קומבינה חלודה

על בחור סקוטי חביב שניסה לדפוק את השיטה והמציא בעל כורחו קוקטייל ששמו נודע למרחקים. מהו מקורו של המשקה האלכוהולי "ראסטי נייל" ואיך תכינו אותו בבית

גיא גיסר
25/03/2003

כל שוחר ברים אמיתי וכל ברמן מתחיל מכיר את הקוקטייל "ראסטי נייל". המשקה הוא כלי עזר מצוין לכל מי שרוצה לשתות וויסקי אך עדיין לא התרגל לטעם הגס והמחוספס שלו. שתיינים אדוקים יעידו שהפעם הראשונה בה לגמו וויסקי הייתה טראומטית, מצד אחד מדובר בוויסקי, מהמשקאות היותר מכובדים שקיימים, ומצד שני הטעם - אוי הטעם, לא ממש זה... הרגשת חנק וחריפות על גבול שריפה בלשון זה לא ממש זה. אבל אף אחד לא נולד עם בקבוק וויסקי ביד אז למה לא להרגיל את עצמנו לטעם עם ראסטי נייל? הרבה יותר נעים וקליל בחלל הפה. את הקוקטייל מכינים משני מרכיבים: וויסקי סקוטי ודרמבוי.
השם דרמבוי בא מהשפה הגאלית an dram buidheach (המשקה המספק) והוא בעצם ליקר סקוטי איכותי על בסיס וויסקי בתוספת דבש ועשבי תיבול סודיים,40% אלכוהול. טעמו מתקתק ומלטף, אך בעל עוצמה. כשמערבבים מנה של וויסקי סקוטי עם חצי מנה דרמבוי, המתקתקות של הדרמבוי מעדנת את טעמו הדומיננטי של הוויסקי ומקבלים "ראסטי נייל".

עוד בוואלה!

חג בריא כל כך? 8 טיפים שיבטיחו לילדים שלכם חופשת חנוכה מאוזנת יותר

בשיתוף סטארקיסט

סיפורו של ג'ון אסדייל

ההסבר על מקור השם טמון אי-שם בשנות הארבעים בכפר סקוטי קטן בשם קרמונוק (Carmunnock) שם חי לו בחור קשה יום בשם ג'ון אסדייל . כמו כל סקוטי אמיתי, מדי יום אחרי העבודה, היה אסדייל נפגש עם החבר'ה בפאב המקומי ומטביע את יגונו בכוסית וויסקי. אבל כשם שהשתייה האירה את חייו האפורים כך היא גם עשתה לו חור בכיס. אסדייל, שגילה חסכנות סקוטית מצויה, החליט לדפוק את השיטה ולרקוח וויסקי בכוחות עצמו. הוא קנה את כל המרכיבים הדרושים (שעורה, שמרים, דוד זיקוק) הנביט, התסיס, וזיקק עד שהגיע לוויסקי המוכן ליישון בחבית עץ. את החבית, שהכילה 50 ליטרים, בנה מקורות של עץ אלון ושם בתוכה את הוויסקי הביתי. אסדייל לא חיפף וחיכה שלוש שנים תמימות שהן מינימום זמן היישון הדרוש על מנת שהוויסקי ייקרא "סקוטש".

משחלפו שלוש השנים, הזמין מר אסדייל את גברברי הכפר ללגימת פתיחה, אחרי נאום קצר תקע ברז קטן בתחתית החבית ומזג מהוויסקי. "Slainte" (לחיים בעגה הסקוטית) שאגו כולם ולגמו מן הכוסות.
ממראה פרצופם המעוקם של הנוכחים ניתן היה להבין שמשהו לא כשורה, טעם דלוח של חלודה עלה בפיהם. אבל אדם כג'ון אסדייל לא ייתן לפדיחה כזו להכשילו, הוא השקיע את נשמתו וכיסו בפרוייקט הזה, ונשארו לו עוד 49 ליטרים שהוא לא התכוון לבזבז סתם כך. אסדייל החליט לנסות לערבב משקה נוסף עם הוויסקי העכור. הוא וחבריו ניסו למצוא את השילוב האולטימטיבי (עד לערבוב עם לימונדה הם הגיעו) ולבסוף גילו את הדרמבוי והפלא ופלא-השילוב היה סביר! שמח וטוב לב ערבב אסדייל מדי יום את הדרמבוי עם הוויסקי ונהנה, גם מהטעם וגם מכך שהצליח לדפוק את השיטה. דבר אחד עדיין הטריד אותו: הוא לא הצליח להבין מה גרם לוויסקי שלו להיות כל כך לא מוצלח. כעבור חצי שנה, משהרגיש כי החבית מתרוקנת, קרא שוב לחבריו לדרינק אחרון של כבוד, הוא מזג את הדרמבוי, הוסיף לכוסות את טיפות הוויסקי האחרונות והם שתו לחיים. משסיימו החליטו לפרק את החבית, לשרוף אותה ולשכוח מהחוויה ההזויה.
לאחר מכת הגרזן הראשונה החבית נחצתה לשניים ובתוכה התגלה מסמר חלוד שאסדייל כנראה שכח בפנים בזמן שבנה את החבית...

ראסטי נייל - מתכון

ולפני שנפנה לערבוב עצמאי להלן מספר הבהרות לגבי כמויות ומידות כשבאלכוהול עסקינן:

מנה באלכוהול=40cc=כוס טקילה=שוט

כל בעל בר שעיניו בראשו דורש מהברמנים שלו למדוד כל מנת אלכוהול בשוט, וכל ברמן נורמלי לא עושה את זה ומעדיף מזיגה חופשית לכוס או לשייקר. אבל על מנת שהקוקטיילים ייצאו טוב ובמינון נכון (למשל במקרה של הראסטי נייל שהדרמבוי לא ישתלט על המשקה), רצוי כן למדוד את המנות ואז, אם רוצים, להוסיף כמות שווה מכל דבר.

ראסטי נייל

מצרכים:
60 cc וויסקי סקוטי
30 cc דרמבוי
2 קוביות קרח

אופן ההכנה:
מוזגים לכוס אולד-פאשן (כוס וויסקי) את הוויסקי והדרמבוי, לאחר מכן מוסיפים את הקרח, מערבבים מעט ושותים.
לחיים!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully