בפורטוגל קוראים לו 'טינטו רוריז', בספרד הוא זוכה לכינויים רבים כמו: 'טינטה דל פאיס', 'דינטה דל טורו', 'טינטו פינו' ו-'סנסיבל' אך ברוב העולם הוא מוכר בשם טמפרניו. לא סתם זכה הזן הספרדי, השחור בשמו שנגזר מהמילה הספרדית טמפרנו Temprano "מוקדם", הוא מבשיל מוקדם וזקוק לתקופת הבשלה ארוכה על מנת להגיע לשיא איכותו.
שנים ארוכות הוא הולך יד ביד עם אזור היין הספרדי המוכר והאיכותי ריוחה. באזורי הגידול הקרים של ריוחה הוא זוכה לתנאי אקלים קרים המספקים לו בדיוק את הזמן הנחוץ לו על מנת לפתח מנעד ריחות וטעמים מורכבים ומאפשרים לו, מאוחר יותר, להפוך ליין ולהמשיך להתיישן לאורך זמן בחבית עץ ולאחר מכן בבקבוק. אפשר לייצר ממנו יינות צעירים, פירותיים ויומיומיים, יינות מורכבים שיודעים להתיישן עשרות שנים, הוא מסוגל לבצע הופעת יחיד ביין זני או להיות מרכיב אחד מתוך בלנד עם עוד מספר זני ענבים.
אל תפספס
וורסטילי כמו קברנה סוביניון
יש הטוענים שהוא קברנה סוביניון ספרדי בזכות הוורסטיליות הזאת אך בניגוד לקברנה סוביניון שהפך מזן צרפתי מקומי לזן בינלאומי הנטוע בכל מדינת יין בעולם, טמפרניו נשאר בעיקר בתחומי ספרד ופורטוגל ומלבד כמה ניסיונות נטיעה בארגנטינה ומספר יצרני יין באוסטרליה לא הצליח לצאת באופן משמעותי מגבולות חצי האי האיברי. גם אצלנו בישראל היו בעבר ניסיונות מעטים לגדל טמפרניו אך התוצאות לא ממש הצדיקו את המאמץ, אולי מפני שהכרמים ניטעו באזורי גידול חמים מידי שאינם מתאימים להפקת פרי איכותי.
מתוך הבנה שברמת הגולן מתקיימים תנאי אקלים ושטח ייחודיים, כבר בשנת 2007 נטע יקב רמת הגולן כרם טמפרניו במרכזה של הרמה כחלק ממסע חקירת זני ענבים אותו החל כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. שם, במרכז רמת הגולן זוכה הטמפרניו במספיק שעות שמש ומנות קור הדרושות לו על מנת להאריך את תקופת ההבשלה וביקב מיצרים ממנו יין זני מסדרת גמלא.
יקב רמת הגולן, גמלא, טמפרניו 2018
צבע אדום כהה מרוכז עם ריחות דובדבנים שחורים, אוכמניות ושזיפים, מעט עישון, טבק, שוקולד ועור, עדות להתיישנות היין בחביות עץ אלון במשך 12 חודשים. בפה יש לו חומצה טובה ומעט מרירות שמוסיפה מורכבות וטאנינים נוכחים ובשלים. יין של סתיו ישראלי, ילך טוב עם חמין של שבת (כן, כן, על הבוקר). המחיר: 70 ₪
נכון שטמפרניו עדיין לא לגמרי הכריז על עלייה ויש מעט אזורים קרירים במדינתנו הקטנה בהם הוא ימצא קרקע נוחה לגידול, אך יקב רמת הגולן מוכיח לנו שוב שבהרבה מאמץ, השקעה, סבלנות וסקרנות אפשר לגדל כאן זני ענבים ממקומות שונים בעולם ואף להפיק מהם יינות טובים שכיף לשתות בקיץ, בסתיו, בחורף ובאביב הישראלי.