צמיחה טכנולוגית: יין טוב מתחיל בהיי-טק

הכרמים של יקב רמת הגולן, מוכרים בישראל ובעולם כאיכותיים במיוחד, הודות לתנאי האקלים והקרקע הייחודיים. עם זאת, השליטה באיכות הפרי, במאות חלקות ותת-חלקות כרם, היא אתגר משמעותי עבור הכורמים והייננים. כאן נכנסות לתמונה המערכות הטכנולוגיות.

היקב מפעיל מערכות שמשפרות את האיכות בכרמים על ידי מעקב מתמיד אחר פרמטרים שונים בכל חלקה וחלקה. הנתונים הנאספים, משמשים ככלי חיוני לקבלת החלטות במהלך השנה ובעת הבציר.

כדי לשמוע קצת על ההיי-טק בכרמים, פניתי אל יהודה מוריסון, יינן ואגרונום, שמנהל המחלקה לגידול יין ביקב. לא היה קל לתפוס אותו "העבודה מאוד לחוצה כי זו תקופת שיא הצימוח והתפקיד מחייב אותי להיות בלחץ תמידי" אומר מוריסון, אבל מצאנו זמן.

"איך אתם עובדים ביקב ובכרמים בתקופה הזו?" שאלתי, כי אי אפשר שלא, "אנחנו עובדים כרגיל ופועלים לפי הנחיות פיקוד העורף." אמר יהודה. "מכיוון שאנחנו בשטח פתוח אין לנו מרחבים מוגנים וזה גם לא רלוונטי בשטחים כאלה, כי הבום מגיע לרוב לפני האזעקות. אם יש צורך אנחנו תופסים מחסה ונשכבים בשטח. בגולן זה לא יומיומי, אם כי התדירות עולה."

"בגליל זה הרבה יותר מורכב כי יש שטחים שיושבים ממש על הגבול עם לבנון ויש גם נזק מנפילות בכרמים. בגדול, אני לא חושב על זה יותר מדי, וכולנו עושים את העבודה שלנו בצורה הכי טובה ויציבה שאפשר. אם נחשוב על זה יותר מדי זה יהפוך להיות הכל וישפיע על העבודה".

"השלב הראשון בייצור יין אלה הכרמים ויש שם הרבה עבודה. הכלים הטכנולוגיים עוזרים לנהל סיכונים לקבל החלטות ולהביא לידי ביטוי את היכולת של הכרמים ואת מה שיש להם להציע."

"למשל, בתור חקלאים אנחנו מבינים את הבסיס, יודעים שמים, שמש וחום זה דשן טבעי, וההזנה בטבע יכולה להיות מהם. עם זאת, כדי לחפש את הביטוי של המקום, אנחנו רוצים להגיע להבשלה פנולית הכי טובה שאפשר ולדעת איפה אנחנו נמצאים בכל שלב ושלב ברמה הפיזיולוגית של הגפן."

"לכן צריך למדוד את צריכת המים של הגפן, ואם יש צורך, להבין מתי לתת לה מים וכמה לתת. הרבה מאוד מהכלים הטכנולוגיים בכרם נוגעים לעניין המים".

"כדי להביא את מקסימום היכולת של הכרמים וחומר הגלם אנחנו רוצים להבין את הכרם ועושים תהליכים שיביאו למינימום התערבות בכרמים. לוקחים החלטות אסטרטגיות כדי לעזור לגפן להיות עצמאית ואיכותית, שתדע איך להתקיים בתוך האקלים הייחודי של רמת הגולן, לקבל את המים שלה, לשלוח שורשים עמוקים לקרקע ולא להזדקק יותר מדי להתערבות שלנו."

"השאיפה שלנו היא להגיע למקסימום איזון אקולוגי בכרמים. ברור שיש גם מעורבות אנושית, אבל אנחנו רוצים להתערב הכי פחות שאפשר. זה אומר שצריך לקחת החלטות מתי לא להתערב וצריך כלים שיעזרו לנו להבין את זה, מעבר לתחושות בטן של הכורמים, וכך לקבל החלטות מתי להגיב וכמה".

"לדוגמא, אנחנו לא מדשנים את הכרמים, אלא מסתמכים על מה שיש בקרקע, העלים, העשביה, המערך הטבעי של הכרם שתומך בצרכי הגפן. זה לא אומר שאנחנו לא עוקבים אחר התהליך. יש לנו כלי שמודד את מצב החמצן בעלה, כי זה חשוב לצימוח, וזה אחד האינדיקטורים שנותנים הסתכלות על המצב הבריאותי של הגפן. המעקב נעשה לאורך זמן ואז מחליטים במקומות ספציפיים להגיב."

