ג'וני ווקר, לאן אתה הולך?

כשמדברים על וויסקי סקוטי בלנדד, אי אפשר שלא להזכיר את "ג'וני ווקר". בין אם זה הסקוטש האהוב עליכם או לא – אי אפשר להתעלם ממנו. חברת "ג'וני ווקר" מייצרת סדרה של סקוטשים, וההיסטוריה של המותג ארוכה בערך כמו רשימת האנשים ששותים אותו.
ג'וני ווקר, מי זה בכלל? מה יש לחברה על שמו להציע ומה עומד מאחורי המותגים השונים?

הכל החל בשנת 1805. ג'ון ווקר נולד להורים חקלאיים בדרום מערב סקוטלנד. בתחילת דרכו עזר לאביו בעבודות המשק בחווה המשפחתית, אך בגיל 15, לאחר שמת אביו, החליט ג'ון הצעיר לעשות שינוי בחייו, הוא עזב את החווה, עבר לעיירה הסמוכה, קילמרנוק (Kilmarnock), ופתח בה חנות מכולת קטנה.

לאחר כמה שנים, כשהומצאה מזקקת הרצף ו-וויסקי בלנדד החל להיסחר בין התושבים בסקוטלנד, החל ג'ון גם הוא לקנות כמה בקבוקי וויסקי, לערבב ביניהם ולשווקם כוויסקי בלנדד לכל דבר. כשהחל להתמחות בערבובים השונים, הגיע ג'ון למתכון אחד מוצלח ביותר, והחליט כי זה יהיה "וויסקי הבית" אצלו בעסק. הוא קרא לו "אקסטרה ספיישל אולד היילנד וויסקי" (Extra Special Old Highland Whisky)- מכיוון שעורבב רק ממותגי וויסקי מאזור ההיילנדס שבסקוטלנד, ומכר אותו ללקוחותיו ההולכים ומתרבים.

בשנת 1850 הצטרף אלכסנדר ווקר, בנו של ג'ון, לעסקי אביו, למד ממנו את רזי הערבוב, וכבר לאחר שש שנים הספיק לייצר בלנד משלו ולשווקו ללקוחות.

בדומה לסיפורו של הקמפרי האיטלקי, גם כאן האבא החל במלאכה והבן קיבל אחריות על מערך השיווק. אלכסנדר ווקר שווק את הוויסקי לאנגליה ודאג לכך שהמשלוחים יגיעו גם למחוזות הרחוקים. היה זה הוא שפיתח בלנד חדש, משופר ואיכותי שנקרא אז "אולד היילנד ריזרב" (Old Highland Reserve, ובזכותו, בעצם, השם ג'וני ווקר הפך למה שהוא היום.

כשמת אלכסנדר ווקר, בשנת 1889, השליטה בחברה הועברה לידיהם של בניו, ג'ורג פטרסון ווקר ואלכסנדר ווקר השני, ושניהם היו אלו שלקחו את המושכות לידיהם ושינו את עולם הסקוטש מקצה אל קצה, הן מבחינת איכות הבלנדים הישנים והחדשים (אלכסנדר) והן מבחינת שיווק ופרסום (ג'ורג'). ג'ורג' ואלכסנדר ה- II קנו בשנת 1893 את מזקקת הוויסקי מאלט "קארדו" (בתחילה היא נקראה Cardow ושמה שונה לאחר מכן ל Cardhu) שבאזור הספייסייד, כדי להשתמש במאלט כבלנד מוביל ואחיד בסקוטשים השונים. לאחר כמה שנים הפכו את המזקקה ל"בית" של חברת ג'וני ווקר.

לחברת ג'וני ווקר, כמו לכל שאר יצרניות הסקוטש הקיימות כיום, יש כמה מותגים, וכל מותג מציין איכות אחרת של הוויסקי (כתוצאה משנות יישון שונות, בלנדים שונים או שניהם גם יחד). ככל שהאיכות עולה, כך עולה מחירו של הוויסקי, והיוקרה נקבעת בהתאם לשני קריטריונים עיקריים: שנת יישון הוויסקי הכי צעיר בבלנד ואחוז הוויסקי מאלט שבבלנד.

לכל חברה יש דרך שונה לשווק את המותגים השונים, וחברת ג'וני ווקר החליטה, בצעד מקורי וחלוצי, לשווק את שלה באמצעות תוויות (Labels) בעלות צבע שונה. ארבעת הלייבלים הם סימן רשום של החברה ולאף אדם אסור להשתמש בהם לשיווק מותגיו.

