זו פריבילגיה ואסקפיזם במיטבו" אומרת אורנה לב, ייננית ובעלת יקב אדם, כשאנחנו יושבות מול הכרם היפה שלה, בשטח מושב רמת צבי. מסביבנו נוף קדומים שליו וירוק, אזור גבעת המורה שהיה לימים הר געש, והשאיר נחשי לבה בין הגפנים בכרם הקטן. המקום הטוב ביותר ללגום מיינותיה של אורנה, לצד הלחם הנהדר שהיא אופה מקמחים עתיקים. אסקפיזם במיטבו.

בכל שורה או שתיים, בכרם בן השמונה שנים גדל זן ענבים אחר: קריניאן, שיראז, גרנאש, מלבק, קברנה פרנק, ויונייה ורוסאן. בסך הוכל חמישה דונם, מהם מייצרת אורנה כ-4,000 בקבוקים בשנה. "אני לא רוצה לגדול יותר, זה מספיק לי. מה שמעניין אותי זה הקשר עם האדמה" היא מציינת. בימים אלה של סוף חורף חלק מהזנים החלו בהנצה. כל זן מגיב אחרת והפקעים של כמה מהם, נראים כעומדים להתפוצץ בכל רגע.

הכרם ממוקם בעמק יזרעאל, אזור שהיה ידוע מני אז כאזור גידול כרמים. "כרם היה לנבות היזרעאלי" מספר המקרא. על פי הסיפור אחאב מלך ישראל חשק בכרמו הפורה של נבות היזרעאלי, ששכן בסמוך לארמון המלך ביזרעאל, ורצה לרכוש אותו. נבות סירב להצעה. כששמעה על כך איזבל, אשת אחאב ארגנה משפט ראווה שבסופו נבות הוצא להורג וכך ירש אחאב את הכרם המיוחל.

"בעמק יזרעאל יש כל הזמן רוחות" מספרת אורנה, "גם בקיץ. בבוקר היא נושבת מצד אחד ואחרי הצהרים מהשני. גם ביום הכי חם בשנה הענבים עצמם לא חמים. למרות שהאזור חם, יש הפרשים גדולים מאוד של טמפרטורה בין היום ללילה, ובשל האוורור הטוב כמעט ואין צורך בריסוס.

מכיוון שהתרמודינמיקה טובה ממריאים מהמקום כדורים פורחים. החברים שמגיעים לפנות בוקר בעת הבציר, יכולים ליהנות מהמראות ולשמוח עם הכדורים הצבעוניים. הנוף בסביבה משתנה כל הזמן ולקראת סוף החורף יפה לראות גם את פריחת השקדיות". אורנה גרה בכוכב יאיר, היין נעשה ביקב שורק, אבל בזמן הבציר היא שוהה לעתים בקרוואן לצד הכרם, בשטח של המשפחה בעמק יזרעאל.

אם היינו אומרים לאורנה לב שבקריירה השלישית שלה תהיה ייננית היא כנראה הייתה צוחקת. אורנה, גמלאית צה"ל, רס"ן ביחידת מודיעין 8200, אדריכלית ומעצבת פנים בדימוס, מייצרת היום יין מענבי הכרם הפרטי שלה, עם הרבה עזרה מהמשפחה והחברים.

"לגמרי במקרה. בשנת 2001 חברת ילדות של בעלי פגשה אותו ושאלה אם הוא רוצה להצטרף להקמת יקב, הוא אמר כן. עד אז לא היה לנו קשר ליין פרט לשתייה. אז הקמנו את יקב אבידן עם צינה, שעסקה גם באדריכלות ועיצוב פנים כמוני, ועם בעלה. היינו תשע נשים, שתינו, ארבע בנות שלי ושלוש של צינה והגברים עשו את העבודות הפיזיות הקשות יותר. ארקדי (פפיקיאן) היה היועץ שליווה אותנו. היינו די חריגות בנוף, כי כמעט לא היו נשים בעולם היין אז. ונורא נהנינו. אבל אחרי ארבעה בצירים אנחנו עזבנו את היקב כי לא רציתי לגדול יותר". נראה כאילו נסגר פרק נוסף בחיים, אך לא כך הוא.

"בשנת 2013 הבת שלי הציעה לי להצטרף אליה לקורס עשיית יין ביקב שורק אצל ניר שחם, נעניתי בשמחה ונשביתי בקסם. עשיתי שם את המסלול הדו שנתי ונשאבתי לעניין, ומאז אני מייצרת יין באהבה. לאחר התנסות ברכישת ענבים ממגדלים שונים, כשביקשתי יום אחד לבקר בכרם ממנו לקחתי את הויונייה לא נתנו לי לעשות זאת ומיד הבנתי שיותר נכון לי לגדל את הענבים בעצמי ולהיות מחוברת לכרם ולאדמה, והחלטתי לנטוע כרם משלי. בשנת 2015 נטעתי את הכרם בן חמשת הדונמים בנחלת הבת ברמת צבי, מעל עמק יזרעאל". החל משנת 2019 כל היינות של יקב אדם מיוצרים רק מהענבים שהכרם מניב.

