בואי נקנה רק תותים

אחד הפירות (שהוא בכלל ירק) הנפוצים כרגע בשווקים ובדוכנים לצדי הכביש הוא תות-השדה. התותים אהובים ביותר בישראל, למרות שיש כבר מי שמחרימים אותם בשל חשש לריסוסים והצפה בחומרי הדברה. מה יש בו בתות? מה הם יתרונותיו התזונתיים? מה הוא מסמל? ואיזה תרופות סבתא מבוססות עליו?

תותי השדה מופיעים באמצע החורף ועונתם נמשכת עמוק אל תוך עונת האביב. בעולם ישנם כ 600 זנים שונים. בארץ בגידולים מסחריים מגדלים כ 5-10 זנים תלוי במקום הגידול, שיטת הגידול ולאן משווק הפרי. את התות מגדלים בעיקר במנהרות צרות, העטופות ביריעות ניילון גדולות (הקווים הארוכים והשחורים, שרואים בדרך כלל לאורך הכבישים בעונות גידול התותים), אך ישנם גם גידולי חממה.

בשל צבעו האדום, העז והמפתה וצורת הלב שלו, נחשב התות לפרי רומנטי. הצרפתים מאמינים כי הוא מעורר את החשק המיני וישנן אמונות תפלות המעודדות נשים הרות לאכול הרבה תותים במהלך ההיריון, כדי לתת לעובר המתהווה כתם בצורת תות. עוד בימי הביניים היווה התות סמל לשלמות וליושר ושימש ככיבוד באירועים חשובים להשגת שלום.

התותים מהווים מקור טוב לפחמימות, אשלגן וויטמין C. כוס קוביות תות מכילה 46 קלוריות.

תותי השדה עשירים מאד בפיטוכימיקלים הנקראים "אנתוציאנינים". חומרים אלו הם הפיגמנטים האדומים-סגולים ממשפחת הפלבנואידים המקנים לתות את צבעו. לאנתוציאנינים יש תכונות של "נוגדי חמצון", המאטים תהליכי הזדקנות בגוף ושומרים מפני רדיקלים חופשיים. בנוסף לכך, מכיל תות השדה גם חומצות שונות, המגנות על הגוף מפני התפתחות גידולים סרטניים. כמו כן, התות מהווה מקור מצוין לוויטמין C ולחומצה פולית, המשמשים גם הם כנוגדי חמצון והגנה על הגוף.

התותים בבסיסם מורכבים מ- 90% מים וחלק מהטענות לגבי טעמם של התותים (שנעלם לאחרונה) נובעות מהעלאת כמות המים בפרי על חשבון ריכוז הפחמימות. אחת השיטות להגדלת הפרי לצרכי מסחר, היא להשתמש בהורמונים המגמישים את דופן התאים ומאפשרים חדירה מוגברת של מים לתא. בשל השימוש בהורמונים הצמחיים, גדל הפרי לממדים גדולים אך מתיקותו נפגעת בשל הירידה בריכוז הסוכרים.

אחת הפרסומות הנשמעות ביותר ברדיו בשבועות האחרונים היא על "ביו-תות". נשאלת השאלה מה זה ביו תות והאם הוא עדיף? האם מדובר בתות אורגני חף מחומרי הדברה או שיש צורך לקרוא את האותיות הקטנות על מנת להבין באמת מה מוכרים לנו? נדב דוד, סטודנט לתואר שני במכון וולקני מבהיר:

"המותג "ביו-תות" הוא תות שבתהליך גידולו נעשה שימוש בהדברה משולבת: מדבירים ביולוגיים בנוסף לשימוש בהדברה כימית שאינה משפיעה על המדבירים הביולוגיים. המניעים העיקריים להתפתחות הדברה משולבת היו עמידות המזיקים לחומרי הדברה, שבירת מנגנוני העמידות בצמחים, התפרצויות של מזיקים משניים וזיהום הסביבה. דוד מוסיף ומציין כי חשוב להבדיל בין "ביו-תות" לתות אורגני שהוא שונה ובו אין שימוש בהדברה כימית בכלל, אולם היקף גידולו מצומצם מאוד יחסית ל "ביו-תות".

עם זאת כדי לדעת כי "ביו-תות" הפחית בצורה משמעותית את השימוש באמצעים כימיים מסוכנים, ותות שגדל בשיטה זו מומלץ הרבה יותר מתות שאינו כזה. חקלאי שמגדל תות בשיטת "ביו תות" נמצא תחת פיקוח של משרד החקלאות ואריזת התותים שלו נמכרת עם מדבקת הביו תות שמציינת את פרטי החקלאי.

הנתונים מראים כי השימוש ב"ביו תות" החל לפני מספר שנים ועמד על כ 100 דונם בלבד בשנת 1998/1999, שגדלו למעל 800 דונם, בעונת 2003/2004. הדברה ביולוגית משולבת יושמה בכ- 1700 דונם של גידולי תות שדה. הפרויקט גדל בצורה משמעותית בכל שנה במקביל להסברה ועידוד של מועצת הצמחים.

אפשר כמובן לאכול אותם בצורתם הטבעית או בשילוב סוכר או/ו שמנת. הפנטזיה הרומנטית קשורה בדרך כלל, לתותים עם קצפת ונחשבת סמל לפינוק. גלידה תות נחשבת לטעם המועדף על ידי רבים ותותי השדה משתלבים בכל סלט פירות, מקשטים עוגות ועוד. התותים הם גם פריט חובה בכל פונדו שוקולד ושייק פירות.

בשל נוגדי החמצון הרבים הנמצאים בתותים, זכו התותים ליחס של כבוד מצד הרפואה העממית במשך שנים רבות. מחקרים מדעיים שנערכים לאחרונה, אף מגדירים ומבססים את היכולות הרפואיות של התות מבחינה ביולוגית-ביוכימית. כאמור תותי השדה עשירים בויטמין C, באנתוציאנינים, בחומצה אלאגית ומכילים גם חומצה פולית. תותי השדה יכולים לסייע מפני התפתחות דלקות כמו דלקות מפרקים, אסטמה, טרשת עורקים וסרטן. ברפואה העממית שימשו התותים לטיפול באנמיה ולהסדרת המחזור. בנוסף לכך, התות מהווה טיפול להבהרת כתמי שמש וכטיפול ומניעה של דלקות גרון וחניכיים.

נצלו את סוף עונת התותים כדי ליהנות מיתרונותיהם התזונתיים ואולי אף להתנסות בשיטות של הרפואה העממית. מכיוון שגם מבחינת הרפואה המודרנית ישנן עדויות לכך שאכילת תות יכולה להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות שונות. שלבו את התותים הטריים בכמה שיותר מאכלים ונצלו אותם למטרות רומנטיות.


* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת סדנאות הרזייה לילדים "קל על המשקל".