הלייבלים של ג'וני ווקר:

נא להכיר - מותג הוויסקי הנמכר בעולם. כ-120 מיליון בקבוקים נמכרים מדי שנה.
הרד לייבל, אחד ממותגי האלכוהול המפורסמים ביותר, הוא הגרסה הפשוטה של חברת ג'וני ווקר: הוויסקי הכי צעיר בבלנד שלו בילה בחביות עץ אלון בין 3-5 שנים, אבל הטעם עוקצני קצת (לטובה ולרעה). באופן יחסי לסקוטש פשוט וצעיר, לרד לייבל יש טעם שונה - כבד יותר, מעושן יותר, אך עם זאת לא גס מדי לשתייה. אחד המאלטים העיקריים בבלנד הוא הטאליסקר 10 שנים - אותו וויסקי שכונה על ידי מייקל ג'קסון (מבקר הוויסקי, לא הזמר הפדופיל) כ"התפוצצות של הר געש בפה" בגלל הטעמים החזקים והכבדים שלו המשפיעים מאוד על עיצוב הרד לייבל עצמו. חוזק אלכוהולי: 43%.

כל עניין התוויות החל כרעיון שיווקי לחלוטין: את הבלנד המקורי, זה שג'ון ווקר היה מבקבק בחנותו שבקילמרנוק, היו מקשטים בתווית אדומה ולכן החליט ג'ורג' ווקר, נכדו של ג'ון, לסמן את הבלנד הזה בצבע אדום. כך, בשנת 1909, נולד מותג וויסקי חדש - ג'וני ווקר רד לייבל.
לאחר מלחמת העולם ה-1 ניתן היה להשיג רד לייבל ב- 120 מדינות (הישג כביר), וכיום ניתן למצוא אותו ביותר מ-200 מדינות. דרך אגב, אם בארץ מציעים לכם כוסית של "ג'וני אדום" הכוונה היא למותג הזה.

הבלאק לייבל, מותג הפרימיום וויסקי הנמכר ביותר בעולם, הוא הוויסקי הראשון שאלכסנדר ווקר, בנו של ג'ון, ייצר. אלכסנדר, שהפך עם הזמן לאחד המומחים הגדולים בערבובי וויסקי, הגיע בשנת 1867 למתכון המושלם לוויסקי החדש שלו - " אולד היילנד וויסקי" (Old Highland Whisky) . הוויסקי הצעיר ביותר בבלנד יושן לפחות 12 שנים בחביות עץ אלון והבקבוק שווק ונמכר כוויסקי משובח יותר מאחיו הצעיר. ב- 1880, כבר בגרסתו הראשונה, זכה במדליית זהב ביריד הבין-לאומי של סידני.

טעמו של הבלאק לייבל עמוק ומעושן הרבה יותר מהרד לייבל, אך עם זאת עדין וחלקלק. הסיבה היא שחלק מהמאלטים המרכיבים את הבלנד הם מאלטים מאזור האיילה (Islay), המאופיינים בטעם כבולי ומעושן מאוד, וחלקם מגיעים מאזור ההיילנדס והם אלה, בין השאר, המורגשים בכל לגימה של המותג.

גם הבלאק לייבל קיבל ב-1909 את שמו מג'ורג' ווקר שבחר בו כי חש שהוא משדר פאסון של יוקרה איכות. את החותמת הגברית קיבל הבלאק לייבל כשס?ר ווינסטון צ'רצ'יל, חובב מושבע של וויסקי סקוטי וצייר חובבן, צייר ציור שמן בשנת 1932 שנקרא "Bottlescape" (נוף הבקבוק), בהשראתו של בקבוק ג'וני ווקר בלאק לייבל (סביר להניח שריק).

לדעתי, זהו המותג המשובח ביותר שחברת ג'וני ווקר הוציאה לאוויר העולם.
כבר ב- 1920, לכבוד חגיגות 100 שנים לייסוד חברת "ג'וני ווקר", הגה אלכסנדר ווקר ה- II את הרעיון והמתכון לבלנד המשובח הזה, אבל המתכון נשאר בכיס בעקבות מחסור חמור בוויסקי בשנים שלאחר מלחמת העולם ה-1. המחסור נבע מכך שרוב יבול השעורה בסקוטלנד הופנה לתעשיית המזון, ומהעובדה שבעת המלחמה נסגרו הרבה מזקקות בצו ממשלתי.

אלכסנדר המשיך לחכות לעיתוי הנכון, אבל הוא מת ב-1950 כשהוא בן 81. שנה לאחר מכן ניסה המאסטר בלנדר של ג'וני ווקר לרקוח את הבלנד שאלכסנדר חלם עליו משך כל חייו ולהקדיש לו אותו, אך שוב, העיתוי לא היה מוצלח, הפעם בגלל מלחמת העולם השנייה.
תהליך הייצור נדחה ונדחה, עד שבשנים האחרונות סופסוף נולד המותג, ואיזה מותג איכותי הוא!

