החצי המלא של הגביע: מה נשתה בערב גמר ליגת האלופות

גילוי נאות: גם אלה שלא מתעניינים בכדורגל ובגמר ליגת האלופות שישודר במוצ"ש (1.6, 22:00) מוזמנים להמשיך לקרוא. הטקסט מכיל אלכוהול בלבד.

גמר ליגת האלופות מתקיים השנה בין ריאל מדריד הספרדית לבין בורוסיה דורטמונד הגרמנית, ונראה שהוא מעניין רק את האוהדים השרופים שלהן. אני לא יודעת אם זו המלחמה שגרמה לכולנו להיות קצת קהי חושים, או שזו רק העייפות מכדורגל.

כך או כך, מפגש חברים יתקיים לרגל הגמר, אבל נראה לי שרוב מה שנעשה בו זה לשתות ולהתבכיין על המצב.

בניגוד לאירועים כמו המונדיאל או היורו (שמגיע בעוד שבועיים), בו משתתפות נבחרות מדינה, קצת יותר קשה להרכיב תפריט אלכוהולי שמתייחס לערים.

היות ומצפים ממני ליצירתיות, ניסיתי להרכיב תפריט שתייה שיתכתב עם מה ששותים במדריד ומה ששותים בדורטמונד. כזה שיתאים גם לשתייני יין וגם לשתייני בירה, ועל הדרך יתרום גם לתעשייה הישראלית. כי אם לא נגיע לגמר ליגת האלופות אף פעם, לפחות שתהיה לנו נציגות אלכוהולית.

נתחיל במדריד, אולי אחת הערים האהובות עליי בעולם מבחינה קולינרית, אלכוהולית, אנושית ומה לא. אני שמה בצד רגע את הרגשות שיש לי כלפי הספרדים בחודשים האחרונים, ומנסה להתמקד בעיקר: יש להם יין משובח.

ריברה דל דוארו הוא אחד מאזורי היין המעניינים בספרד, שנמצא במרחק נסיעה ממדריד. אחד הזנים הנפוצים באזור הוא טמפרניו, הזן המלכותי של ספרד שאם אתם חובבי ריוחה אתם בוודאי מכירים. אני מודה שלקח לי קצת זמן לאהוב אותו, אבל כמו כל קשר שמחזיק מעמד לאורך זמן לפעמים דברים צריכים להתחיל לאט.

יש המון יינות ספרדיים מהאזור הזה, אבל כדי לחזק בימים אלה את התעשייה המקומית, מצאתי טמפרניו מסדרת גמלא של יקב רמת הגולן, שנכנס מיד לתפריט.

בגזרת הבירה, בכל זאת זה ערב כדורגל, ובגלל ששוק סאן מיגל במדריד הוא ממש כייפי, הלכתי גם על שישיית סאן מיגל שטעימה בכל מצב. בגזרת שחקן החיזוק הישראלי אני תמיד הולכת על הבירות של מבשלת אלכסנדר, בלונד או חיטה, תלוי בהעדפת הנוכחים.

דורטמונד למי שלא יודע, היא לא רק בירת הכדורגל הגרמני (יש לה את האצטדיון היפה בעולם. באחריות) אלא היא גם בירת הבירה של המחוז, ולחובבי הז'אנר היא פשוט גן עדן.

אני לא שתיינית בירה מדופלמת ומספיקה לי שישייה של קרומבאכר פילס על השולחן. בירה גרמנית שתמיד כייף לשתות.

כדי שיהיה סופר קלאסיקו גרמני שיתאים גם לחיך שלי התארגנתי על הריזלינג המיובא הכי שווה שכדאי לכם להכיר הקיץ: 'אורבן ריזלינג' של ניק וויס.

ריזלינג גרמני קלאסי, חצי יבש, שמבחינתי יכול להחליף את בקבוק המים טו גו שלי עד סוף אוגוסט.