אם בראנץ' נפתח ביער האונטופו הגדול בלי שמישהו חיכה שבועיים בשבילו הוא אכן בראנץ'? האם יש עדיין סביבנו ארוחת בוקר שהיא לא איוונט שמצריך לוגיסטיקת תיאומים ובוט מפצח המתנה? האם תל אביב תחזור להיות שפויה מתישהו בשעות הבוקר? אתם יודעים, עילת הסבירות של תפריט, קפה ומשהו לאכול ליד?
הבראנץ' שמשקיף מלמעלה על תל אביב (ולא רק בגלל הקומה ה-14)
החומוס המושלם לא הספיק לו. עכשיו יש שולחן עם האגדות של יפו
שוק הכרמל ושוק לוינסקי נפגשו לדייט לוהט. הבראנץ' הזה הוא ילד האהבה שלהם
מעט מקומות יודעים לעשות לילה ובוקר. הבראנץ' הזה הוא הוכחה שאפשר
המשתה, הבופה וזאת שלא קורעת את הכיס: 8 ארוחות בוקר ובראנצ'ים חדשים
זה לא שאנחנו אנטי-הגזמות, והמילה "בראנץ'" היא בהחלט מהחביבות עלינו בשפה העברית (וכמו "דמוקרטיה", מדובר בצירוף אותיות שלא שמים לב לעזיבתו עד שאולי טיפה מאוחר מדי), אבל אף אחד לא הכריח אותה להיות חגיגית, צעקנית, מוגזמת לשם ההגזמה.
אפשר גם, השם ישמור, לצעוד לתוכה בלי להזמין מקום, ורק אז להתנפל. כמו בקפה מרטיני למשל.
בר האוכל המוצלח של קבוצת DNA Concept Israel התמקמם לפני חודשים ספורים על פינת הרחובות דינזגוף וגורדון בעיר, והתקבע די מיד כאחת הפתיחות המשמחות ביותר בשנה האחרונה. הוא חיכה קצת לפני השלב ההגיוני הבא, עשה חושבים, שקל ותיכנן, ופתח לא מזמן את תפריט הבוקר שלו. יקיצה טבעית.
הבשורה, כפי שניתן לנחש על פי השורות למעלה, שפויה. קצת במחיר, הרבה באוכל, ועוד יותר מזה בקונפסט המטמטם בטבעיותו, של היעדר הזמנות מראש, ועידוד הולכי רגל ולקוחות מזדמנים להיכנס, להתמזג, ולחגוג. או בקיצור, בוקר טוב, וכמה כיף שבאתם. מרענן, לא? דולצ'ה ויטה של ממש, אבל גם ספונטני, וידי, ויצ'י.
יקיצה טבעית. קפה מרטיני
התפריט של עידן פרץ מתחלק לשתי משבצות בוקר מוכרות - השכמה לאנשים חופשיים שאולי עוד יעבדו היום, אבל לא בטוח (9:00-11:00), והשכמה מאוחרת יותר, לאנשים שכנראה לא יצטרכו לעבוד היום, או מחר לצורך העניין (11:00-14:00).
הראשונה, בהיותה מוקדמת וגמישה יותר, כוללת בעיקר קפה מצוין, כריך קפרזה צבעוני (עגבניות שרי, מוצרלה, בלסמי, 34 שקלים), מוזלי צבעוני לא פחות וגם קרואסון נוטלה (18 שקלים) או מריטוצי (22 שקלים) מלכלך ומשמח, בעל כמה מילויים פוטנציאליים (פיסטוק, שוקולד צ'יפס או קרמל-פקאן).
אנחנו כאן, עם זאת, ובאופן טבעי, לדבר על האופציה השנייה. עבודה או לא עבודה.
ראשונה ומובלטת היא "ארוחת בוקר באיטלקית" (74 שקלים) ובה שלוש ביצים לבחירה (כולל עין הפוכה ועוד יותר כולל מקושקשת עם גבינת סטרצ'יאטלה נמחתחת וכיפית), סלסלת לחמים (עם מקלות פוקאצ'ה חמים וגם עוגת תפוזים ג'וסית), סלט ירוק טרי ופריך ומגש של צלוחיות ממרחים ודיפים ונשנושי אצבעות - אבוקדו וטחינה, ריקוטה ודבש, זיתים ועוד גבינה איטלקית, כי למה לא, בעצם.
האגף הבא, ובו שש "קלאסיקות" בראנץ', לוקח את כל הטוב הזה לכדי כמה אפשרויות חובה. ברוסקטת ארטישוק (38 שקלים), למשל, סלט עם סנט מור ואפרסקים ברוטב חרדל-דבש (54 שקלים), בוראטה שמנתית, טוסט גבינת כמהין עם ביצה עלומה (66 שקלים) וגם גירסה נדיבה לאבוקדו-טוסט, על בסיס לחם מחמצת עבה ושחום (שאולי כדאי להמיר דווקא באותה פוקאצ'ה), רוטב עגבניות חמאתי, רוקט וצמד עלומות שממתינות בסבלנות להתפרצות הזעם הצהובה-כתומה שלהן.
העסק הזה נסגר, אם אתם יודעים לחשב ולתכנן, ובעיקר אם יש לכם קיבולת אבל אין לכם מוסר, בשלוש מילים מהיפות ביותר שקראנו בספרות המתורגמת לאחרונה, והן "פרנץ' טוסט קולקשן".
מדובר ברביעיית פושעות-דיאטה, המתבססות כולן על מבנה הנדסי גבוה, רחב, עבה ויציב, אם כי לא מספיק יציב בשביל לעמוד בפרץ המזלגות התוקפים אותו. הבריוש הזה עומד במרכז, שזוף וחמאתי, ואז מקבל נוטלה-בננה-קצפת ("Il Nuba"), מייפל ופירות אדומים (וקצפת, ברור, תחת שם הקוד "Il Mared"), פיסטוק-אוכמניות וקצפת ("Il Pisblu") או קרמל מלוח, פירות הדר וקצפת ("Il Saca").
התוספות טובות, נדיבות וראויות, אבל הכוכב הוא הכוכב, ובלעדיו אין הצגה. רוך (בצקי) וקושי (להביט לעצמך במראה תוך כדי), וחוסל.
שמחת החיים הסקסית שהפכה את קפה מרטיני למה שהוא בשעות הערב מוסיפה להתערבב גם כשהשמש מכה בדיזנגופאים, בתצורת "בלאדי מריה", למשל, על בסיס אספרסו מרטיני וחליטת חוויאג', ועם שפריצים ("גרדן שפריץ" עם יין מבעבע ותפוז אורגני מיובש, 54 שקלים, למשל, או "שפריץ ונציאני" עם ביטר, פרוסקו וסודה) שצועקים לך באיטלקית מעוברתת להישען, לשחרר, לחייך.
את כל השאר יעשה כמובן האוכל, ויעשו החלומות. פינה הגיונית לחלוטין בחיים מעט כאוטיים. צריך להתחיל מאיפשהו, לא?
בוקר בקפה מרטיני, קפה ומאפים בראשון-שישי מ-9:00 עד 11:00, בראנץ' מ-11:00 עד 16:00, דיזנגוף 130, תל אביב, 077-9386465