שמרימופוביה

למה אנחנו כל כך מפחדים משמרים? סמדר מנסה לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי ומציידת אתכם במתכון ללחם ביתי פשוט עם קמח מלא. טור חדש

סמדר זורע-ברמק
06/01/2005

"שמרים זה מסובך. זה למומחים בלבד..."
"ניסיתי, אבל אף פעם לא הלך לי עם שמרים. זה לא בשבילי..."
"אין לי זמן לזה, ובכלל, בדיוק התחלתי דיאטה השבוע..."

נשמע מוכר? כל אלה הם סימפטומים מובהקים של השמרימופוביה ("פחד משמרים"), שהיא פוביה שכיחה כשמדובר באפיית לחם ביתי, או אפייה עם שמרים בכלל. אבל כמו אמירות מקובעות אחרות המכשילות אותנו בחיינו - כדאי מאוד להיפטר גם מזו, כי אין כמו הרגשת השחרור המאושרת שאחרי.

שמתי לב, שקשה לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי ולהתגבר על העכבה הזו בדרך של תיאוריה והסברים מלומדים. הדרך של התנסות עצמית הרבה יותר אפקטיבית. הדעות הקדומות מהן ניזונה פוביית השמרים מתגבשות בדרך כלל בעקבות ניסיון אחד או שניים, שהניבו תוצאה מאכזבת. זה לא חייב להתקבע כך לנצח. כיכר לחם אחת מוצלחת, שיצאה מהתנור הביתי, תדבר בעד עצמה ותשכנע יותר מכל הסבר מילולי מעמיק.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי קיור לייזר מתאים לכם? ככה תדעו למי המכשיר מתאים ולמי לא

מוגש מטעם בי קיור לייזר

"שמרים זה מסובך"

מסובך? אולי כמו כל דבר חדש שטרם התנסינו בו או שאנו עדיין לא מיומנים בו. לסובלים משמרימופוביה מומלץ להתחיל בקטן ולהתקדם בהדרגה ממתכונים פשוטים למורכבים יותר. הביטחון העצמי, כמו בכל תחום אחר, מתחזק עם רכישת ניסיון וצבירת הצלחות.

אפיית לחם, כבר אמרנו, אינה ליודעי ח"ן בלבד ואינה מבוססת על נסים. ישנם כללים ספורים שיש לשמור עליהם, ובעצם התהליך כמעט זהה בכל לחם: מערבבים קמח עם מים וקצת שמרים, לשים, מניחים להתפחה, מעצבים, מתפיחים שוב, אופים, מוציאים מהתנור ומקררים על רשת. זה הכל. כל השאר, זה רק תוספות ושינויים קלים המתווספים לתהליך הבסיסי הזה, אבל המגוון שהם יוצרים הוא רב מאוד. מרגע שהופנם העיקרון המנחה - ניתן להפיק אינספור לחמים שונים, המתאימים כל אחד לארוחה בסגנון אחר.

"ניסיתי, אבל אף פעם לא הצלחתי"

כן, זה קורה. אבל חבל שניסיון לא מוצלח אחד ירפה את ידיכם. אכזבות נגרמות בדרך כלל כשמנסים לאפות לחם ממתכון לא מדויק, שההוראות בו אינן ברורות, או כשאנו בעצמנו מעט מרושלים ולא שמים לב מה עלינו לעשות ולאיזו תוצאה עלינו לצפות בכל שלב.

אף פעם לא מאוחר לעבור חוויה מתקנת. פשוט נסו שנית לפי מתכון אמין וברור או מורכב פחות. כאמור, תוצאה מוצלחת אחת תשכנע אתכם ללא מילים שלא היו דברים מעולם, ושמרים - זה בדיוק בשבילכם.

"אין לי זמן"

ובכן, למי יש? ומתי בדיוק? אחד הסממנים המובהקים של חיי האדם המערבי במאה ה-21 - הוא היותם נחפזים ודחוסים, כך שלא משנה כמה נהיה בכושר - נגמור את היום על ארבע ועם הלשון בחוץ.

