אפתח בווידוי: שכשמתחשק לי דרינק אני הולכת קודם כל על יין, אולי בירה. ואם אני רוצה משהו חזק יותר אז ויסקי. ובכל זאת, באירועים מיוחדים, חגיגיים וברגעים שממש בא לי לעוף על עצמי, אני אלך על וודקה. צ'ייסר קטן ואז משהו עם קצת סודה ולימון או אפילו כבסיס לקוקטייל.
וודקה היא משקה משמח או כזה שעושה שמח, ואם היא איכותית באמת ויש לה טעם מעודן אז בכלל אני יכולה לשתות ממנה עוד ועוד.
פורים מבחינתי הוא חג בעייתי, כי הוא מחייב להיות בו שמחים גם כשפחות שמח מסביב. לכן אין מנוס אלא למלא את מצוות עד לא ידע בצורה הטובה ביותר. לכן התייעצתי עם חברים איזה בקבוק להביא לצ'ייסרים של לפני ולקוקטיילים של אחרי, והפור נפל על בלוודר.
אצלנו בחבורה לא מאמינים בסתם לדפוק את הראש, אלא מקפידים שכל דרינק יהיה איכותי וטעים, ושיאפשר לנו בלי הפסקה, אחרי הכול, מדובר במצווה.
בלוודר היא וודקה סופר פרימיום שנקראת על שם ארמון בלוודר בוורשה, פולין. משמעות השם בפולנית מדוברת היא: "המקום ממנו נראה יופי", יופי של שם לא?
הארמון עצמו, מאויר על כל בקבוק מה שהופך אותה לתכשיט בארון המשקאות.
בשדה השיפון
עכשיו, בואו נעזוב לרגע את הקנקן המעוצב ונראה מה יש בו. בלוודר נולדה בעיירה פולנית קטנה בערבות מאזוביה (איפה שהוא ממערב לוורשה), היא מיוצרת במזקקה ותיקה בשם POLMOS לפי מסורת בת 600 שנה בקירוב, עשויה מ- 100% שיפון, מים, וזהו!
כמו כן, תהליך הייצור הידני שלה עובר ארבעה שלבים שמטרתם להגיע למידת השקיפות והפריכות או בפשטות מה שאני קוראת לו: "החלק הזה שיורד בגרון".
יש לי חבר שאומר שוודקה צריך לשתות כמו שהיא, רק עם קרח. ואם היא אירופאית ויוקרתית אז חבל לערבב את הטעם שלה "עם כל מיני שטויות".
למי שכמוני מעדיפה את הוודקה בקוקטיילים אני ממליצה לשלב אותה בבלאדי מרי ביתי חזק או וודקה מרטיני. נכון, מדובר במשקה בעל 40% אלכוהול, אבל היי, כמה פעמים בשנה אחנו חוגגים פורים?