בשדרה 34

לעמוד בתור מחוץ למסעדה זה אחד הדברים שעדיין לא עשיתי בחיים. לפעמים, מחלון המכונית, אני רואה אנשים, במיטב מחלצותיהם, ממתינים בפתחה של מסעדה (יוקרתית בדרך כלל) או מועדון (טרנדי בדרך כלל) ואני בוש בשבילם. להמתין בתור עד שהבעלים יואילו בטובם להכניס אתכם פנימה, כדי שתוכלו לשלם במיטב כספכם עבור הכבוד או העונג? הרי אין זה תמחוי, אינכם רעבים ללחם, לא מדובר פה בהצלת חיים (אכן, לרופאים אני ממתין לפעמים בתור, וגם הם משתכרים מזה יפה) - למה לכם ההשפלה הזו? עמידה בתור למקום פנוי במסעדה נראית לי חשיפה מביכה של גרגרנות בלתי נשלטת. מוטב שתיכבש.

אבל מצאתי שאני סלחני לגבי העמידה בתור לבשדרה 34. התור שם כמעט בלתי נמנע, והפעם אני ממליץ עליו. ראו זאת כהבעת תמיכה במפעל הגון, שתרומתו לתרבות עוד תזכה להכרה הראויה. מדובר במסעדה שקבעה לה כלל _ מחירי המנות בתפריט לא יעלו על 25~30 שקל. גם לא מחיר המשקאות החריפים. מה שאומר שערב לזוג יכול להסתכם ב~100 שקל, בלי לחשוש מרגע הגעת החשבון.

אם הצלחתם להיכנס, יש לכם אפשרות לשבת ליד הבר דמוי האות ח' שבמרכז האולם ולצפות באיש הפסטה מקפיץ את מרכולתו על האש בזריזות, או בגבכם לחלונות הצופים אל קרן הרחוב. כורסה ארוכה נשענת עליהם, מול שולחן צר, נר רומנטי דלוק עליו, מיועד לשניים. בדרך כלל, התפוסה סביבו גדולה יותר.

לתפריט רק שני צדדים: צד ה-25 שקל וצד ה-30 שקל. מגוון המנות משביע רצון: ב-25 שקל אפשר לקבל מבחר פסטות עם שלל תוספות (עוף, בטטה, שרימפס, פלפלים, חצילים, פסטו ובולונז) ואם תרצו, תוכלו לקבל את כולן. גם מבחר מנות של אורז עם מבחר תוספות (עוף, בקר טחון, תערובת ירקות, תיבול לבנוני המבוסס על כוסברה ובצל קצוץ, בנוסח מקסיקני, בנוסח מרוקאי עם חצילים ועוד), וגם תפוחי אדמה אפויים (ברוטב שמנת, עגבניות, שום ונענע, עם גולאש ועם תוספת חצילים). תמורת 5 שקלים נוספים תוכלו להזמין את צידו השני של התפריט: שניצלונים, כנפיים, שרימפס, מולים, קלמרי מטוגן ברוטב קייג'ין - מי אמר שצריכים לשלם עבורם יותר? כוס יין לליווי המנה (קיאנטי או קברנה) תעלה 10 שקלים. מה רע?
במחירים האלה, לא פלא שהמקום שופע עליצות. גם אנשי הצוות מסייעים, ומרבים לעשות שמייח. בין השולחנות הם מסתובבים כשהם מוחאים כפיים וכשמישהו חוגג יום הולדת הם מעודדים את הקהל להצטרף לשירה. מוזיקת הרקע היא בדיחה בפני עצמה - כשהייתי שם ניגנו, בפול ווליום, רצף של הדג נחש, ומיד אחריו צרור של "כוכב נולד". נראה שבעלי המקום - עם שהם מקפידים על טיב תוצרתם - שולחים מבט אלכסוני ומבודח אל נוף המסעדות התל אביבי, שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.

מנת תפוחי האדמה שהזמנו כללה מחרוזת פרוסות אפויות וערימה של גולאש במרכזה, מנת האורז המרוקאי (לא איש כמוני יוותר על חצילים) היתה סבירה, מנת הכנפיים היתה ענקית, הרוטב החמוץ-מתוק היטיב עימן והצ'יפס הנלווים היו מעולים. לרוע המזל, מי שמוציא את המנות מהמטבח היה נדיב לא רק בגודל המנות, אלא גם בכמות המלח שהוסיף להן. המלח הוא אכן תבלין זול, אבל היינו ממליצים כאן על חיסכון.

המקום מסתמן כאתר בילוי ידידותי, מתנ"ס למבוגרים שרוצים לבלות, לאכול, להתיידד ולשתות בלי לקרוע את הכיס. המדריכים דואגים לכם שם _ בסוף השבוע האחרון חילקו מרק חם על חשבון הבית לממתינים בחוץ בצינת החורף, שלא יתקררו. מחווה ראויה לשבח.

"בשדרה 34". שד' בן גוריון 34. טלפון אין. פתוח: 12:00 עד לקוח אחרון.