בדיוק ברגע שבו נפגשנו בתל אביב כדי לצאת לשדרות, קיבלנו תזכורת לכך שגם אחרי יותר מ-15 חודשי לחימה, המצב באזור העוטף הוא מעט מורכב, בלשון המעטה, עם מטח ששוגר אל עבר העיר שהייתה לסמל.
זה כמובן לא הרתיע אותנו מלקפוץ דרומה, הפעם ממוקדי משימה: לבנות תפריט קוקטיילים חדש לפאב "רסק" ולתת כמה טיפים לפיצרייה הסמוכה, שממנה מגיעות פיצות נפלאות (גם) אל יושבי הפאב.
תכף נעבור לתכל'ס - כולל קוקטייל ישראלי חדש, על טהרת המרכיבים המקומיים, שהמציאה המיקסולוגית ריי ווייט, אבל קודם כל קצת על התחושות שלנו, חברי "סנהדרינק" שנרתמו לפרויקט המקסים "לגימה של שקמה", שיתוף בין חברת CBC ישראל ו-וואלה, שמטרתו סיוע לפאבים ביישובי העוטף, כדי שלא רק החיים באזור יחזרו למסלולם, אלא גם שמחת החיים.
הפרויקט הזה הפגיש אותנו עם מושבניקים, קיבוצניקים ועירוניים, אבל בפאב "רסק" בשדרות, שאותו מנהלים ביחד עידן ואלה - הוא מאשדוד במקור ומחזיק בשני מקומות בשדרות, והיא בוגרת מכללת ספיר שהחליטה להשתקע בעוטף והפכה לשותפתו, גילינו משהו מיוחד.
זו לא רק האווירה הנעימה והאישיות הכובשת של אלה ועידן, אלא גם תחושה שכאן יש לעזרה שלנו ערך מוסף למי שהתמודדו עם מציאות עסקית בלתי אפשרית לאורך חודשים ארוכים. בשדרות נאלצו הבעלים להחזיק בכוח את הראש מעל המים, לא רק עת התחוללה הלחימה שהייתה מלווה במטחים כבדים לעבר העיר, אלא גם מתופעות לוואי שלה, כמו התדלדלות אוכלוסיית הסטודנטים במכללת ספיר, שהלומדים בה מהווים חלק חשוב בין קהל המבלים בפאב.
לצערנו בזה לא יכולנו לעזור, אבל בהגדלת מה שיש לפאב ולפיצרייה הסמוכה להציע, דווקא כן.
עוד לפני שנכנסנו אל המטבח ואל מאחורי הבר, התברר שהדבר בדחוף ביותר לבעלי ה"רסק" היה חידוש של מערכת ההגברה. בינינו? צודקים - והרי אין פאב בלי מוזיקה טובה. לכן עוד בטרם התחלנו בעבודה הפעם, בשיתוף והרבה רצון טוב של א.ב נועם אלקטרוניקה, היינו מאושרים לשמוע שירים מתנגנים בחלל, סימן ראשון לאביב אלכוהולי-קולינרי מתקרב...
נתחיל דווקא מהפיצרייה: השף ליאון אלקלעי הוא לא רק חבר ושף ידוע, מחלוצי תכניות הקולינריה בטלוויזיה בישראל, אלא גם מומחה לפיצות, ממייסדי ובעלי רשת הפיצריות "טוני וספה", שבשנים האחרונות הרחיב את עסקיו גם לאירופה.
את ליאון "סגרנו" ליד התנורים עם אנה, כדי שייעץ לה ויעישר אותה בכל הידע שיש לו על פיצות, ובמקרה של ליאון, לא מספיקות כמה שעות, אלא אפשר לפתוח קורס של ממש בתחום, במכללת ספיר...
בעוד ליאון ואנה עמלים על שדרוג תפריט הפיצות, נדרשנו אנחנו לתפריט הקוקטיילים של המקום. הבריף לריי היה פשוט: בני תפריט קוקטיילים שגם מלצר - ולא רק מיקסולוג - יוכל להכין. קל להגיד, קשה יותר לבצע, שכן הקריירה של ריי כוללת שנים רבות של התמקצעות, תחרויות בינלאומיות ובעיקר שעות מרובות מאחורי הבר. איך מעבירים את כל הידע הזה למי שצריך להוציא קוקטייל בין מזיגה של בירה למילוי של צלוחית בוטנים...?
מה שהתחולל בשעות הבאות הזכיר לנו למה אנחנו מעריצים אותה כל כך: ביחד עם אלה היא נכנסה מאחורי הבר והרכיבה תפריט שבמסגרתו לא צריך לחקור או לשקשק יותר מדי, אלא כזה שיתבסס על חומרי גלם שקיימים בפאב, עם טוויסט קטן-גדול של טעמים.
חגיגה ישראלית
לא נחשוף כאן את כל חמשת הקוקטיילים המעולים שריי המציאה, שכללה - ואז הביאה לכדי פשטות... נספר רק שיש בהם כאלה שהם על בסיס ג'ין, וודקה, וויסקי, מזקל ו...בירה.
בספרי הקוקטיילים הקלאסיים תוכלו למצוא כמה קוקטיילים על בסיס בירה, יחד עם זאת - יהיה זה אנדרסטייטמנט לומר שלא מדובר בז'אנר הקוקטיילים הפופולרי ביותר. עכשיו קחו את נקודת המוצא הזאת - ונסו לחבר אותה לבירה בסגנון IPA, כמו הבקבוק הירוק של שקמה.
IPA ראשי תיבות של "אינדיאן פייל אייל", נולדה בכלל מתוך הצורך לשלוח בירה שתחזיק מעמד במסע ימי ארוך, כמו זה שציפה למשלוחים שיצאו מנמלי אנגליה לעבר חיילי האימפריה הבריטית בקולוניות המרוחקות ביותר, כמו למשל הודו (שהעניקה את שמה לסגנון). הפתרון נמצא בדמות כמות גדולה במיוחד של כשות, אותו צמח ממשפחת הקנאביס שניחן בטעם מריר (ולמעשה מעניק לרוב סוגי הבירות המוכרים לנו את טעמן המריר) ובתכונות משמרות.
התוצאה היא בירה נהדרת, אבל גם כזאת ששותי בירה מתחילים יתקשו לחבב מהלגימה הראשונה, בשל המרירות הגבוה שלה. עם השנים התעדן מעט הסגנון - ובמבשלת הקראפט שקמה, הצליחו להביא אותו לכדי שלמות שמאזנת בין המרירות האופיינית לסגנון לצרכי החך העדין של אוהבי בירה בני זמננו.
כלומר, בירה שהיא נפלאה, אבל גם כזאת שמאוד קשה לחשוב עליה כמרכיב מרכזי בקוקטייל... מי שפיצח את האטום (או את הכשות, במקרה הזה) עבורנו, הוא טל חוטינר, איש בעל חוש טעם נדיר כשמדובר במשקאות אלכוהוליים, שהציע לנסות לערבב מריר עם מריר וישראלי עם ישראלי, כלומר את שקמה עם ביטר של מזקקת יוליוס, שמפעיל יובל (ג'וב) הר גיל, בקיבוץ חניתה שבגליל המערבי.
לפני שנמשיך נגיד שגם המזקקה ספגה פגיעות רבות בה ובסביבתה בשל מטחי הטילים מלבנון לעבר יישובי הגליל, כך שגם ליאור נאלץ לעבוד קשה מאוד כדי לשרוד עם המותג האיכותי שלו, בעודו מפונה לאזור המרכז.
אז ריי הלכה לחשוב לרגע, ערבבה בין השניים, הוסיפה כמה תוספות "סודיות" (לא באמת סודיות, אבל מאוד יוצאות דופן) וחזרה עם קוקטייל שאין להגדירו אל כ"יציאה". פשוט לא ייאמן ששני משקאות כל כך דומיננטיים יכולים לייצר שלם שגדול מסך חלקיו, קוקטייל בירה שכולו חגיגה ישראלית!
עד שיושק רשמית תפריט הקוקטיילים החדש של "רסק" בשדרות, אתם יכולים להתנסות בו בפאב. אם הדרינק פתח לכם את התיאבון, אל תביישו להזמין פיצה - ובכל מקרה, כך קבענו עם אלה ועידן - בקרוב נביא את ריי ווייט לשקשק קצת מאוחרי הבר כדי להשיק את התפריט החדש כמו שצריך...