וינה

וינה נוסדה, כנראה, כשהדנובה עדיין זרמה בבן יהודה, ובן יהודה עצמו היה רחוב של פרוונים שהקפידו על שלאף שטונדה בין שתיים לארבע. בתמונות הארכיון התלויות על קירות המסעדה החביבה הזו נראים הבליינים הייקים של פעם יושבים בחליפותיהם הטובות אל השולחנות שעל המדרכה ונהנים מהחיים. מאז השתנו כמה דברים בתל אביב: איש לא מעלה על דעתו לשבת בצהריים הלוהטים בחוץ, חנויות הפרוונים הומרו בחנויות ריהוט ושטיחים, בעלי הבית המקוריים כבר הלכו לעולמם, אבל המטבח הפולני (הפולנים כנראה ראו בקיסרות האוסטרו-הונגרית פסגה שיש לשאוף אליה) נשאר כשהיה: מלא, משביע, לא אנין, אבל מרפד היטב את הבטן ומרגיע.
אשר על כן, העסקית של "וינה" מציעה במחיר של 46 שקל (בשבתות ובחגים, מצוין בתפריט, המחיר עולה ל-52 שקל) ארוחה בת ארבע מנות, לא פחות: ראשונה, מרק, עיקרית וקינוח.

קהל הלקוחות, רובו ותיק במקום, כבר יודע מה להזמין. מבין הראשונות בחרנו אנחנו בכבד קצוץ (טוב) ופשטידת תפוחי אדמה במילוי בשר טחון, חמה, שוחה ברוטב ומצוינת. מרק? בקיץ? ב"וינה" אין ספק שלא תדלגו על המנה הזו, ובצדק. המרק נמזג אל הצלחות העמוקות מתוך קנקן אלומיניום קטן, שמכיל בדיוק מנה אחת של מרק, כדי להבטיח שכמות הלוקשן תהיה בדיוק במידה הדרושה. מרק רך, אטריות ביתיות, תענוג. ואם אתם רוצים גם קרעפלך, תוספת של שלושה שקלים תזכה אתכם בשלוש כופתאות טריות, השקעה מניבה ביותר.

העיקריות כוללות את כל סוגי הבישול הבשרי הביתי: עוף צלוי או מבושל, לשון או צלי, כדורי בשר או גולש, קורקבנים או כבד עגל. בתפריט כתוב כי בשישי-שבת מוגש חמין עם קישקע, אבל המלצרית רמזה לנו כי לאור ההתפתחויות האקלימיות, אין מגישים את המנה בקיץ.
במסעדה ששמה "וינה" תהיה זו טעות לא להזמין את השניצל הווינאי. ממדיו ענקיים עד כדי גלישה מסוכנת מגבולות הצלחת, ציפויו פריך, והנתח הוא מבשר עגל. זה השניצל האוריגינלי (אם כי אני מעדיף דווקא שניצל עוף, שהוא רך יותר) והוא ראוי לשמו. צלי הבשר שנאכל ממול היה רך וטעים, אם כי הבשר היה מעט סיבי. התוספות: פירה נימוח, אורז לבן, גזר מבושל או כרוב מבושל, בחרו שתיים מתוך הארבע.
בין כה וכה שמנו לב כי המלצרית מוציאה אחת לכמה דקות קנקן מלא נוזל ורדרד מן המקרר ומוזגת לכוסותיהם של יקירי הבית. הזמנו גם. מתברר שמדובר בחמיצה, משקה צונן על בסיס סלק, המרענן הרשמי של שרידי אשכנז.
הקינוחים (לא העזנו לוותר עליהם) היו לפתן אגסים, פודינג או מרק פירות. הפודינג (שוקולד או וניל) היה סינתטי להחריד. אם הוא לא מספיק מתוק עבורכם (ומסופקני בכך) הוא מוגש יחד עם צלוחית של תרכיז פטל למעוניינים בחיזוק של קלוריות.

המקום מכיל בערך שלושים מקומות, ובעלי הבית, שמקפידים כנראה גם על מנוחתם שלהם, פותחים אותו רק בין 11:30 ל-16:00. זו מסעדה שהגדרת מטבחה היא "אוכל יהודי", ומכיוון שיהודים אוכלים כל ימות השנה, היא פתוחה, וטוב שכך, גם בשבתות ובחגים. מומלץ למי שמתגעגע למטבח האשכנזי של אמא או לצניעות של שנות החמישים והשישים.

"וינה". בן יהודה 62. טל' 5283360. פתוח: כל יום 11.30-16.00.