בקטנה

בואו-בואו כל השמרימופובים, הגיע יומכם! אני מדברת אל?ייך, כן-כן, את שם, שנחבאת אל המדיח-כלים... היום נטפל בכל אחד ואחת מכם - אישית! יכול להיות שבהתחלה זה יכאב טיפונת, אבל לאחר הטיפול תרגישו משוחררים, קלים ומאושרים.

אני יודעת, זה לא קל לחיות עם פוביית-שמרים. זה מציק יומיום, וכל היום. לא כאב קשה מנשוא, לא משהו אקוטי, אבל הוא מטריד, מתמשך, כרוני, ו- מיותר לגמרי.
ובכן, לא עוד! הגיע הזמן לשפר את איכות חייכם, לא חייבים לסבול, ולא מוכרחים לחיות עם זה עד זקנה ושיבה.

שנעזוב את ברושור הפרסומת, ונתחיל?

עמדו עמידת מוצא נינוחה ורפויה בברכיים לא נעולות, עצמו את עיניכם ודמיינו שאתם במטבח. לא מטבח זר, של מישהו אחר, אלא המטבח הישן והטוב שלכם, בו אתם מכירים את מרחב התימרון על השיש, רגילים לשיגעונותיו של תנור האפייה ויודעים בדיוק מה אפשר למצוא בחלק האחורי של כל ארון. נחמד אם תתנגן ברקע מוסיקת שאנטי הולמת, אבל בווליום נמוך, כך שתוכלו לשמוע את הנלחש באוזניכם: שלוש וחצי כוסות קמח... כפית מלח... כפית וחצי שמרים...

עתה שימו רגל אחת קצת קדימה, והתחילו ללוש, כאשר אתם מעבירים את משקל גופכם אל הרגל ואל היד המותחת את הבצק לפנים, ומקפידים על תנועות לישה רחבות, חזקות וזורמות. סביר להניח שכבר לאחר חמש דקות תתחילו להרגיש הקלה בלחץ על הפוביה (ועמה התכווצות שרירים קלה בזרועות), אבל זו לא סיבה להפסיק ללוש, עוד לא.

משכיסיתם את הבצק בקערה והשכבתם אותו לישון, זה הזמן גם בשבילכם לנוח קצת. שכבו על השטיח באמצע הסלון ותרגלו נשימות עמוקות, שאיפה-נשיפה-שאיפה-נשיפה, וחוזר חלילה. אני מבקשת לא לעשות שום פעולה נוספת בזמן הזה, לפחות לא במפגש הראשון שלנו. נסו להגיע להרפיה מוחלטת, תוך הרהור בבועות הפחמן הדו-חמצני המצטברות לאטן בבצק בזמן התרבות השמרים.

קומו באיטיות מבוקרת, חלצו עצמות, נערו את הרגליים וטלטלו את הזרועות. גשו אל הבצק ועצבו אותו כמבוקש. כסו, הדליקו את התנור ושובו לזירת השטיח. חיזרו על פעולות שלב ההרפיה הקודם, והפעם שימו דגש מיוחד על חשיבה חיובית. דמיינו בעיני רוחכם איך הבצק שהכנתם עולה ותופח והופך למאפה שחום ומזמין, טרי וטעים. אם נדחפת למוחכם שוב המחשבה מרפת-הידיים, הנגטיבית הרגילה: "אף פעם לא יצליח לי, רק אחרים יכולים, שמרים זה לא בשבילי..." - גרשו אותה בתקיפות ושננו במקומה את המנטרה הפוזיטיבית המנוגדת: "גם אני יכול/ה, שמרים זה קטן עלי!".

חזרו שוב אל הבצק שתפח בתבנית, והזינו את עיניכם בפלא הזה: נו, אתם רואים איך המחשבות החיוביות שלכם נושאות פרי? תפיחה נהדרת, מה? אז קדימה - הכניסו את התבנית לתנור והתרכזו בריח שיעלה ממנו בתוך דקות אחדות. אחר כך הוציאו את הלחם מהתנור ואת החמאה מהמקרר ותנו לעצמכם להתמכר לטעם.
איך אתם מרגישים? עכשיו הרבה יותר טוב, נכון?

סיכום הסשן הזה: כל אחד יכול לעשות לחם. השמרים הם בסך הכל יצורונים מאוד זעירים... ואנחנו, אנשים גדולים ובוגרים - יכולים עליהם בלי בעיה. מי שיש לו עכבת-שמרים ומעוניין להיפטר ממנה, ממליצה לו פשוט להתחיל בקטן.

הנה מתכון פשוט מאוד של מאפים קטנטנים ונגיסים, שכל אחד יכול להכין גם ללא שום ניסיון מוקדם עם בצקי שמרים. תחשבו שאלה העוגיות הרגילות שאתם עושים תמיד... אפשר להתבטא ביצירתיות ולגוון את הטעם איך שבא לכם, בכל מקרה - מובטח שהנגיסונים ייחטפו חמים מן התבנית, וישאירו לכם טעם של עוד.
עוד?
על כך בפגישתנו בשבוע הבא. אותו מקום, אותה שעה. להתראות.

מרכיבים לכ-44 נגיסונים:
½ 3 כוסת קמח לבן (500 גרם)
½ 1 כפיות מלח
2 כפיות סוכר
2 כפיות תערובת עשבי תיבול ים-תיכונית
2 כפות גבינת פרמזן מגוררת
½ 1 כפיות שמרים יבשים (או ½ 1 כפות שמרי בזק)
3 כפות שמן זית
¼ 1 כוס מים פושרים (310 מ"ל)

לציפוי:
2-3 כפות שמן זית
2-3 כפות גבינת פרמזן מגוררת

אופן ההכנה:
1. מנפים את הקמח לקערה. מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח.

2. מוסיפים את הסוכר, התערובת הים-תיכונית, הפרמזן והשמרים ומערבבים.

3. מוסיפים את שמן הזית והמים ומערבבים לבצק אחיד.

4. לשים את הבצק במשך 10 דקות עד שיהפוך רך וגמיש.

5. מגלגלים את הבצק בקערה משומנת כך שיצופה מכל צדדיו, מכסים את הקערה ומשהים לתפיחה במשך שעה-שעה וחצי, עד שהבצק יכפיל את נפחו.

6. מוציאים את הבצק מהקערה למשטח מקומח קלות. ללא לישה, מרדדים אותו לריבוע בגודל 33x33 ס"מ לערך.

7. בגלגלת חיתוך של פיצה, חותכים פסים ברוחב 3 ס"מ, ואחר כך בכיוון השני, כך שייווצרו מלבנים קטנים של בצק.

8. בעזרת מרית, מעבירים את המלבנים לתבנית שטוחה שרופדה בנייר אפייה ומסדרים אותם במרחק 1 ס"מ זה מזה. מכסים בניילון או במגבת יבשה ומשהים לתפיחה כחצי שעה.

9. מברישים בעדינות את המלבנים שתפחו בשמן זית וזורים עליהם פרמזן.

10. אופים בתנור שחומם מראש לחום גבוה 200°, 15-20 דקות עד הזהבה.

11. מוציאים מהתנור, מעבירים לסלסלה ומגישים.

גיוון: אפשר להכין נגיסונים בטעם אחר, אם מחליפים את תערובת התבלינים בעשבי תיבול אחרים, יבשים או טריים. אפשר להחליף את הפרמזן בגבינה פיקנטית אחרת, ואפשר גם בלי. הצעות לציפויים שונים: שמן זית ותערובת זעתר, רוטב פיצה וגבינה מוצרלה מגוררת, שמן זית רוזמרין ומלח גס, חלב ושומשום/קצח/קימל. תרגישו חופשיים להיות יצירתיים.