דומינו'ס פיצה ביקשה לשבור שגרה, עד קצה-קצהו של הבצק

אתם תצטרכו להאמין לנו כשאנחנו אומרים שזאת עבודה לא קלה, לא קלה בכלל.

להתנסות בכל המוצרים החדשים שיוצאים לשוק הישראלי (ולפעמים גם מחוצה לו), לטעום לפני כולם, משלוחים ועוד משלוחים, שקיות נייר שמצטברות במשרד (ובבית), תחושת שובע בלתי פוסקת.

ברצינות, זה קשה יותר ממה שזה נראה, ואף אחד לא משלם לך על חדר הכושר, או מפצה אותך על תחושת ה-FOMO המתפתחת במהירות בנפש.

לכל הכתבות במדור "חדש על המדף"

עם זאת, מדור "חדש על המדף", על טועמיו, סקרניו וצרכניו הנאמנים, יצא שוב לדרך, נחוש ומוכוון משימה. והפעם - עקיצות, רמיזות, הגזמות. כן, אנחנו מאוד אקלקטיים.

בתיאבון!

במחזה הפיצה של חיינו, להיות עבה לא היה התפקיד של דומינו'ס, ובוודאי לא הטיקט שלה. למעשה, אם כבר אנחנו נותנים סימנים ומודדים, היא נמנעה מללכת לקצוות ובחרה תמיד בדרך האמצע. זה מה שעשה אותה, וזה גם מה שדחף אותה לפופולריות חוצת-העדפות שלה. כעת, עם זאת, נסגרת שנה מרתקת שבה היא הלכה חזק על הדק, ואז חזרה לנקודת הבסיס כדי ללכת חזק עוד יותר אפילו לכיוון השני.

"העבה של דומינו'ס" (13 אינץ', כ-33 ס"מ, 78.90 למגש, או ארוחה של עבה ומשפחתית ב-126 שקלים) משתדלת מאוד לא להזכיר אף מתחרה, באופן טבעי, ועוד יותר משתדלת להשכיח מתחרות מראשנו. היא מציגה בצק מצוין - לא פחות - של אוויר טוב ובועות טובות, ובאופן מעניין למדי מעט מאוד שמנוניות, ומחזקת עם מכות שיווקיות ממוקדות ורפטטיביות הכורזות "חמאת שום" ו"קראסט פרמזן". כל היתר, כמובן, נותר כמו שהוא, לרבות התוספות

הביצוע מעניין במאפייניו, ומספק את רוב ההבטחות השיווקיות. הבצק - כבר עשינו ספוילר, לא? - הוא סיפור בפני עצמו, וכדאי כבר לחשוב על שילובו במנות אחרות של הרשת. הקראסט מעניק יותר פרמזניות ומעט פחות נוכחות שומית-חמאתית (אם כי פה ושם זאת מבליחה כארומה) וכל היתר מסתדר היטב גם בפורמט החדש. זה רך יותר, מעצם טבעו, זה דורש אפילו מזלג וסכין פה ושם, רחמנא ליצלן, כדי לסדר את הבלגן השמח, אבל זאת פיצה, והיא מותירה לבסוף קרטון ריק לחלוטין, במהירות מהירה לחלוטין. עד המהדורה הבאה.