וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צלם בהיכל: סיפורה של ארוחת קטסטרופה מדהימה במקדש הבשר התל-אביבי

עודכן לאחרונה: 13.4.2023 / 7:39

הגענו לפה עם תשוקה קרניבורית עזה שמקורה באיזה אינסטינקט אנושי קדום. חבל שהקשבנו לאינסטינקט הזה

מיט בר. נמרוד סונדרס
הנקודה שממנה הכול התחיל. מיטבר בתל אביב/נמרוד סונדרס

מיטבר בשדרות ח"ן בתל אביב היא מהמסעדות הוותיקות בסצינה. היא נפתחה אי אז בשנות התשעים הראשונות ומותגה במשך שנים כסטייק האוס מוערך ואמין. למסעדת האם נוספו בהמשך סניף בהרצליה פיתוח, בר הנקסט דור וסניף המבורגרים בכיכר דיזנגוף.

לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי

מדובר בקבוצת מסעדות מצליחה, שנהנית ממיתוג המרפרר איכות. בהיררכיית הסטייק-האוסים הטובים בארץ, מיטבר נתפסת כנמצאת איפשהו גבוה למעלה. ומכיוון שחלף זמן ניכר מאז שביקרנו בה בפעם האחרונה, נראה שחשוב ומשמעותי היה לבדוק מה מתרחש שם בימים אלו. מאליו היה ברור שהיעד צריך להיות מסעדת הדגל, זו שממנה הכל התחיל.

מנות של מסעדת מיטבר. דרור עינב
סטייק האוס ענייני. מיטבר/דרור עינב

הגענו למיטבר עם התשוקה העזה ההיא, השמורה לאוהבי בשר שמגיעים למקום שמוקדש לבשר ונתפס כמקדש בשרים. תשוקה שמקורה באיזה אינסטינקט אנושי קדום, כזה שהיה שם עוד לפני שהעולם שמע על צמחונות, שלא לדבר על טבעונות - משתוקקים לנגוס בבשר, וכדאי מאוד שיהיה מדמם ושיהיה ממנו הרבה.

לא המון השתנה באווירה פה. החלל הפנימי דחוס משהו ואי אפשר שלא לחוש בוותק שלו, אבל הוא דווקא התיישן לא רע. החלל החיצוני המקורה והסגור מאוורר יותר ומואר יותר, לא כזה שמשדר ייחוד או אופי, אבל יש בו נעימות.

התפריט קומפקטי. קצת ראשונות, בסיסיות מאוד, שאינן מצריכות מטבח הכנות מורכב ומאתגר, כמה סלטים, כמה עיקריות לכו-לם מז'אנר שניצל, פרגית, פילה לבן ופילה דג, ורשימה קצרה למדי של מנות בשר בקר - שלושה סטייקים וארבע אופציות נתחים על עצם. סטייק האוס קלאסי וענייני שאליו באים להתמקד בבשר ותוספות בסיסיות, אולי עם משהו קטן לפני.

כוכב זאת הזיה

לא כל כך נעים לשחוט פרה קדושה, אבל זאת המסעדה הכי טובה בישראל?

לכתבה המלאה
מנות של מסעדת מיטבר. דרור עינב
איפה היד? מיטבר/דרור עינב
כשבאים למקדש בשר שמגיש גם מיני שרקוטרי, מצפים למקצוענות. כאן הייתה בנאליה

התחלנו עם נקניקיות בקר (48 שקלים) וסלט קיסר (58) כדי שיהיה קצת ירוק בארוחה. האכזבה החלה כבר בנקודה זו. שתי נקניקיות מתוצרת בית היו במנה הזו, במלית שום קונפי וטימין, לצד בצל מטוגן וכרוב כבוש. הן התגלו כסתמיות בעליל.

כשבאים למקדש בשר שמגיש גם מיני שרקוטרי, מצפים למקצוענות. כאן הייתה בנאליה. הנקניקיות לא עשו רע בחיך חלילה אבל אילו קיבלנו אותן בדוכן אוכל יומיומי ונטול יומרה לא היינו מופתעים. כאן כן.

אותו כנ"ל לגבי סלט הקיסר, שלמעט טריות עלי החסה בתוכו התגלה אף הוא כתכלית הסתם. רוטב לקיסר כהלכתו צריך לדעת להכין. כאן נראה שלא הוקדש מאמץ ניכר בגיבוש איכויותיו. לא הייתה גם יד טובה או מוקפדת בביצוע.

