מעט מקומות יודעים לעשות לילה ובוקר. הבראנץ' הזה הוא הוכחה שאפשר

מקומות רבים כבר נפלו בזה. רצו גם וגם. "בערב נהיה ערב ובבוקר נחליף אופי". נתנו לאנשים להיכנס ולהריח את הלילה, ונותרו לבסוף לא עם זה ולא עם זה.

חגיגת בראנץ' שכבר בקושי רואים בתוך תל אביב
ארוחת בוקר שכבר לא רואים כאן, במקום שכבר לא רואים כאן

אחרים הביטו מהצד, למדו והעדיפו, בצדק מבחינתם, לסגור דלתות כשהשמש מתחילה את המשמרת. עדיף ככה, הם אמרו, מאשר האלטרנטיבה שהיא חשיפה עצמית בפני קהל המתעוררים.

עיר של לילה, עיר של יום, ומעט מאוד מתווכים שיודעים מתי הכי נכון לחצות את הגבול, ובעיקר איפה.

בנורדר, למשל.

בר האוכל החדש יחסית על דיזנגוף-נורדאו הצליח להחיות פינה שאולי לא הייתה מקוללת, אבל בהחלט הייתה זקוקה לברכות. חלק ממסע החיפוש העצמי שלה, אגב, היה המעבר המחוספס מבר שכונתי בצפון הישן, לבית קפה שכונתי באותו צפון ישן בדיוק. בדרך, כפי שכבר הבנתם, היא איבדה גם את הקהל הראשון, וגם את הקהל השני, ובעיקר את הדרך, ואת עצמה.

אנשי נורדר, לעומת זאת, התחילו לאט יותר, שקול ומחושב. אני עדיין זוכר איך בשבועות הפתיחה אמר לי אחד מהם "לבוא ולבחון אותם עוד חודשיים" ולשים לב אם הם אכן משתפרים. יצאתי אז בתחושה רעננה יחסית של מקומות שיודעים שלא הכול יבוא עליהם, ואליהם, ביום הראשון, ושדרושות קצת שאיפות ונשיפות.

חזרתי אחרי חודשיים. השתפרו. עכשיו הגיע גם הבראנץ'.

העיצוב המקסים - חלונות גדולים ושקופים לרחוב, מרפסת גבוהה ונושמת לשדרה, מנורות צהובות-כתומות ומספיק אופי בשביל לא להידרש לטרנדים - מצליח לעמוד יפה במבחן הראשון, שהוא כאמור מקום של חושך שכיף להיות בו גם באור.

את כל השאר עושה מאוורר נעים ויעיל, שירות יעיל ונעים, ואיזשהו שאנסון מודרני שמתנגן ברקע, דוחף אותך לשאזם ואז דוחף אותך חזק יותר ליהנות בלי לדעת. עד עכשיו אני לא יודע איזה ומה זה היה, ועד עכשיו אני זוכר שנהניתי. תשפטו אתם מה עדיף.

התפריט של ליאור כהן גדול מספיק בשביל לתת משהו לכולם, אבל מסודר טוב ובהיר כדי שלא תרכיבו לעצמכם בראנץ' פרוע מדי.

הבר המצוין מערבב שישה קוקטיילי בוקר יעודיים וגם כל קלאסיקה און-דימנד אחרת, אבל אין צורך להתחכם. "דה נורדר" (אפרול ולילט רוזה עם קצת טימין וטוניק ים-תיכון, 42 שקלים), ואז "אפרול נורדר" (עם זעפרן, אשכוליות וטוניק, 42 שקלים), ואז אולי "אירופיאן" (על בסיס ג'ין וצינזאנו רוסו, באותו מחיר) - ואתם מוכנים להתחיל לאכול.