"האידיאל הוא לא להשקות בכלל, לקבל את גשמי החורף ושהגפן תתקיים ללא התערבות עד סוף בציר. מכיוון שזה לא תמיד עובד בהכרח בכל חלקה, צריך לדעת מתי ואיך להגיב בחלקות מסוימות ואת זה לומדים מהמעקב אחר כמות המים".

"יש לנו בלוקי גבס שנועדו למדידת לחות הקרקע. לעתים אנחנו מודדים עד עומק של למעלה משני מטר כדי לראות את קצב ההתייבשות של הקרקע, ואז, ברגע שהכול מתייבש, אנחנו יודעים מתי ואיך להגיב."

"זה רק אחד מהכלים, ואנחנו מסתמכים על כמה כלים יחדיו בו זמנית. יש כלי שמודד את כמות המים שעוברת בגפן בכל יום ויום וזה נותן אינדיקציה של בריאות צינורות ההולכה של הגפן. מודדים את הסטרס של הגפן ואת שחרור המים מהצינורות ועד שהם יוצאים מהעלה."

"כמו כן, אנחנו מודדים נתונים כמו טמפרטורה, רוח ועוד תנאי טבע ומקבלים נתון משוקלל שמגלה בכמה מים הגפן משתמשת ביחס לגודלה. וכך גם מודדים את כמות המים על הקרקע, ומחברים את זה עם הסתכלות הכורמים. הכל בהתאם ליעדים שלנו, כדי להגיע לגפן חסינה ועמידה לתנאים של יובש שבסוף יובילו לפרי איכותי שמייצג את האזור שלנו."

"אנחנו מנסים תמיד כלים חדשים. השימוש בטכנולוגיה נועד להיכנס לתוך השטח עם כלים שיעזרו לקחת החלטות. כיום אנחנו משתמשים ברוב הכלים הקשורים להזנת הגפן ולצריכת המים של הגפן ומתי להגיב. אלה שני המקומות הכי קריטיים בגידול".

"חשוב מאוד להבין שאנחנו יורדים לרזולוציות ממוקדות בחלקות קטנות בנות 8 ל-12 דונם, ומצמצמים אותן כדי להשיג אחידות בשטח. החלקות ממופות ומקוטלגות ונמצאות במעקב מתמיד של פרמטרים שונים כמו מיפוי מוליכות קרקע, מיפוי צימוח, מצב המים בגפן ועוד."

"אנחנו מבינים שכדי לקבל יין מייצג ואיכותי צריך שתהיה אחידות בשטח. וכדי לעשות את זה יש לנו אפילו יכולת טיפול ממוקדת עד כדי השקיה של אזורים חלשים בתוך החלקה עצמה".

"המידע והנתונים שאנחנו מקבלים מהכלים הטכנולוגיים הכרחיים כדי לקבל החלטות נכונות עד כמה שאפשר, כי יש הרבה דברים שעדיין לא ידועים לנו, וזה לפחות מקל על ההחלטה."

"מבחינתנו רצוי שהגפן תהיה הכי עצמאית וחסינה שאפשר, כדי להפחית את המעורבות שלנו, ואם אנחנו מגיבים הרי שזה נעשה בצורה מדויקת ונכונה ובזמן." .

"כביכול יש פה גם פן כלכלי, חיסכון במים ובדשנים, אך מצד שני המעקב מאוד אינטנסיבי, דורש כוח אדם, אנשי מקצוע, ומבחינתנו הדיוק שווה איכות. חשוב לנו ללמוד את השטח שלנו ולהבין איך לעבוד בכל שטח ושטח. ואנחנו בחיפוש אחר כלים שיעזרו לנו לפתור עוד ועוד סוגיות."

"הכוונה להגיע למצב שבו גם הסביבה משופרת ומחוזקת וגם היין עצמו איכותי ומדויק ומייצג את האזור שממנו הגיע. לא סתם אנחנו מתמקדים באזורים המיוחדים שלנו, בגולן ובגליל עם המאפיינים שלהם. אם נעשה יין גנרי אז מה עשינו בזה?"

"אני מאוד מתגעגע, אך כרגע עם העומס שלי, מאז שהתחלתי לנהל את המחלקה לגידול יין אין לי זמן לזה. אולי בעתיד."