מיט בר היא מהמסעדות הוותיקות בתל אביב. סטייק האוס שהחל לפעול במחצית הראשונה של שנות התשעים ומאז שומר בעקביות על פופולריות. לא מעט מקומות של בשר צצו להם בשנים הללו ומיתגו את עצמם, בצדק או לא, כמתת אלוה לקרניבורים היושבים בציון וכמקבילות מקומיות לפיטר לוגר הניו יורקית, לא פחות. מסעדות בשר עלו, ירדו, נפתחו ונסגרו בשנים הללו, ומיט בר נותרה שם, שומרת על מקומה בתמונה הקבוצתית ואף מתרחבת עם סניף נוסף, באזור התעשייה של הרצליה פיתוח.
ככלל, מסעדה מבוססת בקר בישראל היא עסק טריקי. תאוות הבשרים של הקהל המקומי גדולה ורבה היא, אבל למצוא סטייק ממש טוב כאן, לא נורא קל. היכולת לספק סטייק טוב באמת חמקמקה ומוגבלת. אפילו ספקים אמינים ומוערכים לא מצליחים תמיד לספק את הסחורה. במסעדות שף רציניות מחזיקים בתפריט סטייקים כמעט בלית ברירה. מסעדה שהעיקר בה הוא בשר היא, לפיכך, הימור לא קטן. למעט בהדסון, שם מספק השף מתן אברהמס בשר יוצא מן הכלל, וחוות צוק, בה מקבלים בשרים מוצלחים במיוחד באווירה ביתית, כל שאר המקומות כאן מתנהלים ביום אסל-יום באסל.
לא מעט פעמים אכלתי במיט בר בכל השנים הללו, כל מיני ארוחות. לעיתים טובות ממש, לעיתים פחות. איכשהו, לא הזדמנתי למיט בר, הסניף בתל אביב, די הרבה זמן. תאוות חלבונים מן החי הביאה אותי לשם בשבוע שעבר, לעסקית של צהרי יום שמשי. בשולחנות שבחוץ, מול שדרות ח"ן, כמעט אווירת קפה פריסאי. בפנים, ביסטרו ששומר על אפלולית, כזו שכמעט מזכירה בר, גם באמצע היום.
דיל הצהריים כולל ראשונה, לחם וקפה במחיר העיקרית (הזהה או דומה למחירי הערב). הלכנו על ספריבס (98 שקלים) וסינטה 300 גרם (142 שקלים) כעיקריות, להן קדמו קרפצ'יו פילה בקר וסלט ירוק עם גבינה בולגרית כראשונות.
הקרפצ'יו היה החלק הפחות טוב בארוחה. מנה נדיבה דווקא, שאיכויותיה לא לקו ככל הנראה אבל שקשה היה לאמוד אותן בדיוק. יותר מיד בלסמי-פרמז'ן-בזיליקום היו על הבשר באופן שהפקיע אותו לגמרי ממחוזות הקרפצ'יו. חמיצות, מליחות, בזיליקומיות; כל אלו הפכו אותו כמעט לבשר כבוש או שמא סביצ'ה בקר. לא, לא הופתענו. בתשע מכל עשר מסעדות בתל אביב, מהן טובות וראויות, מגישים ככה קרפצ'יו. זה מה שהקהל רוצה. בעיקר קצת הצטערנו. הסלט הירוק עם הבולגרית תיקן קצת. עלים רעננים וטריים באמת, בולגרית ראויה ורוטב שהותקן היטב.
עברנו לבשר. אני לא פריק של ז'אנר הספריבס ומן הסתם לא אני היה זה שאכל אותה, אבל היא הייתה ראויה בהחלט. 300 גרם של בשר לבן טוב עם שומן לבן טוב ברוטב תפוזים-דבש-צ'ילי פשוט, אבל לא פשטני ומאוזן היטב. נודה על האמת, ספריבס ברוטב מתקתק אינם עניין לבעלי חיך מעודן וטהרני. יש בהם מן הג'אנק. אבל הג'אנק הזה היה, חד משמעית, מוצלח בעליל מסוגו. כמעט הצטערתי שלא אני זה שהזמין אותם.
הסועד הטהרני קיבל, כאמור, סטייק סינטה. הוא היה טוב בהחלט. טוב פלוס אפילו. לא עניין של מה בכך כשמדובר בסטייקים בתל אביב. עולה על רוב מה שתקבלו במסעדות בשר בתל אביב. היה לי טעים בהחלט. בשרני דיו, מיושן היטב, במצב מדיום רייר כמתבקש, משכנע. האם שמעתי מלאכים שרים, כמו אצל מתן אברהמס בהדסון? לא, אבל היה לי טעים, אפילו טעים מאד, ובמונחי תמורה לכסף, יחד עם כל התוספים, זה היה דיל צהריים מוצלח בהחלט.
חלקנו קינוח כוס ובו שטרוייזל תותים טריים עם קרם וניל (42 שקלים) שהיה לא רע וסגרנו עם אספרסו מוקפד ומדויק.
321 שקלים הם סכום סביר בהחלט עבור ארוחת צהריים מלאה, הכוללת ראשונות, סטייק טוב פלוס, ספריבס מצוינים, יין, בירה, קינוח משותף ופעמיים קפה. מיט בר שדרות ח"ן התגלתה כסטייק האוס ראוי, עם דיל צהריים ששווה לקחת בחשבון אם אתם במרכז העיר וחושקים בארוחת בשרים עניינית וטובה.
מיט בר, שדרות חן 52, תל אביב. 03-6956276. לא כשר