זה מתחיל ב"סיידים", אולי המילה היחידה שלא מפתה כלל בתפריט, וממשיך בשיטת תמחור מעט מצחיקה לקטגוריה של 3 ב-49 שקלים ו-5 ב-82 שקלים (הדיל הראשון יוצא 16.3 שקלים ל"סייד", השני 16.4. נשבע, חישבתי פעמיים), אבל משם אתם מסודרים, וסביר שלא תיפלו באף בחירה (מה גם שהבחירה הכי טובה כאן, בטח לשולחנות גדולים, היא פשוט לקחת הכול).

החלקה הזאת כוללת סלט ביצים ובוטרגה סמיך, חריפים, כבד קצוץ עם קריספי בצל, לאבנה מעושנת נהדרת, ארטישוק מטוגן עם לאבנה וסחוג, פלפלי פדרון עם גבינת פנחס וליים, חצילים עם חומץ אורז, דג כבוש ושמנוני עם שמנת חמוצה וגם צלוחית תפוחי אדמה מטוגנים עם איולי מעושן שכדאי לבנות עליה כבר מזללה שלמה.

המנות "הרציניות" יותר מתחילות מהר, עם נקניקים ועלי חזרת, ומגבירות כמובן עם צמד ברוסקטות גדולות, אחת עם ריקוטה-תותים-דבש-זעתר (44 שקלים) ואחרת עם ריבת ותים, גבינת ברי חמה וגלים גבוהים של ברזאולה (46 שקלים), במה שמתחיל ככריך פתוח וליברלי, ומסתיים ב"אין כיבודים" מהדהד.

לבד מאלה, יש גם אופציות ירקות דוגמת סלט שוק או ברוקומיני, וגם קרעים אימתניים של חסת ליטל ג'אם שכוסו בפקורינו ובאגוזי מקדמיה (59 שקלים), מולים בציר דגים או שרימפס מטוגן, אנשובי וסשימי, ועוד לא הגענו לקלאסיקות המיידיות.

אלה, די בבירור ומתוך סקר בלתי רשמי אך מאוד מקיף של כלל השולחנות, כוללות בורקס עם פורל קונפי (ושמנת-תרד ועגבניות, 59 שקלים) שגורם לך לשכוח באחת את כל חרדות הפירורים בעולם, להיט ערב שהתעורר יקציה טבעית בדמות לחמניית חלב עם קרונביף, איולי דאשי וביצת עין (54 שקלים), אותו בריוש נהדר, בגירסה פתוחה ורחבה יותר, ועם מקושקשת רכה, גבינת שמנת וגוואקמולי (49 שקלים) וגם אחד בריושינו עם ביצה עלומה, תבשיל תרד ערבי והולנדייז תירס (52 שקלים). בבירור הגזמה פחמימתית, בבירור הגזמה פחמימתית מוצדקת.

רביעיית קינוחים סוגרת את כל זה במין קשר מתנות מפתה מפסיק בשביל להגזים עוד קצת, ורופף מספיק מבחינת ריסונים. מדובר בגלידת שקדים עם קראמבל שמן זית ואוכמניות (36 שקלים), בעוגת גזר, בעוגת גבינה באסקית שזכורה לטוב מהחשיכה (אם כי לא לגמרי באסקית, אם אתם בעניין של התקטטנויות) וגם בפנקוטה לאבנה עם קראמבל יוגורט וכל מיני ענייני תותים (32 שקלים) שהיא סוף קליל ונורמטיבי, וגם יפה להפליא, להיעדר הנורמטיביות של הארוחה כולה.

ביציאה החוצה, ניכר שהרחוב מתעורר, ואיתו השדרה, ואיתם השכונה כולה - תמהיל ישן-חדש של תל-אביביות שיודעת להרים וגם להפיל, לשמור אמונים וגם להתעלם. כל מה שהיא רוצה, בתמציתיות מקיפה לחלוטין, הוא גם וגם. כמו מעט מאוד מקומות שיודעים לעשות את זה, כמו בנורדר.

נורדר, דיזנגוף 245, תל אביב, ברנץ' סוף שבוע בשישי ושבת, 10:00-16:00, 073-331-9417