"העיסוק ביין הפך ליצירה משפחתית ומייצר מפגשים משפחתיים וחברתיים ומקרב מאוד. הילדים והנכדים גדלים עם הכרם והחברים תומכים, מפרגנים, מתגייסים ומגיעים כולם לבציר. אני עצמי מעורבת בכל פרט בתהליכים ואין לי רצון לגדול. אני מעדיפה להישאר ככה וליהנות מהתהליך המרתק והמשמח".

שמות היינות שאורנה בחרה הן מהשרשרת המשפחתית השורשית. 'קותי' הוא יין אדום על שם אביה, האלוף יקותיאל אדם, סגן הרמטכ"ל בעבר ומתכנן מבצע יונתן. 'אלישבע' הוא יין רוזה על שם הסבתא ו'זהבה' הוא יין לבן על שם האמא. הקריניאן קיבל את השם 'פרא אדם' על שם שמרי הבר ששימשו בתסיסה ועוד. עשיית היין מינימליסטית, היינות האדומים תוססים על שמרי בר, מיצוי הפרי עדין וערבוב הקליפות ידני. ההתבגרות מתקיימת בחביות עדינות שלא משתלטות על ארומות הפרי.

שילוב לא שגרתי של קריניאן, גרנאש וסירה שקיבלו קצת תיבול של מלבק וקברנה פרנק. "היתרון בכרם משלי שאני יכולה לחכות להבשלה, לבצור די מוקדם, לאזן את הדברים ולהחליט על שילובים בכרם שבאים מהבטן. אני רוצה יינות קלים שאפשר לשתות בקלות בקיץ החם שלנו". יין קריספי עם חמיצות נהדרת ואלכוהול נמוך. תענוג קיצי.

בשנת 2013 הייתה אורנה היחידה שעשתה יין לבן ביקב שורק. אחרי זה נשארה שם לטפל ביינות הלבנים. "יותר קשה לעשות יין לבן" היא מספרת. "אתה צריך להיות עליו 24 שעות ביממה, ואם לא, טעות אחת והכל הלך. אני אוהבת לשמור על הארומות של היין ולא אוהבת יותר מדי יישן בעץ. אני חושבת שבארץ שלנו צריך לשמור על הרעננות של הענב הלבן.

"היין הלבן הראשון שעשיתי" ויונייה עם 7% סירה. למה? "לא יודעת, ההחלטה הייתה מהבטן. אני מקשיבה לבטן. הסירה נכנסה ישירות לויונייה, לכן היין יצא בצבע זהוב. זן הסירה נותן עומק של אדום שמשתלב עם הקלילות של הלבן. ויונייה יכול להיות לעתים מדי מבושם עם ארומות מתוקות, וכאן נשמר האופי של הוויונייה, אבל הוא יותר מלא בפה". יין יבש, מינרלי, ארומטי, כיפי, מיוחד ומשמח.

אורנה מייצרת בערך חצי יינות בהירים וחצי אדומים. אולי קצת יותר לבנים ורוזה מאשר אדומים. "הראש של הצעירים היום מאוד פתוח והם אוהבים את היינות הלבנים והרוזה ואת היינות הקלים הפחות אלכוהוליים. יין לבן חדש שהושק בימים אלה הוא רוסאן 2022, יין לבן מאוד מינרלי עם ארומות פרחוניות עדינות, מינרליות רבה וחמציות נהדרת. תענוג.

ענבי קברנה פרנק שעברו תסיסה ספונטנית עם קליפות של גרנאש. גם פה הראש השונה של הייננית ש"מקשיבה לבטן" ייצר יין פחות שגרתי שנתן תוצאה נהדרת. ניחוחות מהנים ומיוחדים, פירותיות ירקרקה וטרייה, יין קל יחסית, עם אחוז אלכוהול לא גבוה.

"היה קיץ חם לאורך זמן והקברנה פרנק עשה בשלושה ימים מה שהיה אמור לעשות בשלושה שבועות. תפסתי אותו בזמן לפני שיבשיל מדי ורציתי להוריד לו את רמת האלכוהול. באותו יום בצרתי את הגרנאש שהיה הרבה פחות אלכוהולי ולאחר הסחיטה נשארו קליפות עם מיץ נהדר והיה לי חבל עליהן, ומפה זה הגיע". קברנה פרנק פלפלי נהדר וקל שיהיה נעים לשתות אותו גם בקיץ.

"הקריניאן עבר תסיסה טבעית עם שמר בר שיש בכרם, ללא תוספות. הניסוי הצליח וגילינו שמר חזק וטוב. התוצאה הייתה טובה והובילה לכך שכל הזנים האדומים מותססים באופן טבעי. תהליך מרתק ומלמד" אומרת אורנה. אז רכשתי את היין ואני מחכה לטעום אותו בשבועות הקרובים. נראה שיש למה לצפות.