לפני מספר שנים ביקרתי בבודפשט. כל מי שהיה בעיר הזאת יודע שאין כמעט דרך להתאכזב ממנה. היה אמצע יוני, תפסו אותנו כמה ימים של חום עז, כזה שעדיין לא חוויתי באירופה, ועם השרב נחשפנו שוב לסימן ההיכר של רוב המדינות ביבשת - מדיניות ה"אין מזגנים". אתה נכנס לבית קפה, מתיישב ומרגיש את נחילי הזיעה מתחילים לתקוף אט אט. בצר לנו, ברוב המקרים פשוט לקחנו לדרך.
לכל הטורים של "רוזי הטועם"
מדוע נזכרתי בסיפור הזה? בגלל הביקור ב"שניצל פוינט" בתל אביב. אמצע אוגוסט - ואין מזגן. אנשים, מה נסגר איתכם?
שניצל פוינט ברחוב אבן גבירול הוא אחד משני סניפים שהוקמו בשנים האחרונות בתל אביב (השני ביד חרוצים). המקום מתמחה, כפי שניתן לשער, בהכנת שניצלים. הוא קטן ולא פומפוזי, לא מנקר עיניים אבל כן מזמין. יש בו מקומות ישיבה בחוץ וניתן לשבת גם בפנים. כפי שכבר הבנתם, האופציה השנייה לא נלקחה בחשבון. ליבי עם העובדים.
אבל אנחנו פה בשביל לדבר על אוכל. התפריט לא רע בכלל. מלבד שניצלים תוכלו למצוא גם אסאדו בלחמניה, חזה עוף, המבורגר, קבבונים וגם שניצל טופו לטבעונים, יחד עם תוספות צד, וכל זאת בבגט, בפיתה או בצלחת. בשניצליה התנהג כשניצלאי, לא? ובכן, הפעם הראשונה שלי הייתה סולידית - אחרי התלבטויות לא מעטות הלכתי על חזה עוף בצלחת יחד עם טבעות בצל בצד (64 שקל).
אני לא באמת יודע מדוע הזמנתי דווקא חזה עוף. אחרי הכול, לא מדובר במאכל הכי מגרה בעולם. חבר פעם אמר לי משפט נכון: "אין דבר מדכא יותר מלבוא הביתה ולראות חזה עוף מפשיר על השיש". זה מדויק, משום שחזה עוף הוא סיכון גדול, ואם הוא לא מתובל היטב הוא עשוי לשעמם למוות.
למרבה השמחה, חזה העוף של שניצל פוינט לא נמנה עם ממלכת השעמום. הוא מתובל באופן מדויק, התחושה בפה שמחה, התבלינים מורגשים אבל לא דומיננטיים מדי. בסך הכול זו הייתה מנה יפה מאוד. טבעות הבצל היו גנריות, כמעט כמו כל טבעות בצל שמגישים בכל מקום בעולם. מבחינתי זה עשה את העבודה. ישבתי בחוץ, עד סוף הארוחה הזעתי כהוגן, אבל היה טעים.
ועדיין, המקום הזה מגיש שניצל, ומה תעשו אם אכתוב על שניצליה בלי לטעום את השניצל שלה? והרי זהו דבר שמצדיק ועדת חקירה. ניגשתי בפעם השנייה, הפעם בידיעה ברורה שזה יהיה לקחת, ועשיתי את זה בגדול - שניצל "סולידי" בחלה עבור מור, חבר לעבודה (45 שקלים) וגרנד צ'יקן עבור אשתי ועבורי (47 שקלים למנה). כאן המקום להסביר שגרנד צ'יקן הוא שניצל עבה יותר עם ציפוי קריספי במיוחד, ושהחלה מייקרת את המנה ב-3 שקלים יותר מפיתה (אבל זה שווה את המחיר).
איך היה? התשובה מורכבת. נתחיל במור, שאמר "אני מכיר את שניצל פוינט. הם לא בטופ 5 אבל טעימים. האם אחזור לשם? בהחלט כן". אני חשבתי שהגרנד צ'יקן קצת יבש מדי, ואילו אשתי הייתה פסקנית בקטע מפתיע כשקבעה - "אחד הטעימים". על דבר אחד כולנו הסכמנו: כל המרכיבים - מהחלה דרך השניצל ועד התוספות - היו טריים מאוד.
אז כמ"א יצא?
היה חם, ללא ספק, ואף על פי שבמדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות) חום הוא לא פרמטר, אי אפשר להתעלם מחוסר ההתחשבות של שניצל פוינט בלקוחות. אם בפעם הראשונה עוד היה מקום לספק, בשנייה כבר הבנתי ששם פשוט אין מזגן, מה שגורם לכך שהאופציה היחידה תהיה הזמנת טייק-אוויי או משלוח.
המחיר בסדר. אולי קצת יותר גבוה ממקומות אחרים, אבל לא באופן דרמטי. אשר לאוכל, בכללותו הוא היה טעים עד טעים מאוד. נכון שבשניצל קשה בדרך כלל לטעות, אבל גם את הפשוט צריך לדעת לעשות, ושם עושים את זה טוב. שניצל פוינט אולי לא מחדשים יותר מדי, אבל את מה שכבר קיים הם משמרים וזו נקודה חשובה לזכותם. 8, שייתכן שבסתיו יהפוך ל-8.5 בואך 9.
רק תפעילו כבר מזגן, חבר'ה.
שניצל פוינט. אבן גבירול 107, תל אביב