זה נכון שתהליך התרבות השמרים בבצק דורש זמן ולפיכך, לא מומלץ לאפות לחם כפעילות ביתית יחידה. אין טעם לשבת ליד קערת הבצק התופח עם סטופר ביד. יש לתת לבצק את השהות הנחוצה לו כדי להגיע לתפיחה מלאה ובינתיים אפשר להספיק לעשות אלף ואחת פעולות חיוניות אחרות. מדי פעם אפשר לגשת לקערה ולהציץ, לראות מה נשמע ומתי נדרשת מאיתנו תשומת לב נוספת של לישה או עיצוב ואז לפנות חזרה לעניינינו, תוך שאנו מניחים לבצק לעשות את שלו. אפשר גם לשלוט בזמנים על ידי התפחה במקרר, כך שאפיית הלחם תשתלב עם שאר המטלות שעל סדר יומנו. במקרר הבצק יכול להמתין עד שנתפנה, ולתפוח באיטיות במשך מספר שעות, אפילו לילה שלם.

אפיית לחם ביתי מפתחת בנו כישורים חדשים, ביניהם הכושר לדחות סיפוקים, והיכולת לחוות את השלווה שבאה בד בבד עם הסבלנות הנדרשת לתהליך הממושך הזה. אל יקל הדבר בעיניכם, בימינו הממהרים...

"בדיוק התחלתי דיאטה השבוע"

ההשמצה הגדולה ביותר ששמעתי בהקשר של לחם היא היותו האויב הראשי של כל דיאטה. העוול החמור הזה שנגרם לשמו הטוב של הלחם - ראוי, לדעתי, שיתוקן. לחם אינו ה"מחטיא" הראשי בתפריטנו. בתנאי, כמובן, שנצרוך אותו בצורה נבונה ושקולה. היתרונות התזונתיים הטמונים באכילת לחם שאפינו בבית - ראוי שידונו ביתר הרחבה ועל כך בהמשך.

ועתה, אחרי שהפרכנו את הדעות הקדומות המזינות את השמרימופוביה - הגיע זמן לאפות לחם פשוט למדי, במסגרת החוויה המתקנת היזומה.

לחם פשוט עם קמח מלא

שימו לב שגם הלחם הזה עשוי בהתאם לתהליך העקרוני שהזכרתי, אך יחד עם זאת אין צורך להיות ממש שבלוניים. היצירתיות שלכם יכולה להתבטא כבר מעכשיו ואפשר בהחלט להוסיף לבצק חצי כוס אגוזים, זיתים, גרעינים שונים, כף-שתיים עשבי תיבול, או כל מה שמתחשק וטעים לכם. לא מומלץ להוסיף מהכל בבת אחת, שימרו על כיוון ברור של הטעם.

מרכיבים לכיכר אחת:
2 כוסות קמח מלא
2 כוסות קמח לחם לבן
½ 1 כפית מלח
15 גרם שמרים טריים או 2 כפיות שמרים יבשים
1 כף סוכר
½ 1 כוס מים פושרים
2 כפות שמן

קמח לקימוח

אופן הכנה:
1. מנפים את שני סוגי הקמח לתוך קערה. מוסיפים את המלח ומערבבים.

2. ממיסים את השמרים בחצי כוס מהמים, יוצרים גומה בקמח ושופכים לתוכה את מי השמרים. מוסיפים גם את הסוכר וממתינים מספר דקות לתסיסה.

3. מוסיפים את שארית המים ואת השמן ומערבבים בכף ליצירת בצק.

4. לשים את הבצק שנוצר על משטח מקומח במשך כ-10 דקות, עד שיהפוך חלק, רך וגמיש ופחות דביק.

5. מגלגלים את הבצק בקערה נקייה ומשומנת במעט שמן, מכסים בניילון נצמד ומשהים לתפיחה של כשעה בטמפרטורת החדר, עד להכפלת הנפח.

6. מוציאים את האוויר מהבצק שתפח, לשים אותו מעט ומעצבים ממנו ככר מאורכת. מגלגלים אותה בקמח עד שתצופה מכל צדדיה, ומניחים בתבנית באורך 25 ס"מ, משומנת ומקומחת.

7. מכסים את התבנית בניילון ומשהים לתפיחה עד שהבצק יעלה מעבר לדפנות התבנית (כ-60-45 דקות בטמפרטורת החדר).

8. אופים בתנור שחומם מראש לחום גבוה 200°, כ-40 דקות, או עד שהכיכר תשחים והקרום שלה יתקשה.

9. מוציאים את התבנית מהתנור, מוציאים את הכיכר מהתבנית ומניחים לצינון על רשת.

10. ממתינים לפחות חצי שעה לפני שפורסים.

  • עיצוב עוגות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully