הרגע הזה שבו אתם מכינים מנה חדשה ומגלים שהיא לא רק טעימה, אלא גם שונה מכל מה שטעמתם לפני כן, מעלה מיד שאלה, לפחות אצלי, אם אפשר להגן עליה מבחינה משפטית, כמו על המצאה טכנולוגית.
התשובה היא לפעמים, אבל הדרך לשם מורכבת הרבה יותר ממה שנדמה.
בישראל, כמו ברוב המדינות, ניתן לרשום פטנט על "המצאה" שהיא מוצר או תהליך חדש, מועיל, ובעל התקדמות המצאתית. כלומר, כזה שלא היה ברור מאליו לאדם מיומן בתחום. מתכון נתפס לרוב כרשימת רכיבים והוראות הכנה, מה שקרוב יותר ל"רעיון" או ל"ידע" מאשר להמצאה טכנולוגית, אבל אם הוא כולל אלמנט ייחודי שמייצר ערך חדש - כמו, למשל, תהליך אפייה יוצא דופן, שילוב מפתיע של רכיבים שנותן תוצאה לא צפויה, או פתרון לבעיה מוכרת כמו חיי מדף קצרים - ייתכן שיש מקום לבחון רישום פטנט.
כדי להבין אם אתם באמת הראשונים שחשבו על הרעיון, הצעד הראשון הוא חיפוש "ידע קודם" - כל פרסום, פטנט קיים או מוצר בשוק שמגלם את אותה טכנולוגיה או תהליך. זה אומר לבדוק לא רק ספרי בישול ואתרי מתכונים, אלא גם מאגרי פטנטים בינלאומיים. אם תמצאו משהו זהה או כמעט זהה, הסיכוי לפטנט יקטן מאוד.
השלב הבא הוא בחינת הערך ההמצאתי. אם ניקח לדוגמה סנדביץ', שתי פרוסות לחם עם משהו באמצע - ברור שהרעיון הבסיסי לא יכול להיות מוגן. אבל אם מישהו פיתח שיטת ייצור שבה המילוי נאטם בין שכבות הלחם כך שהוא נשאר טרי ואינו נוזל במשך שבועות, כאן כבר ייתכן שמדובר בפתרון טכנולוגי חדשני שמצדיק פטנט.
כדי לעמוד בתנאים, יש להראות שלמוצר יש תועלת (Utility), שהוא חדש (Novel), ושאינו מובן מאליו (Non-Obvious). בנוסף, נדרשת "חשיפה מלאה" - תיאור מפורט של ההמצאה כך שאחרים יוכלו לשחזר אותה. השלב הזה כבר מעלה דילמה, כי ברגע שהפטנט פורסם, כל העולם יידע בדיוק איך להכין את המנה. היתרון הוא שבמשך 20 שנה (בפטנט "שימושי" - Utility Patent) אף אחד לא יוכל לייצר אותה באופן חוקי בלי רשותכם.
מה עושים אם הרעיון לא עומד בקריטריונים? כאן נכנסת האפשרות של "סוד מסחרי" - שמירה על המתכון בסוד, בדומה למה שעושות קוקה קולה או KFC, למשל. היתרון הוא שההגנה יכולה להימשך לנצח, כל עוד הסוד נשמר. החיסרון? אם מישהו יגלה את השיטה בעצמו, אי אפשר למנוע ממנו להשתמש בה.
לא הכול חייב להישאר במשפחה
אם החלטתם ללכת על פטנט, כדאי לפנות לעורך פטנטים שיבחן את הרעיון ויבצע חיפוש מקצועי. אפשר להתחיל ב"בקשה זמנית" (Provisional Application), מסמך שמקנה שנה של הגנה זמנית, במהלכה תוכלו לשפר, לבדוק היתכנות ולגבש אסטרטגיה. בשנה הזו ניתן גם להחליט אם להגיש בקשה מלאה בישראל בלבד, או להשתמש באמנות בינלאומיות כמו ה-PCT כדי לשמור על אפשרות לרישום במדינות נוספות.
חשוב להבין שבתחום המזון רוב הפטנטים ניתנים על מרכיבים חדשים, תהליך הייצור או על שיפור מהותי. למשל, הקפאת בצק כך שישמור על טעם טרי לאחר הפשרה, ודוגמאות אמיתיות כמו תהליך שמפחית שומן בבצק מבלי לפגוע בטעם, או שילוב רכיבים שמאפשר חיי מדף ארוכים יותר.
השורה התחתונה היא שלא כל חידוש קולינרי ניתן לרישום כפטנט, אבל אם מצאתם דרך חדשה וייחודית ליצור מוצר מזון, לפתור בעיה טכנולוגית במטבח, או לשנות את חוקי המשחק בתעשייה, ייתכן שהרעיון שלכם שווה הרבה יותר מ"סוד משפחתי".
ד"ר הדסה ווטרמן היא ראש תחום ביוטק בקבוצת ארליך