המתכון נשאר צמוד למקור (של אלכסנדר ה II) ומכיל בלנדים מ- 15 מותגי וויסקי שונים בלבד, מה שהופך את איכות המרכיבים השונים בבלנד לחשובה מאין כמוה, כי ההשפעה של כל בלנד על הטעם הסופי גדולה פי כמה מבלנד בסקוטש "רגיל".
טעמו של הגולד לייבל מפתיע. יש רמזים קלים לעישון, אך באופן כללי זהו סקוטש קליל ונעים. הסיבה לכך היא המאלטים המובילים בו: "קארדו", "רויאל לוכנאגר" ו"קליינאליש" (Clynelish).
אותו קליינאליש, מאלט מאזור ההיילנדס, הוא זה שנותן את השם לגולד לייבל: המזקקה נוסדה בשנת 1819 על מקור מים בשם "קליימילטון ברן" (Clynemilton Burn) שזורם דרך שני ערוצי זהב תת קרקעיים. עובדה זו הפכה אותו בעבר לנקודת מפגש של מחפשי זהב, שהיו מסננים את המים כדי למצוא גרגירים זהובים. שמו של הסקוטש נקרא על שם הזהב במים.
חשוב לציין שכל אחד מ- 15 המרכיבים יושנו משך 18 שנים לפחות, כך שהגולד לייבל הוא סקוטש משובח, יוקרתי ויקר ביותר.

זהו מותג הוויסקי היקר ביותר של חברת ג'וני ווקר, והוא מכיל את הבלנדים המיושנים והנדירים ביותר, אך מסתוריות רבה אופפת אותו עד היום.

סיפורו של הבלו לייבל מתחיל מהמאה ה-19, כשג'ון ואלכסנדר ווקר החלו לערבב את הסקוטש החדש שלהם. אחד מהוויסקים שערבבו האב והבן היה וויסקי נדיר ויקר ביותר, וייצורו נועד עבור המעמדות הגבוהים בלבד, אותו נתח שוק שחי גם על קוניאק יקר ויין. טעמו היה מעושן מאוד, אך בשל היותו סקוטש התערובת היתה קלילה ומעושנת גם יחד.

לאחר מותם של ג'ון ואלכסנדר, נשמרו רשימות המכילות את המתכון הסודי להכנת הוויסקי המשובח הזה, והמאסטר בלנדר של ג'וני ווקר החליט לנסות ולשחזר את טעמו. הבלו לייבל מורכב מ- 16 מותגי וויסקי שונים, כשהבולט ביניהם הוא "רויאל לוכנאגר" (Royal Lochnager)- מאלט מאזור ההיילנדס שקירבתו לבית הנופש של משפחת המלוכה הבריטית הנחיתה עליו "מכה": המלכה ויקטוריה הכירזה עליו באופן רשמי כ"וויסקי מלכותי", והשם "רויאל" נוסף לשמו.
הבעיה עם הבלו לייבל היא כזו – על הבקבוק לא מצוינות שנים! ולא מדובר בסקוטש פשוט של 4, 5, 10 או אפילו 20 שנה. בחברת ג'וני ווקר מודעים לעניין וטוענים שהעניין מכוון כי הם לא רוצים לתת עודף מידע על הבלנד, אבל מוכנים לגלות שיש בו בלנדים בני 50 ואף 60 שנה! (הבלנד הצעיר ביותר בו הוא, בערך, בן 25-27 שנים). האחוז הגבוה של וויסקים מיושנים בערבוב הופך אותו לוויסקי איכותי ביותר.

אם אתם שואלים אותי, לא משתלם להשקיע בג'וני ווקר כחול (המחיר יכול להגיע ל- 1500- 1600 ¤ לבקבוק או ל- 120- 180 ¤ לכוסית) מסיבה אחת פשוטה: עם כל הכבוד אליו, ויש כבוד, הוא עדיין סקוטש, ובמחיר כזה אפשר לקבל שני בקבוקי וויסקי מאלט איכותיים.
בכל מקרה, מה לא עושים בשביל השוויץ והדאווין (ומי יודע, אולי גם בארץ יש אנשים ששותים אותו באמת בגלל הטעם), תמיד יהיו קונים לבלו לייבל.

אין בעולם האלכוהול לוגו יותר מפורסם מאשר "האיש הצועד" (Striding Man) של ג'וני ווקר. הלוגו הושק בפעם הראשונה ב- 1909 על ידי הצייר תום בראון, כשנציגי חברת ג'וני ווקר השקו אותו לשוכרה בזמן שהחתימו אותו על החוזה לציור הלוגו. מאז שונה הלוגו מספר פעמים, כשבכל פעם ג'וני משנה כיוון הליכה, מחליף בגדים, עוויות פנים וכל מיני כאלה.
כיום הלוגו הוא של דמות שקופה לבושה במקטורן, חבושה במגבעת ובידה מקל הליכה. אכן לוגו מתאים ל"ג'וני הצועד", שמעניין לאן הוא הולך כל הזמן? בטח כל הדרך אל הבנק.