מיט בר. נמרוד סונדרס
העיקר. מיטבר/נמרוד סונדרס

טוב, אמרנו לעצמנו ברגע של דיסוננס קוגניטיבי קלאסי, כולה ראשונות שממילא לא משקיעים בהן בסטייק האוס ושתכל'ס לא ממש היינו צריכים להזמין. באנו לבשר-בשר, זה העיקר. הלכנו על נתח אחד על עצם (450 גרם ניו יורק, 243) וסטייק (350 גרם סטייק אנטריקוט, 198).

בטרם נעבור לתיאור הבשר נציין שבעולמות התמחור שבהם אנו מורגלים, 54 שקלים למאה גרם ניו יורק על עצם ו-198 שקלים ל-350 גרם אנטריקוט זה לא המון כסף. אלו מספרים שממקמים את מיטבר ברף הממוצע, אם לא קצת למטה מזה, במונחי סטייק האוסים מוערכים. כל זה תקף, כמובן, אך ורק בהינתן שמדובר בבשר ראוי וטוב.

ובכן, אני לא חושב שיש דרך אחרת להגיד את זה, שתשמור על נאמנות לנמענים של הטקסט הזה, להלן קהל הקוראים אוהבי הבשר בארץ - היה קטסטרופה.

מנות של מסעדת מיטבר. דרור עינב
נקודת אור. השטרויזל של מיטבר/דרור עינב
זו הייתה ממנות הבשר היותר מיותרות שבהן נתקלתי זמן רב במסעדה בארץ. די לא יאומן כי יסופר, אבל אין ברירה אלא לספר

האנטריקוט היה כל כך סתמי שגם שפע השומן בתוכו התקשה להצילו מתחושת הכלום שהוא מייצר. לקבל אותו בבראסרי גנרי, על תקן עוד מנה בתפריט שאינו מתיימר להתמחות בבשר, זה דבר אחד. במסעדות מהסוג הזה מחזיקים בשר רק כי יש דרישה, לא מתיימרים ליישן אותו בתנאים אופטימליים, ולאף אחד לא מפריע להגיש בשר בינוני.

סטייק בינוני ב"מקדש בשרים" זה כבר אירוע אחר לגמרי, בבחינת צלם בהיכל. לא חושב שיש מצב כלשהו בעולם לפגוש סטייק כזה בחוות צוק, מו ומו רחובות או הדסון. קצת שפשפנו את עינינו.

ניו יורק הוא סינטה מיושנת על עצם. אם באנטריקוט עוד היה שומן שהסווה, חלקית לפחות, את טעמי הבשר הלא מרשימים, כאן גם זה לא היה. זו הייתה ממנות הבשר היותר מיותרות שבהן נתקלתי זמן רב במסעדה בארץ. די לא יאומן כי יסופר, אבל אין ברירה אלא לספר.

אמנם מזמן לא אכלתי במיטבר אבל לא חושב שאי פעם פגשתי שם נתח על עצם ברמה נחותה שכזו. אם היה מדובר בחריג בארוחה אפשר היה אולי לספק לכך רציונליזציות כאלו או אחרות. מכיוון שכל מה שקדם לו נראה כמו שנראה, אין מנוס מלהבין שזה המצב. לא נעים בכלל.

חשבון, מדור ביקורת אוכל ומסעדות של אבי אפרתי, מיטבר. ShutterStock
רף ממוצע, בתנאי שהבשר שווה את זה. החשבון במיטבר/ShutterStock

היו גם תוספות - שעועית ירוקה גרועה ממש, שגם בבתים שאין בהם כישרון או יכולת להשקיע לא פוגשים גרועות כמותה, ופירה בינוני ומטה-מטה. שתי התוספות שיקפו חיפוף והזנחת אמת במטבח. היה גם שטרויזל תותים (48) שלפחות התותים בו היו טריים.

אי אפשר להימנע מהמסקנה החד-משמעית הבאה - לא רק שמיטבר של הארוחה הזו מתנהגת כמסעדה ששכחה מה זה להיות מקדש בשרים, אפילו סטייק האוס בינוני היא לא מצליחה להיות.

יש מקומות שממשיכים לפעול על דלק ישן, כמו גם על מיתוג שבסיסו תהילת העבר. ממצאי הארוחה הזו היו עקביים מדי ולא ניתן, לפיכך, לייחסם ליד המקרה. מסעדות בשר סתמיות יש המון. מיטבר הייתה שייכת בעבר לקבוצה הקטנה של המסעדות שבידולן ברור. ייתכן שלא עוד. אם לא יתרחש שם שינוי מערכות לרוחק ולעומק, לא יהיה מנוס מלהתייחס אליה כמסעדה שזמנה עבר.

מיטבר, שדרות ח"ן 52, תל אביב, 03-6956276

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully